כחול לבן: על "אנשי החוק"
השוטרים הישראלים שמוצגים ב"אנשי החוק", סדרת ריאליטי חדשה, נראים כמו גיבורים נטולי חולשות. למרות שמדובר במסע יחסי ציבור למשטרה, הסדרה מצליחה למכר בזכות הקצב המהיר, ההצצה לחצר האחורית ובעיקר -רגישות אנושית רבה שבולטת לנוכח התיעוד של עולם הפשע
''אנשי החוק'', שני, 21:30, Yes Stars Action
אפילו נעימת הפתיחה נשמעת דומה, מין טייקאוף ישראלי לרגאיי המקפיץ “Bad Boys” שהפך להיות כל כך מזוהה עם המקור האמריקאי. מאחר ובשום מקום לא צוין הקשר לאחות מעבר לים נשאר רק להניח שתביעת זכויות היוצרים מתחממת לה כבר על האש. עד שזה יקרה, אין מנוס מלהודות – לפי צפייה בפרקים הראשונים (פרק הבכורה שודר אמש, שאר פרקי הסדרה ישודרו מדי יום שני), "אנשי החוק" היא ממתק ריאליטי ממכר למדי.
בדומה ל-Cops, גם ב"אנשי החוק" כל פרק מורכב מכמה סיטואציות פליליות שמוצגות ברמת פירוט עוכרת שלווה. צוות צילום תזזיתי מתעד את המתרחש מהצד של השוטרים בשעה שאלה מגיעים לזירת האירוע ובודקים מה קרה. לרוב מדובר בניקיון שאחרי – דירה שהתרחש בה אקט אלימות, מכות רחוב כתוצאה משכרות, ונדליזם אורבני וכו'. לפעמים יש גם תרחישים מסובכים יותר, כמו למשל סצנת מעצר סמים מורכבת למדי (שמסתיימת בתפיסה של כמה קילוגרמים נאים של חשיש).
אין ספק שמדובר בגלוריפיקציה של עבודת השוטר. כמו האחות האמריקאית (וסליחה על ההשוואות המרובות, אבל באמת שמדובר באותה הסדרה), גם כאן ההצצה שמקבלים לתוך ניידות המשטרה היא מחמיאה ביותר.
נכון, השוטרים המקומיים מתגלים כעילגים לא קטנים (בכל זאת, צוות הצילום לא יכל ללמד את מושא הסיקור שלו לדבר נכון בזכר ונקבה, במיוחד באגף המספרים) ועדיין הם מצליחים לצאת מ"אנשי החוק" כגיבורים על גבול הסופרמן.
הסדרה הופקה בשיתוף פעולה עם משטרת ישראל ומין הסתם כל הסיטואציות
לכולנו ברור שבמציאות זה לא כך ושיש הרבה יותר שוטרים בחוץ שמחלקים דו"חות מאשר מפענחים בהצלחה פשעים, אבל ביקום של "אנשי החוק" כחולי המדים הם הגיבורים ששומרים לנו על הרחובות. בסופו של דבר, מדובר בסוג של סרט תדמית למשטרה ולעבודתה. ועדיין, זה עובד.
זו לא רק העריכה המדוייקת, הסיטואציות המטרידות, הקצב המהיר או העיסוק בפשיעה. את כל אלה יש לנו גם ב-Cops ואחיותיה. הסיבה ש"אנשי החוק" כל כך ממכרת היא בגלל שמדובר במשהו משלנו, ג'יפה מהחצר האחורית שמוכרת לרובנו.
"אנשי החוק" למעשה לוקחת את כל מה שטוב ב-Cops – המציצנות, הקצב, האקשן מהחיים – ויוצקת את זה לתוך המציאות הישראלית. אין מה לעשות, עובדים זרים שמשתכרים במתחם אלנבי ואז שוברים זה על זה בקבוקים הרבה יותר מעניינים את הצופה הישראלי ממסתננים היספנים שהולכים מכות בפארק טריילרים.
כך, פרקי הסדרה עמוסים בכל הלכלוך המקומי – אלכוהוליזם כבד, שלל מבטאים, תעשיית המין של דרום תל אביב, פושעים שקוראים לשוטרים "אחי" ולשוטרות "אחותי" שנייה לפני שהם מנסים להרביץ להם - כל אותם דברים שפחות נעים לראות פנים מול פנים, אבל משום מה מאוד מעניין לראות מהבטיחות של הכורסא הביתית.
דווקא לנוכח כתמי הדם על הרצפה והשכרות שמובילה לאלימות (ואם יש משהו שעולה מ"אנשי החוק" זה שהגורם מספר אחד לאלימות כאן זה אלכוהול) מצליחה לנצוץ הרגישות האנושית. הגורם הזה, שכולנו כאן בישראל קשורים זה לזה ושהשוטרים הם למעשה אנשים שעושים את עבודתם, הוא זה שמצליח בסופו של דבר להבליט את הסדרה.
למשל, הלב נכמר לנוכח מבטו של שוטר כשהוא נתקל בגבר אלים ומבין שזה עומד מולו שיכור, או שוטרת שתופסת אישה מוכה וממליצה לה בכנות שלא להחזיר הביתה את החבר המכה.
בסופו של דבר, למרות שמדובר בפרסומת ארוכה לכחולי המדים, "אנשי החוק" תופסת ולא מרפה. לא ברור כמה פרקים העסק יעבוד עד שיתחיל למחזר את עצמו. בינתיים, מדובר במוצר מטריד ומטלטל למדי.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם