 |
/images/archive/gallery/142/374.jpg תומא שי''ק.
צילום: רחל אבנרי  |
|
|
|
|
| אורי דיוויס מספיד את חברו היקר - גיבור תרבות, אזרח עולם, אתאיסט, אנרכיסט ופציפיסט, שנפטר בשבוע שעבר |
|
|
|
 | דפדף בתרבות |  | |
אורי דיוויס
22/7/2004 12:24 |
|
|
|
|
|
|
|
לזכרו של חברי ואחי ישעיהו תומא שי"ק (1939-2004).
ישעיהו תומא שי"ק, גיבור תרבות, אזרח עולם, אספרנטיסט, אתאיסט, אנרכיסט, פציפיסט, צמחוני ווגני וגנן אורגני נפטר ב-13 ביולי השנה בארץ הולדתו הונגריה, לאחר שעשה את מרבית חייו במדינת ישראל כפעיל שלום מרכזי, אשר נשא את דגל סרבנות המלחמה וסרבנות הגיוס ברמה, והטביע את חותמו על תנועות השלום במדינת ישראל, החל משנות החמישים, בתנועות כגון התנועה נגד הממשל הצבאי והתנועה נגד הכפייה הדתית, וכלה בשנות התשעים במסגרת גוש שלום.
תומא נולד בבודפשט הונגריה, וילדותו עברה עליו בגטו היהודי של בודפשט, בצל הכיבוש הנאצי, תחת שלטון ממשלתו של העוצר מיקלוש הורתי. עם תבוסתה של גרמניה הנאצית במלחמת העולם השניה וחלוקת אירופה בין בעלות הברית והסכמי יאלטה הוכללה הונגריה בתחום ההשפעה של ברית המועצות וכונן במדינה שלטון קומוניסטי. תומא הפך לחבר בולט בתא תנועת הנוער הקומוניסטי, הקומסומול, בבית ספרו, בעוד ואחיו הגדול, שלמה, עבר להתגורר בפלסטין המנדטורית מיד עם תום מלחמת העולם השניה.
עם תום מלחמת העולם השניה החליטה האם אילונה להצטרף אל אחיו הגדול במדינת ישראל. לכשהודיעה לו אמו בשנות החמישים על כוונתה להגר לישראל ביקש תומא להישאר בהונגריה, אך בהיותו קטין, נאלץ לכפוף עצמו לרצונה של אמו.
בארץ גדל תומא בכפר הנוער אלוני יצחק, שם שובץ לעבודה בלול התרנגולות. בראיון שהעניק למרטין בלאט ופול קליינבאום, בשנות השבעים, הוא מספר שהחוויה שהנחתה אותו לאמץ עמדות פציפיסטית
וצמחוניות בגיל 16 היתה היחשפותו לצביעות החברתית הממוסדת במטבח כפר הנוער אלוני יצחק, וספציפית, צביעותה של הגברת ששימשה כטבחית ראשית במקום. זו לא ראתה פגם בצריכת בשר עוף ואף לא בשחיטה כשרה, אך הביעה סלידתה ממליקת ראשי תרנגולות. בעוד ומוות במליקת ראש אינו כרוך בסבל אצל העוף הנאכל, שחיטה כשרה כרוכה בסבל רב.
מלחמת העולם השנייה; ההגירה לישראל כנגד רצונו מבלי שיהיה בידו לחזור להונגריה; החינוך הקומוניסטי שהוענק לו ופעילותו בשורות הקומסומול; המחויבות לערכים אוניברסליים והשאיפה שלא לחיות על חשבון אנשים אחרים וגם לא על חשבון בעלי חיים אחרים; הוויכוחים על אודות אופני הריגה נכונה ולא נכונה; והצביעות הממוסדת המאפיינת את הדיון המיינסטרימי על אודות הרג בני אדם והרג בעלי חיים – כל אלה יחד הנחו את תומא לאמץ החל מאמצע שנות החמישים עמדות פציפיסטיות וצמחוניות, והובילו אותו אל הסניף הישראלי של התנועה הבינלאומית לסרבנות מלחמה מטעמי מצפון.
עד מלחמת 1973 נחשבו סרבני גיוס וסרבני מלחמה בישראל, כמעט ללא יוצא מן הכלל, ל"מצורעים" בציבוריות היהודית, והסניף הישראלי של התנועה הבינלאומית לסרבנות מלחמה מטעמי מצפון היה כמעט המקום היחידי, יחד עם תנועת הכח השלישי, מיסודו של עורך דין מרדכי שטיין, בו ניתן היה לסרבן מלחמה במדינת ישראל לקבל תמיכה מוסרית וייעוץ משפטי, ולהיחשף לספרות פציפיסטית בינלאומית, כגון כתבי המהטמה גנדי ומרטין לותר קינג, וביטאונים בהוצאת משרד התנועה הבינלאומית לסרבנות מלחמה בלונדון.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
תומא שי"ק. צילום: רחל אבנרי
|
|
|
 |
|
 |
|
"הוא מימש בגופו ובאורח חייו את מחויבותו האידיאולוגית לחיים של פשטות"
|
|
|
 |
|
|
|
לכשהגיע תומא לגיל גיוס, הוא, כמובן, סירב להתגייס. את דרכם של סרבני הגיוס בישראל פילס בזמנו אמנון זכרוני, אשר השיג הכרה בסרבנותו להתגייס מטעמי מצפון רק לאחר שכמעט קיפד את חייו בשנת 1954 בשביתת רעב של כשלושה שבועות. מאז שנכווה בהתנגדותו של אמנון זכרוני ועד מלחמת 1967 נמנע אגף כח האדם במשרד הביטחון בראשותו של צבי כהן מלהסתבך בהתמודדות דומה, וטיפל בכל מקרה של סרבנות מלחמה וסרבנות גיוס לגופו, בדרך כלל על בסיס פרגמטי. לאחר דחיות שירות חוזרות ונשנות, הוצע לתומא שירות אזרחי אלטרנטיבי של ארבע שנים בקיבוץ צאלים בנגב (כנגד שנתיים וחצי של שירות צבאי חובה). תומא קיבל את ההצעה אך משהתחוור לו כי קיבוץ צאלים הוא למעשה מאחז צבאי, וכי בשירות ללא תשלום בקיבוץ כשל"טניק בשירות אזרחי אלטרנטיבי כביכול, הוא משחרר חברי קיבוץ אחרים לפעילות בצבא, הוא הפר את ההסכם שהסכים עם משרד הביטחון, עזב את הקיבוץ וחזר לאלוני יצחק.
באלוני יצחק התקבל תומא לעבודה כשומר לילה ולאחר זמן קיבל מינוי של מזכיר כפר הנוער. שלטונות הצבא טרטרו אותו בדחיות חוזרות ונשנות למשך זמן, אך למעשה הניחו לו.
בד בבד עם משרתו כמזכיר כפר הנוער אלוני יצחק היה תומא למזכיר הסניף הישראלי של התנועה הבינלאומית לסרבנות מלחמה מטעמי מצפון, שם היכרתיו לראשונה עם הצטרפותי כחבר בסניף. יחד ניסינו להעלות את התנועה לפסים אקטיביסטים של פעולה ישירה על בסיס אנטי ציוני, תומא הצטרף ליוזמתו של כותב שורות אלה ולהפגנות הסולידריות עם תושבי הכפרים דיר אל-אסד, בענה ונחף, אשר כ-5,500 דונם מאדמותיהם הפרטיות, כולל כרמי זיתים ומחצבות שיש, הופקעו בתחילת שנות השישים בחסות הממשל הצבאי, להקמת העיר כרמיאל, לשיכון תושבים יהודים בלבד במסגרת המדיניות הפסולה של "ייהוד הגליל", ובכללן להפגנת הסולידריות שבאה בעקבות ההיענות לקריאתי ממקום מגורי בדיר אל-אסד באוקטובר 64' להצטרף לתושבי הכפרים במסיק זיתים בשטחים שהוכרזו כ"שטח צבאי סגור"- אך שמשו להקמתה של עיר אזרחית שנועדה ליהודים בלבד. זו היתה הפעם היחידה בחייו שתומא נעצר.
לקראת אמצע שנות השבעים התפטר תומא ממשרת מזכיר כפר הנוער אלוני יצחק, ובכספי הפיצויים שקיבל רכש דירה בדמי מפתח בבניין "האוניה" ברחוב לבנדה מספר 56 בתל אביב כדי לעסוק בפעילות וולנטרית "במשרה מלאה" כמעט ללא תמיכה כספית. בתל אביב, כמו באלוני יצחק, הוא מימש בגופו ובאורח חייו את מחויבותו האידיאולוגית לחיים של פשטות.
לתומא היתה השפעה עמוקה על דורות רבים של דיסידנטים במדינת ישראל ומחוצה לה. עד לפרישתו להונגריה באמצעו שנות התשעים היתה הדירה ברחוב לבנדה 56 מרכז התמיכה הראשון עבור סרבני מלחמה וסרבני גיוס בישראל, כעשרים שנה לפני הקמתה של עמותת פרופיל חדש; בית בתל אביב עבור בני נוער ואנשי מקצוע שהגיעו לישראל כמתנדבים אצל מוסדות חינוך וארגונים וולנטריים במקומות יישוב ערביים במדינת ישראל כאלטרנטיבה וכהתרסה נגד תנועת ההתנדבות הציונית לקיבוצים, כעשרים שנה לפני הקמתו של ארגון שתי"ל; ומקום מפגש פריקי ואקולוגי וספריה לספרות ה-Counter Culture כשלושים שנה קודם מיסודו של סלון מזל והקמתה של גרינפיס ישראל.
גם אמנון זכרוני וגם תומא פעלו כפציפיסטים במסגרת הכח השלישי בהנהגתו של עורך דין מרדכי שטיין. בעקבות מלחמת 67' שינה אמנון זכרוני את עמדותיו האידיאולוגיות והפוליטיות, התגייס לצה"ל, עשה את שירותו בפרקליטות הצבאית, הצטרף לרשימת העולם הזה - כח חדש והיה למזכירו הפרלמנטרי של אורי אבנרי. על אף התהום האידיאולוגית הגדולה שנפערה ביניהם שמרו אמנון ותומא על קשרי ידידות, תומא הצטרף לאמנון בפעילות העולם הזה - כח חדש והיה לאחד מעמודי התווך בגוש שלום בהנהגתו של אורי אבנרי, עם הקמתו בתחילת שנות התשעים.
|
|
|
|
|
|
|  | | תומא ואורי אבנרי. צילום: רחל אבנרי | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
