מארז תרבות 55: תכירו את הזמרת הטובה בעולם
אחד הקולות המעניינים ביותר שיצאו מתוכניות הריאליטי עומד בכל הציפיות עם סינגל הבכורה שלו, שני אמני ג'אז ישראלים כובשים את העולם, ואם כבר בעולם עסקינן – הגיע הזמן שתכירו את זמרת הפלמנקו עם הקול והטכניקה הכי מיוחדים שיש
אלבום: Buika – Vivir Sin Miedoקונצ'ה בויקה, המוכרת בפשטות כבויקה, היא בת פליטים מאפריקה שהתחנכה על ברכי המוזיקה הצוענית והפלמנקו של ספרד. באלבום הסולו השישי שלה, הצליחה הזמרת לנתב את כל השפעותיה, חוויותיה, תלאות ילדותה ונופי המקומות בהם התגוררה במשך ימי חייה, בין פאלמה דה מיורקה ללאס וגאס, ליצירה שלמה, מגוונת ומרתקת אחת.
עוד כותרות ב-nrg:
• מה סוד ההצלחה של עדן בן זקן?
• שני שירים חדשים בבכורה לעידן רייכל
• עזר: יצאנו מהארון, אנחנו קדם אירוויזיון
• עומר מהישרדות: ההפקה התערבה וגרמה להדחתי
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
לאחר שבאלבום הקודם והנהדר שלה, La Noche Mas Larga, התנסתה הזמרת לראשונה בכתיבה, הלחנה והפקה, הרשתה לעצמה בויקה באלבום החדש להעמיק עוד יותר במרכיבי כישרונותיה באמצעות עשרה שירים שפרצו ממנה באנגלית ובספרדית, כמו פרפרים.
הביצוע המאלף של בויקה לקלאסיקה La Nave Del Olvido:
מדובר, מצד אחד, באלבום האישי והשלם ביותר של הזמרת, ומצד שני באלבום המגוון ביותר שלה. בוב מארלי, נינה סימון, טינה טרנר, פלה קוטי, כולם דרים יחד באהבה באלבום המיוחד הזה, שעל אף היותו אלבום מוזיקת עולם, פלמנקו-ג'אז, אם תרצו, סך מרכיביו עולים בהרבה על הגדרתו.
אפילו Carry Your Own Weight, שיר פופ קטן עם נשמה אקוסטית צנועה שמבוצע יחד עם ג'ייסון מרז בסגנונו הפופי המוכר, ממריא בזכות הקול השני של בויקה ברקע, בזכות הצרחות השקטות שלה, הדיוק המופתי שלה והטכניקה הווקאלית שלא דומה לשום דבר אחר על פני הפלנטה.
הרבה אלמנטים של פופ, לא שגרתיים כלל בנוף היצירה של זמרת הפלמנקו השורשית, נכנסו לאלבום החדש שלה. עצם העובדה שחלק גדול ממנו מושר באנגלית מהווה סיבה נוספת להיותו האלבום הנגיש ביותר של הזמרת עד כה.
ולמרות כל זאת, כשמגיע האלבום לרצועה התשיעית, אחרי מסע מרתק בין רגאיי, סקא, גרוב, אר נ' בי, סול ואלמנטים מתוקים של פופ, בויקה פותחת גרון ונותנת בשיר בן שמונה וחצי הדקות, The Key, את כל כולה על מגש, בפלמנקו-ג'אז-אפריקאי-צועני שהכי מאפיין אותה, ועם יכולות ווקאליות בלתי נתפסות.
מוסכם בשבועות האחרונים להציג את אדל כזמרת הפופ הטובה בעולם, כיום. על אותו משקל, אפשר להסכים, כי בתחום מוזיקת העולם. בויקה היא המלכה הבלתי מעורערת.
קליפ: חנן בן סימון - Strange Boy
יש תוכניות ריאליטי שעושות זמרים ויש זמרים שעושים תוכניות ריאליטי. עדן בן זקן, למשל, היא תוצאה של השתתפות ב'אקס פקטור' וניצול הפלטפורמה ההיא על ידי מערך יח"צ משומן. חנן בן סימון, הזכור מהעונה הראשונה של 'דה ווייס', הוא מיחידי הסגולה ששייכים לקבוצה השנייה.
בלי לנוח לרגע, אך הרחק מאור הזרקורים, המשיך בן סימון לעבוד במרץ, בין אם בשיתופי פעולה מעניינים כמו בהרכב הווקאלי 'אברא', לבין עבודה אינטנסיבית על אלבום הבכורה שלו שיצא בקרוב, למעלה משלוש שנים אחרי שהגיע לגמר תוכנית הריאליטי ההיא שהכירה אותו לעולם.
מי שציפה ממנו להמשיך לבדר ולשעשע את העם כפי שעשה במיומנות רבה בתוכנית הריאליטי, יופתע לגלות כי מתחת לאישיות התיאטרלית ישנן שכבות נוספות של כישרון, כאלה שרק יצירה אישית, כנה, מהבטן, יכולה לחשוף.
והנה, עם יצאת הסינגל הראשון של בן סימון, שמלווה גם בקליפ יפהפה, ויזואלית וקונספטואלית, מגלה הזמר שהוא הרבה מעבר לפרפורמר מטורף – הוא גם כותב ומלחין ואמן ויוצר מאותו מקום בבטן ממנו יוצאים הדברים הכי כנים ומיוחדים.
• שיר בחזרה: בן סימון לקראת אלבום בכורה
סינגל הבכורה של בן סימון, Strange Boy מזקק לארבע דקות נהדרות את כל זה במיומנות אדירה: את התאטרליות, הכנות והאמירה, של אמן טוב מספיק בשביל להיות אחד מבודדים שבאמת זוכרים מתוכנית ריאליטי נשכחת.
אלבום: עומר קליין – Fearless Friday
לעומת חלקו השווה ב'מורה', הפרויקט האחרון והמוערך שלו עם אלון לוטרינגר ושחר ברבש, שהפליא לעצב שירי משוררים למוזיקה נגישה ומורכבת בו זמנית, באלבום הטריו ג'אז החדש שלו, Fearless Friday, עומר קליין והפסנתר לגמרי במרכז.
• ארבעה יוצרים חוגגים אלבום חדש לעומר קליין
זה לא שעבודתם המצוינת של הבסיסט חגי כהן מילוא והמתופף המדויק אמיר ברסלר לא נשמעת בבירור, אבל במובן הכי קלאסי של המילה - הם מלווים את הפסנתר היציב והשכלתני של קליין ואף עושים את זה בסוג של הערצה.
קליין, מחושב לרמת חלקיק התו, מגיש ג'אז עם ניחוח אקדמאי, רציני, מלוטש, ובלי להתנשא על המאזין אף לרגע אחד. זהו סוד כוחו הידוע זה מכבר שהביא אותו להצלחה אירופאית מרשימה, אך הפעם נדמה שהקלידן המוכשר שכלל את סוד הקסם הקלייני למכביר.
כשהוא מעז ומתבל ללא התראה את הקומפוזיציות החדשות בניחוח אתני או בקריצה למוסיקה קלאסית, החיוך המתלווה להאזנה לו מתרחב. קליין הוא אחד המוזיקאים הישראלים המוערכים בעולם, ולמי שלא התנסה בהיכרות איתו אין נקודת פתיחה טובה מהאלבום החדש, שיצא מזמן באירופה וזכה לתשבחות ורק כעת הושק בארץ בסבב הופעות מצליח.
אלבום: אדם בן עזרא – Can't Stop Running
אדם בן עזרא הוא ג'אזיסט ישראלי נוסף, שכבר הוזמן להופיע במקומות רבים בחו''ל, פתח הופעות של ענקי פיוז'ן כמייק סטרן וחבר בהרכב הבינלאומי הקבוע של אחינועם ניני. רזומה מרשים מאוד, אין ספק, אבל זוהי רק ההתחלה.
• האזינו: שני שירים מהאלבום החדש של בן עזרא
הטריו של בן עזרא הבסיסט נשמע כמו המון דברים, אבל לרגע אחד לא נשמע כמו טריו. ניצול הפוטנציאל של שלושת הכישרונות המשתתפים בו והעושר הצלילי שבן עזרא יוצק בקומפוזיציות המאלפות שלו, לרגע לא נשמע כמו שלישיה, אף לא ברגעים התמימים והעדינים, לכאורה, ביצירה המגוונת בת 12 הקטעים.
ואין זה פלא. בן עזרא מוכר לרבים בזכות סרטוני יוטיוב ששחרר בשנים האחרונות, בהם יוצר הבסיסט עולם ומלואו, לגמרי לבד. כך, א-לה-שנות האלפיים הטכנולוגיות, הפיץ בן עזרא את שמו בקרב קהל נרחב. אלבומו החדש והיפהפה, מעיד על ציפיות מוצדקות שהתממשו ואף יותר מזה.
בן עזרא, על אף כתיבה קפדנית, מעניק לחבריו לאולפן חופש מסוים בתוך הקומפוזיציה, שמאפשר להם ביטוי אישי מקסימלי, ולקטעים עצמם לעוף.
מדובר בג'אז ישראלי אותנטי במלוא מובן המילה, כור היתוך של מזרח ומערב, אקוסטי וחשמלי, קלאסי ומודרני. לא נתפלא אם זה האלבום שיצרף את בן עזרא לרשימת הישראלים שממלאים אולמות בניו יורק, בלי להתאמץ.
אלבום: ישי קיצ'לס – וואטאבר, גבר
לאוזן בלתי מזוינת, השירים של ישי קיצ'לס ילדותיים על גבול הטיפשיים. "קח את המנגינה הזאת ודחוף אותה לתחת" ו"ניפתח לי המוח, כיווצת לי את הג'ינס", הם משפטים לגיטימיים שמרכיבים את הטקסטים של האמן ומספיקים כדי להרים גבה באופן אוטומטי כלפי כל היצירה בת חמשת השירים (חלק א' מתוך שניים).
אך האמת הפשוטה היא שברגע שנרגעים מהשוק הראשוני ונכנסים עמוק לחדר המיטות של קיצ'לס, מריחים את הנוזלים היבשים, עדים לשקט של אחרי הסקס ומאזינים לאקורד של אחרי הסטוץ, מגלים יצירה גברית לחלוטין ועם זאת רגישה מאוד, עצובה ומשוחררת מעכבות בו זמנית, חסרת יומרות ועזת מצח, בקטע הכי פשוט וכן שאפשר.
השירים של קיצ'לס פשוטים ומורכבים בדיוק כמו הסטוצים ופיסות השגרה המחרפנות שנתנו להם השראה. היכולת של קיצ'לס לבטא רגעים סתמיים ובנאליים באופן מעניין פשוט מרתק ומזכיר יותר מדי אמנים ישראלים שמנסים לעשות את אותו הדבר בדיוק במשך שנים ללא הצלחה. קיצ'לס הוא הדבר האמיתי.
אקו"ם