"כחולים": השוטרים בפייסבוק פחות נחמדים
למרות הניסיון להציג את השוטרים כשם נרדף לחוק וצדק, הרשתות החברתיות מגלות שהתמונה הרבה יותר מורכבת ממה שהמשטרה ושידורי 'קשת' מעוניינים להציג
בנובמבר 2014 דיויד עמיאל, שוטר במחוז תל אביב, התפרסם לראשונה כשהפך לכוכב סרטון וויראלי מעט מפוקפק שפורסם בעמוד הפייסבוק של "הצינור". בסרטון, נראה עמיאל כשהוא מתעמת עם מספר אנשים במסגרת תפקידו ובשיאו של הוויכוח ביניהם הוא הכריז: "אני בא לפה עם צוות יס"מ, מזיין את כולכם. אני הגבר פה, אני שולט". שנתיים אחרי אותו סיפור, עמיאל שוב בכותרות כשהוא מככב בפרק הבכורה של סדרת הדוקו-ריאליטי "כחולים", שעוקבת אחרי אנשי משטרת ישראל בפעולה.עוד כותרות:
• הניצחון המתוק של איה כורם
• מירי רגב: שרת יחסי הציבור לעצמה
• מטריד: האנשים שרוצים להיות כלבים
• מזרח תיכון חדש: משפטי המחץ של שמעון פרס
מתברר שהסרטון הפך לסוג של סימן היכר שמלווה את עמיאל בחייו כשוטר, ושהוא כלל לא מנסה להסתיר אותו. להפך, כשהנושא עולה הוא כלל לא מתבייש ודואג לספק את הזווית שלו: "הם שיחקו משחקי הימורים בטיילת ולקחו מתיירים כסף". "זה עבירה לכל דבר", מהנהנת השוטרת לצידו ופולטת עוד צחקוק לנוכח הקללות שירה עמיתה השוטר בסרטון. "זה עבר את כמות הצפיות של ג'ניפר לופז", מתגאה עמיאל. וכאן אולי טמונה אחת הבעיות של משטרת ישראל, שאם לשפוט לפי הפרק הראשון של "כחולים", לא נראה שעומדת להשתנות.
כמה דקות לפני שצץ עניין הסרטון ההוא, עמיאל עוד הסתובב בגאון בשדרות רוטשילד בתל אביב, תוך שהוא מספק רפליקות כמו: "שוטר צריך להיות מאוד מתוקתק, המדים שלך מגוהצים, מסודרים". עמיאל אכן נראה מתוקתק ואפילו נאה, אבל איך המשפט הזה מתיישב עם מה שנראה כשהמצלמה נמצאת בידיים של האזרחים, ולא בידי חברת הפקה שמן הסתם מקבלת את תמיכת המשטרה לצילומים בתמורה לנרטיב מסוים?
מאוחר יותר, עמיאל, שמספר שמגיל קטן חלם להיות שוטר, מגלה גם צד רגיש כשהוא נתקל בצעיר חסר בית בן 17 ומתעקש לסייע לו. הרגע הזה מקסים, אבל קשה שלא לזכור כל העת שהפעם המצלמות המכוונות אליו ידידותיות ולא עוינות, וגם שמדובר בצעיר שלא היווה איום, כך שהיה פשוט יותר להיות נחמד אליו, שעה שאנשי החוק צריכים לנהוג באופן שווה לכולם ובטח שלא לנהוג באלימות מילולית רק כי עלה להם הפיוז.
אבל הסרטון של דיויד עמיאל הוא בסך הכל דוגמה אחת, או אם תרצו סימפטום. המשטרה לא סובלת מיחסי ציבור טובים במיוחד בשנים האחרונות, בין אם בשל אלימות שוטרים נגד אזרחים, ובין אם בשל פרשות מין שונות בין כתליה. נראה שגם הם הבינו סוף סוף שהסיפור יצא החוצה איתם או בלעדיהם, והחליטו להציג את הצד שלהם.
הסיפור הוא מורכב, טוענים במשטרה, ובצדק. כשהשוטרים מצולמים בהפגנת יוצאי אתיופיה שנערכה במאי אשתקד, והצעירים המפגינים מתגרים ומטיחים בהם קללות, הלב יוצא אל אנשי החוק. גם מי שהזדהה בזמנו עם המסר של בני הקהילה, מצא את עצמו מבין פתאום את הצד של השוטרים. בבקשה, הנה לכם שליטה בנרטיב. אלא שבכל הזמן הזה חשוב לזכור שמדובר רק בצד אחד, ולא פעם מדובר גם בצד החזק בסיפור.
נכון, העבודה במשטרה מצריכה לפעמים יותר חספוס, כמו שמזכירה השוטרת שובת הלב מאיה שעבדה במשך תקופה כסוכנת סמויה עם סוחרי סמים. אבל למרות ואולי דווקא בגלל זה, אנשי המשטרה צריכים לעמוד על המשמר מול עצמם ולא לפגוע באזרחים שכל חטאם היה שבאו לא טוב לשוטר בעין.
כיצירה, "כחולים" מגיעה בשלב די מתקדם של ז'אנר סדרות הדוקו-משטרה. קדמו לה כבר כבר "אנשי החוק" (yes) ו"גיבורים" המהודקת (ערוץ 10) ולכן היא לא מחדשת יותר מדי. היא אמנם קצבית למדי וגם תמיד נחמד לראות אירועים אקטואליים מזווית שונה, אבל נראה שעיקר הצידוק שלה על המסך כרגע הוא כדי לשתול מסרים סמי-פדגוגיים ("משפחה זה טוב, סמים זה רע") ולהלל את משטרת ישראל. הלו משטרה, בפייסבוק כבר הייתם?
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם