הזירה הלשונית: מאיפה הגיע הבוזגלו?
מדוע הפך בוזגלו לסמל העימות? היתכן ודווקא בוזגלו הוא בעל השליטה? ומה מבדיל את הבוזגלו הפילוסוף מהפרופסר הגזען? הזירה הלשונית עומדת על מקורות השם ומגלה מסורת מופלאה
ההתכתשויות הפומביות בין שבטי ישראל, שיוצאי מרוקו במרכזן, זכו גם לשם משפחה שהפך לסמל העימות: בוזגלו.עוד כותרות ב-nrg:
• למה מאסטר שף VIP נכשלה?
• פרובוקציה? מסגד אל אקצה כמגן דוד
• כל הסרטים של טום הנקס בשבע דקות
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
לא מזמן הוקרן סרט תיעודי על במאי הקולנוע חיים בוזגלו, המלמד את בנו להשמיע את השם בלי להתבייש. בעימות המתוקשר עם אמיר חצרוני הופיעה אמירה בוזגלו, שסיפרה בעבר איך הציעו לה לשנות את שמה כדי להתקדם. את השם נושא גם הפילוסוף מאיר בוזגלו, בנו של הפייטן הידוע דוד בוזגלו. במאות ה-16 וה-17 נודעו חכמים ופרשנים חשובים כמו מרדכי אבוזגלו ואברהם אבוזגלו.
לשם בוזגלו מסורת מפוארת שבוודאי אינה מעידה על "פרימטים פרימיטיביים", כלשונו של הגזען הפרופסור.
מדוע הפך בוזגלו לסמל? באופן מפתיע השם אינו נפוץ כל כך. על פי ספר השמות של אברהם אריאל משנת 1997, הוא עומד רק במקום ה-160 ברשימת התפוצה בישראל, כ-3000 איש נשאו אותו אז. הרחק לפניו שמות מרוקאיים אופייניים כמו ביטון (מקום חמישי!), דהן (6), אזולאי (9), אוחיון (15) ועוד. האחראי לך שבוזגלו הפך למותג הוא פרופ' אהרון ברק, שקבע ב-1976 את האמרה "דין ידלין כדין בוזגלו", מה שהתגלגל אחר כך ל"מבחן בוזגלו". שלא ברצונו תייג ברק את נושאי השם בין אנשי השוליים החברתיים והמעמדות הנמוכים. נראה שהבחירה בבוזגלו דווקא נבעה מצלילו המיוחד של השם, הזר לאזן הישראלית, לעומת שמות כמו אוחנה, אסולין ואחרים.
השאלה שאין עליה אחדות דעים היא משמעות השם. אריאל מציע בספרו שתי אפשרויות: 'בו' הוא אב, 'זגלו' הוא מוט שקילה, ומכאן שמדובר בשוקל סחורות בשוק. הסבר שני: אבו-זגלו הוא 'אבי יונת הבר', כלומר, מגדל יונים. מרכוס חנונה, המילונאי של היהודית המרוקאית, מצביע על מקורו הבֶרְבֶרי של השם: זַגְל פירושו מוט, ובוזגלו (או אבוזגלו) הוא ככל הנראה בעל המוט, כלומר, בעל השליטה.
מכלוף שהוחלף ומסעודה בת המזל
שמות יהודי המזרח, פרטיים כשמות המשפחה מעסיקים מאוד חוקרי שמות בתחום הנקרא אונומסטיקה. בכינוס הארצי ה-12 של חקר השמות, שאותו מוביל פרופ' אהרון דמסקי מאוניברסיטת בר אילן, הציג ד"ר ויקטור חיון העוסק במורשת יהודי טוניסיה מבט על השמות הפרטיים שהעניקו יהודי טוניסיה לבניהם.
חיון מספר שהשמות שניתנו בעבר לילדים היו יהודיים לכל דבר, אבל עם הזמן הם התגלגלו לשמות בערבית-יהודית מרוקאית, שהם היום הרוב. לכל שם כזה נמצאה גם חלופה בצרפתית או באיטלקית. השם האירופי נסמך על המשמעות או הצליל של אחד משמות המקור. כך, למשל, השם העברי-יהודי אהרון מקביל לשם הערבי-יהודי אָרוּן ולשם הצרפתי-איטלקי הנרי.
קבוצת שמות חשובה היא שמות שניתנו נגד עין הרע. השם מחלוף, שאריה דרעי טרח לאחרונה לצרף אותו חזרה לשמו הציבורי כשם אמצעי, פירושו 'המחליף', והוא ניתן לילד שאחיו מת בצעירותו לפני שנולד. מכאן גם שם המשפחה הנפוץ חלפון. השם הצרפתי המקביל הוא רֶנֶה, קיצור של הפועל Renaitre, להיוולד מחדש. מסעוּד הוא בר מזל, והשמות המקבילים בצרפתית הם פליקס ופרוספר. מסעודה משדרות, עוד מותג מרוקאי, היא בעצם מזל, ושמה האיטלקי: פורטונה. יש גם שמות ילדים רבים שהם במקורם שמות דגים, רמז לתפקידו המרכזי של הדיג בחיי היהודים ובחייה של מרוקו.
מי המציא את "קמפיין הגוואלד"?
בקמפיין הגוואלד, מסתבר, יישם נתניהו בהצלחה אסטרטגיה מוכרת. יעקב מאור מספר שמדובר במה שקרוי במדעי המדינה GOTV, ראשי תיבות: Get Out The Voters (הוצא את הבוחרים לקלפיות). הביטוי זכה למונח העברי "קמפיין המרצה". ולדעת מאור התרגום העברי אינו משקף את יסוד ההפחדה שבקמפיין מסוג זה. "מאחר ולפעמים GOTV משדר מצוקה, הצמדתי אליו בשיעורים שלי באוניברסיטה וגם בהדרכות של פעילי מטות בחירות לזה את המושג "געוואלד". תחילה דיברתי בהומור, כדי לחדד את המסר. כשנוכחתי בתגובות חיוביות של הסטודנטים, פרסמתי זאת גם בספר הדרכה לניהול קמפיינים ("מה למדנו מארתור פינקלשטיין") שפרסמתי ב-2007. המונח חלחל לרשות הרבים באמצעות אמצעי התקשורת, ובבחירות האחרונות הפך להיות כמעט מושג תיקני של בחירות". מאור מקבל עבור המונח זכות ראשונים מתועדת, ובאה גאולה לעולם.
המשורר הלירי שאהב כדורגל
נבחרת ישראל יוצאת לשני משחקים מכריעים על העלייה ליורו 2016, ואתה הקריאה הוותיקה "אל אל ישראל". זו תועדה כבר בשיר של החלונות הגבוהים "אל אל ישראל" שכתב אריק איינשטיין והלחין שמוליק קראוס, ובשיר עידוד של חופני כהן. ככל הידוע, הפעם הראשונה שבה נשמעה הקריאה היתה במשחק ההיסטורי של נבחרת ישראל באיצטדיון רמת גן נגד נבחרת יוגוסלביה, בשנת 1959, שהסתיים בתיקו 2:2. גילוי נאות: נכחתי במשק כילד, האווירה היתה כאילו זכינו בגביע העולמי.
והנה קם לנבחרת אוהד מפתיע. זמן מה לאחר שהקריאה נשמעה באיצטדיון, כתב אמיר גלבוע הנפלא את השיר 'ישראל'. קריאות העידוד מן המגרש הפכו אצלו לקריאות עידוד ליעקב השורה עם המלאך ויכול לו. השיר נכלל בכרך הראשון של "כחולים ואדומים" שיצא בשנת 1963, והוא אחד השירים החדשים בקובץ.
השיר נפתח בשורות: "כבר עמד יום מצפה לבוא ליל/ ומרחוק, ממזרח, עלו קולות/ אל – אל – יש – ר – אל". והוא מסתיים: "ואין אלא שחר עולה ושמש מהל, כבהולדת עם. כבהָחֵל - / וכרוח נושבה גם קולי נשבה / קורא / כבילל / אל אל ישראל".
שלמה הרמתי והעברית שחיה תמיד
קהיליית הבלשנים הישראלית איבדה השבוע דמות ייחודית וידענית שנהג ללכת נגד הזרם, ד"ר שלמה הרמתי. הרמתי עסק במגוון נושאים והתמקד בתחיית הלשון ובעברית החדשה. בין היתר טען בלהט נגד העצמת המיתוס של תחיית הלשון, ובעיקר נגד הטענה שהעברית היתה אלפי שנים "שפה מתה". בספרו "עברית שפה מדוברת" בהוצאת האוניברסיטה המשודרת הוא קובע, בניגוד לדעה המקובלת על רוב הבלשנים, שהדיבור העברי לא מת מעולם, לצד הטקסטים הכתובים שעליהם אין מחלוקת. כך הוא מצטט את רב יהודה הנזיר, מורו של סעדיה גאון מן המאה העשירית, שמספר בזכרונותיו: "הייתי מאריך לשבת בכיכרות העיר טבריה וברחובותיה. מקשיב לדיבור פשוטי העם וההמון וחוק אודות הלשון ויסודותיה". אלדד הדני, איש המאה התשיעית, שטען שהוא בן לשבט דן האבוד, דיבר בכל מקום אליו הגיע עברית. על פי העדויות אנשים הבינו אותו ושחחו אותו בעברית.
הדוגמאות מהמאות הבאות רבות. האם קובץ הדוגמאות המרשים הזה מעיד על דיבור עברי רצוף והמוני? ספק, אבל הוא מעיד על כך שבתולדות השפה העברית יש עוד מקום רב למחקר, ושלמה הרמתי ז"ל תרם לו תרומה חשובה.
אכלו לי שתו לי, הסיפור האמיתי
הביטוי "שתו לי את הקולות" (ובהרחבה "שתו לי את הקולות בקשית") הוצג בטור הקודם ויוחס לשפה הצבאית. על קביעה זו יש הסכמה כללית, אבל יש פיתוחים והסברים. דני ב. קובע כי המונח נולד בצבא במעמד של בדיקת המימייה בחגור הקרב, בדיקת פתע של כוננות יציאה לקרב. המפקדים היו מנענעים את המימיות לבדוק את מפלס המים בהן. מי שהמימייה שלו שקשקה נהג להשתמש בתירוץ "מישהו שתה לי מן המים". קובי מור מאשר את הסיפור: "אני יודע, כי נכחתי במעמד פעמים רבות בשנות השמונים".
להראל יש השערה נוספת: "הפועל הספרדי tocar פירושו גם לקחת וגם לשתות, ואולי מכאן הבלבול שנוצר. קל לדמיין חייל עולה דובר ספרדית מספר למפקדו ״המפקד, שתו לי את השק״ש״ ההסבר חביב, אך לא נראה שלדוברי ספרדית היתה השפעה על הסלנג הישראלי. עם זאת, גם למקור המילה הנפוצה צ'ופר יש טענה כי מקורה ספרדי, שם chupar פירושו ללקק.
מה הסיסמה? "שומשום היפתח"
עדי שואלת: מה מקור המלה "סיסמה", והאם יש קשר בינה לבין הסיסמה פותחת הדלתות "סומסום היפתח!! (open sesame) בסיפור עלי באבא וארבעים השודדים?
מקור המילה התלמודית 'סיסמה' הוא ביוונית syssemon, הרכב מילים שפירושו 'עם סימן' . (sim+semon). Semon הוא מקורה של המילה סימן. לגבי מקורה של אמרת הקסם open sesame מתרוצצות דעות שונות. הרוב קושרים אותה לתבלין השומשום, בערבית שִׂמְשִׂים, ומכאן התגלגל ליוונית. יש גם דעה שמדובר במילת קסם עברית עתיקה שהתגלגלה מ'שם שמים', ממש כפי שיש קושרים את אברקדברא ל'אברא כדברא' הארמי. שתי השערות אלה מחמיאות לתרבות היהודית, אך ככל הנראה אינן נכונות.
עוד טורים, שאלות, מאמרים וקישורים באתר הזירה הלשונית:www.ruvik.co.il
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם