הכשלים שהביאו לקריסת החניון יכולים להתרחש גם בבית פרטי

"גם בית פרטי שנבנה ללא ביצוע כולל של הבדיקות המקיפות, יכול לקרוס על יושביו או לשקוע באדמה", אומר אודי רז, הבעלים של "קבוצת רז", המפקחת על פרוייקטים של בניה, עד להשלמתם

בעקבות המקרה של קריסת החניון התת קרקעי ברמת החייל, ביקשנו את חוות דעתו המקצועית של אודי רז, הבעלים של קבוצת רז, על מנת לקבל הסבר מקצועי למה שקרה שם.

קבוצת רז דואגת לכל הנושאים הישירים והעקיפים הקשורים בפרוייקטים של בנייה, לרבות ביצוע הזמנות רכש, טיפול לוגיסטי ותיאומים הנדסיים, וכן דואגת לניהול אנשי המקצוע בשטח ופיקוח על העבודה, עד להשלמת הפרוייקט בצורה הבטוחה ולקבלת תוצאה המושלמת.

אודי רז, שכמו כולנו עקב אחרי קריסת החניון באמצעי התקשורת, מנסה להבין מה קרה ומשתף אותנו בהשערות שלו בכל הקשור למה שהביא לקריסת החניון. “לפני הכל אני רוצה לנחם את משפחות ההרוגים נספים ולאחל החלמה מהירה לפצועים”, פותח רז, “ענף הבנייה הוא אחד מתחומי התעסוקה המסוכנים ביותר. תאונות ואסונות קורים בו על בסיס קבוע ויש להן סיבות רבות. אחת העיקריות קשורה לבטיחות וגיהות בעבודה. קריסת החניון יכולה לנבוע מסיבות רבות וכרגע עדיין מוקדם להסיק מסקנות נחרצות, מכיוון שהחקירה לא הושלמה וכך גם תחקור הנפגעים ואנשי המקצוע המעורבים

אודי רז

“מהתבוננות ראשונית כאיש מקצוע, יש כאן, לדעתי, כשל הנדסי שיכולות להיות לו כמה סיבות. ממה שראינו ניתן להבחין “בקריעה”, שנגרמת כאשר התקרות מופרדות מעמודי היסוד והכלונסאות שבשטח. שמענו על כלים כבדים שהסתובבו מעל לשטח, אך זה כשלעצמו אינו מצדיק קריסה, במיוחד בשל העובדה שהחניון היה אמור להכיל כמות גדולה של כלי רכב ולכן העומס המרוכז היה צריך לשאת את משקל הכלים שעבדו מעל.

“מתחקור ראשוני, שפורסם עד כה בחדשות, עולה כי קומת המרתף הייתה מלאה במים. זה יכול היה לגרום לחדירת מים אל היסודות התחתונים ובכך להרוס את הציפוף הטבעי, שהיה מייצר משטח אחיד לנשיאת העומסים. די בכך שהיסודות שקעו ו/או שהיה עומס לא פרופורציונלי ו/או מתוכן, על מנת לגרום לכשל של הקורות התחתונות ומשם הדרך לקריסה היא מהירה מאוד.

“מתחקור הנפגעים עולה כי הם חשו ברעידות מוזרות כאשר כלים כבדים נעו בחניון. עובדה זו לבדה הצריכה הוצאת צו הפסקת עבודה מיידי, עד לבירור מסודר של הגורמים לרעידות”.

מה לא התבצע כשורה, ומה יכולות להיות הסיבות לכך?

“כרגע כל מה שאגיד הוא בגדר השערה בלבד, מכיוון שאין שום דו”ח תחקיר אבל הנה כמה תרחישים שאני יכול לחשוב עליהם:

“ייתכן מצב בו כמות הברזל בתכנון לא הייתה מספקת ו/או העובי הסטטי של התקרות בשטח עצמו.

“ייתכן שפורקו הטפסות שאמורות לשמר את אופיים ההנדסי של האלמנטים במבנה, בטרם הגיעו לחוזק מקסימלי כנדרש – בטון מגיע לחוזק מקסימאלי לאחר 28 יום לערך.

“ייתכן והיתה חדירה של מים למבנה וכך נוצר עומס מרחבי רב מדי לנשיאה.

חשוב היה לפנות את האתר ולבצע בדיקה מעמיקה בנוגע לרעשים ולתזוזות שחשו העובדים במקום, בשעה שנעו כלים בחניון”.

יש לך הערכה כלפי מי תופנה האחריות?

“מוקדם מדי לקבוע וזה כמובן לא בסמכותנו, אלא בסמכות בתי המשפט או וועדות החקירה. מכיוון שזה נראה כמו כשל הנדסי, יצטרכו לבדוק מי תכנן את המבנה, מי תכנן את קונסטרוקציית המבנה ומי פיקח על הבנייה. אלה הגורמים שיצטרכו לתת הסברים.

“קיימת גם אחריות משפטית של העירייה אך רחוק היום ששם יתנו את הדין כי למהנדס העיר אין יכולת לבקר בכל אחד מאלפי האתרים שנבנים בשטח אחריותו. אחד האחראים העיקריים יהיה ככל הנראה מהנדס הבטיחות או מנהל העבודה, אם אכן הגיעו אליו התראות מהעובדים והוא לא הפסיק את העבודה עד לחקירה של התלונות”.

איך ניתן היה למנוע את מה שקרה?

“במשפט אחד – פיקוח צמוד. מפקח בנייה שיהיה אינטגרטור בין הדרישות ההנדסיות ובין ההתאמה לביצוע ההנדסי בפועל. במילים פשוטות: בכל פרויקט בסדר גודל כזה צריך איש מקצוע, שיפקח על כל הנעשה באתר הבנייה. עליו מוטלת האחריות הגבוהה ביותר לאיכות העבודה, לבטיחות העבודה ולעמידה בלוחות הזמנים. הוא האיש שצריך לוודא שאסונות מסוג זה לא יקרו.

“ניהול נכון יגרום לאפקטיביות בעבודה על מנת לקבל את המוצר האמיתי עליו שילמתם, ובו זמנית להעמיד מוצר שעומד בכל התקנות והדרישות המחמירות של חוקי הבנייה בישראל”.

איך זה קורה לחברה כמו אפריקה ישראל ?

“אפריקה ישראל היא החברה היזמית. בפועל העבודה התבצעה על ידי חברת בת שלה בשם דניה סיבוס. אלה חברות בסדר גודל ענק והן מבצעות בהצלחה פרוייקטים רבים וגדולים בישראל. אני מניח שיבוצע תחקיר מסודר בו יבדקו מה רמת הכשלים ומהיכן הם נבעו. מן הסתם, חוקי תחזוקת הבנייה והבטיחות נכתבו בדם וכאן ייכתב עוד פרק על איך לבצע נכון ומה לא לעשות”.

האם זה יכול לקרות בבית פרטי ?

“בוודאי. גם בית פרטי שנבנה ללא ביצוע כולל של הבדיקות המקיפות, יכול לקרוס על יושביו ואף לשקוע אל תוך האדמה. חשוב להיוועץ בגיאודז מקצועי אשר יבדוק מהו הרכב הקרקע. חשוב שהקונסטרוקטור יהיה בעל נסיון בביצוע פרויקטים דומים באזור הבנייה הקיים וכמובן הקורלציה שבין האדריכל, המהנדס וקבלן הביצוע, שיהיו מלווים במפקח בנייה מקצועי, שינצח על כל המקהלה.

“כשאנחנו מעורבים בפרוייקטים עבור בתים פרטייים ברור לנו שהדיירים אינם בעלי ידע הנדסי מקצועי בענף הבנייה והם עסוקים בלעבוד ולקיים שגרת חיים. זו הסיבה שדרוש איש מקצוע שידאג לאינטרסים שלהם ולביטחונם האישי”.

איך מוודאים שזה נעשה נכון?

“אצלנו, בקבוצת רז, יש חטיבת פיקוח הדואגת לליווי אישי וצמוד בכל הפרויקטים של החברה. הקפדה על טיב החומרים תמנע כשלים או חלילה אסונות שכאלה ותבטיח תוצאה מספקת ואיכותית. במחלקת הפיקוח וניהול הפרוייקטים אנו יוצאים מנקודת ההנחה שהלקוח אינו מבין בתהליכים הנדרשים בעת בניית בית או שיפוץ דירה ולכן זו האחריות שלנו לשמש לו כעיניים ולוודא שהמוצר שעליו שילם יהיה זהה למוצר הסופי שיתקבל.  התיק הזה הוא לא חלק מהדאגות של הדיירים, שיכולים להירגע ולתת לנו המקצוענים לעשות את העבודה”.

https://www.facebook.com/raz.group.il/?fref=ts