הזירה הלשונית: שלוש מילים לתעמולה שלמה
מי 'שקוף', האשכנזי או המזרחי? למילה 'כלום' יש פירוש חיובי או שלילי? ובתכל'ס, מהי תכלית מילת הסלנג תכל'ס? הזירה הלשונית מרכזת את כל תעמולת הבחירות לשלוש מילים וחוגגת את פורים בפתגמים מכל העדות
יוצרי תשדירי התעמולה וסיסמאות הבחירות תרים אחרי מילות מפתח שסביבן נבנה קמפיין. בינתיים נראה שרק שלוש מילים יצרו נוכחות כלשהי.
עוד כותרות ב-nrg:
• צפו: מה גרם למירי רגב לבכות?
• בר רפאלי מול ג'ניפר לופז: מי מנצחת?
• אישה בלטקס ושוט: ההשפעות של ערן צור
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
תכל'ס. ישראל ביתנו מנכסת את אחת ממילות הסלנג המובילות של העשור, עדות לכך שלא תש כוחה של היידיש. ממפגשים שלי עם קהל נוכחתי שרבים סבורים שמדובר במילה ערבית. אז ממש לא. תכלס היא מילה טיפוסית לפליק-פלאק עברי-יידי. מקורה במילה המקראית 'תכלית', שפירושה קצה או גבול. בתלמוד התרחבה למשמעות 'מטרה', ובספרות ההשכלה והתחייה זכתה למשמעות 'הצד המעשי של העניין', וכך התנחלה ביידיש. כאן ספגה את ההברה האשכנזית, וחזרה לסלנג הישראלי, גם במסגרת המשפט התלת-לשוני "תכלס סבאבה כאילו?".
כלום. מילת הקמפיין הנגטיבי (תרגום: מערכת הבחירות השלילית) של המחנה הציוני. למי שעוד שואל: 'כלום' פירושה משהו, והיא זכתה למשמעות שלילית כיוון שהיא משמשת רק במשפטי שלילה. ולא, אין קשר לגרעין הזית. אגדה לשונית אורבאנית.
שקופים. מילת המחץ של אריה דרעי, הפונה אל כל מי שנדחק לתחתית הסולם החברתי. נקשרת גם לקמפיין העובדים השקופים של ההסתדרות, הלא הם עובדי הקבלן. המקור בספר מלכים, ושם מדובר בחלונות חדירים לאור. בהיפוך מוזר משמש שם התואר 'שקוף' ככינוי לאשכנזי, בעיקר בשפה הצברית.
תשואות בעמידה, באנגלית
עפרה בצון שואלת: בעקבות הנאום המדובר של ביבי ובכלל, יש ביטוי עברי ל'סְטֶנְדִינג אוֹבֵישֶן'?
שאלה טובה, שעלתה בשנים האחרונות בעיקר בהקשר למשחק הכדורגל, שבו נוהגים להוציא שחקן מצטיין לקראת סוף המשחק כדי לאפשר לקהל להריע לו. השאלה עלתה לאחרונה על סדר היום של ועדת המילים לשימוש כללי באקדמיה ללשון, אך לא הגיעה להצעה מוסכמת. הצעתי שלי היתה 'זמן תשואות', באסוציאציה ל'זמן פציעות' מעולם הכדורגל. כנגד ההצעה נטען שאין בה ביטוי לכך שהמריעים נוהגים לקום ממקומותיהם, והחלופה המקבילה היא 'תשואות עמידה', מדויק אבל לא ממש מצלצל. נשארנו עם האנגלית.
מגילת אסתר, הסיפור האמיתי
ספרה החדש של הבלשנית ד"ר תמר עילם-גינדין עוקב אחרי גלגוליה של מגילת אסתר ומציע שפע של עובדות, תובנות וסימני שאלה על הסיפור. הספר, הנמצא לרכישה ברשת בקישור: WWW.zeresh.co.il, מצביע בין היתר על קשר מפתיע בין שלוש דמויות:
מיהי ושתי? בפרסית עתיקה שמה 'הנחשקת'. ויש עוד מקור אפשרי לשם: והישתי, הטובה ביותר. גינדין תומכת בגירסה הזו, הנתמכת בטקסט המקראי, במשחק המילים של בעל המגילה: "ומלכותה יתן המלך לרעותה הטובה ממנה". ושתי נקשרת במקור היהודי לדמויות רשע, כנכדתו של נבוכדנצר הרשע.
שמו של צעיר בני המן, ויזתא, מזכיר את שמה של ושתי, ולא במקרה. הוא מורכב משתי מילים: vahya, 'טוב יותר'. 'הכי טוב בשפה הפרסית העתיקה הוא vahišta הטוב ביותר, מקבילה זכרית לשמה של ושתי. חלקו השני של השם, zata, פירושו 'הנולד', או הבן, ומכאן הסיומת זאדה, המוכרת בשמות יהודים יוצאי פרס.
שמו של המן זוכה לפירושים רבים וכולם נאים: manah היא רוח, מחשבה ודעת, שממנה התגלגלה המילה האנגלית mind. המן הוא איפה או 'בעל אותה דעה', או 'בעל המחשבה הטובה', או 'הרוח הטובה'. גינדין תומכת באפשרות השנייה, על פי משחק המילים מן המגילה "ישוב מחשבתו הרעה אשר חשב על היהודים על ראשו". פרשנות אחרת, המקובלת פחות על גינדין, קושרת את המן לאל העילמי הראשי הוּמְבָּן.
וכך מתגודדות שלוש דמויות רשע, בעיניים יהודיות, תחת כל הטוב שבעולם, עוד רמז לכך שפורים הוא עוד חוליה בשרשרת חגים שנפוצו באזורנו בעולם הקדום, חגי "נהפוך הוא", ביטוי שגם הוא הגיע אלינו מן המגילה.
בפסח היכו אותו, בפורים בכה
התרבות היהודית היא בין היתר תרבות של פתגמים עממיים, במגוון שפות יהודיות. מעטים מהם שרדו כתרגום לעברית. פתגמי חגים חוגגים גם הם, ומקומו של פורים לא נפקד.
אחרי פורים - משלוח מנות. לגלוג על מי שעושה דברים אחרי שפג תוקפם. במקור: דֶספּוּאֶס דֶה פּוּרִים פְּלָטִיקוֹס. ובאותו הקשר: בפסח היכו אותו, בפורים בכה: פסח לו ח'ארבארון, פורים יוֹרוֹ.
ארוך כמו המגילה. המגילה שימשה מטאפורה לטקסט ארוך ומייגע, מאחר שבבית הכנסת נהוג לקרוא אותה מראשיתה ועד סופה. המקור ביידיש: "די גאנצע מגילה". המגילה זכתה להיכנס למילון האנגלי במשמעות טקסט ארוך, וגם בביטוי מתורגם מיידיש: the whole megillah.
בפורים אין סוגרים את הדלת. פתגם בלדינו המצביע על כך שבפורים נשברת השגרה, ומכאן שביום רגיל יש לסגור את הדלת. במקור: אֶן דִיָא דֶפּוּרִים נוֹ סֶה סֶירָה פּוּאֶרְטָה.
הצרות של פרעה והמזימות של המן. קללה של דוברי לדינו: לוֹס מאלֶס דֶי פָּארוֹ פֶּנְסָאדָאס דֶי אָמָאן.
יהפוך מהמן למרדכי. נאמר בלדינו על מי שהפך את עורו: אַבּוּלְטָארְסִי דִי אָמָאן אָ מרדכי.
כספי איכה וכספי מי כמוך, אין בהם ברכה. פתגם ביהודית מרוקנית המגנה את מי שעובד בתשעה באב ובפורים: פְלוּש אִיכָא אוּ פְלוּש מי כמוך מָא פִיהוּם בְּרָאכָא. 'מי כמוך' הוא פיוט הנקרא בשבת זכור שלפני פורים.
לא כל יום פורים. הפתגם הנפוץ ביותר שעבר גם לאוצר הביטויים העברי. הוא מופיע גם ביידיש: ניט אַלע טאָג איז פּורים, וגם בלדינו: קָאדָה דִיָא נוֹ אֶס פּוּרִים. ביהודית מרוקנית קיימת גירסה שונה מעט: לא כל יום חג, ובמקור: מָא שִי כְּלְל נְהָאר, עִיד.
מתענית אסתר ועד פורים. פתגם ביידיש המקביל ל'בוקרה פיל-מישמיש' הערבי, כלומר, בזמן הקצר ביותר.
פורים אבי הכרסים ופסח אבי הכספים. פתגם יהודי-מרוקני המרמז על הנוהג לאכול ומבזבזים הרבה: פּוּרִים בּוּ לְ-כְּרוּס אוּ פִּיסָאח בּוּ לְ-פְלוּש.
פורים הגיע, פסח בפתח. פתגם בלדינו מזכיר את סמיכות חגי האביב וראשית ההכנות לפסח: פורים לנו, פסח אֶין לה מאנו. בלדינו אומרים גם: פורים הוא חבר של פסח.
פניו אינן צוחקות אפילו בפורים. טיפוס דכאוני, גירסת הלדינו.
שיהיה לך רעם בבטן, ותחשוב שזה רעשן של פורים. קללה ביידיש. במקור: ס'זאָל די דונערן אין בויך וועסטו מיינען אַז ס'איז אַ המן קלאַפּער.
שתגיע לגדולה של המן, ויקרה לך הנס של קורח. קללה ביידיש בסגנון הקללות המבשרות טוב בתחילתן, ומסתיימות בקובעת רעל: שיתלו אותך, והאדמה תבלע אותך.
כיסים או אוזניים?
שמואל כהן שואל: איך זה שהמאכל של פורים נקרא "אוזני המן", אבל בלועזית Hamantschen, שמובנו "כיסי המן"?
השם ביידיש נקבע בעקבות דמיון הצליל לגירסה הגרמנית Mohntasch, כיסני פרג. המילה 'אוזן' נקבעה עקב דמיון הכיסנים לאוזניים. בלשון חכמים מצוי קשר בין המן לאוזניים: "נכנס המן לבית גנזי המלך... אוזניו מקוטפות ועיניו חשוכות" (בראשית רבה לט).
עוד טורים, שאלות, מאמרים וקישורים של רוביק רוזנטל באתר הזירה הלשונית:www.ruvik.co.il
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם