הזירה הלשונית: תביא שוקולד, יה מניאק
בעקבות סרטון השוקולד שעשה לו כנפיים, דומה שהטוקבקייה הישראלית ושפת הרחוב התלכדו והיו לאחת. הזירה הלשונית מפרקת את התופעה המכוערת למקורותיה המניאקים, מסוטה המין, דרך המפקד השנוא ועד לזה שביצעו בו מין אנאלי
עוד כותרות ב-nrg:
• אלין לוי ודון לני גבאי בפסטיבל סן רמו
• מה מומחי סאדו-מאזו חשבו על "חמישים גוונים"?
• מהפכה ברגשות מעורבים: שי צברי מאכזב ומצוין
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
מה ששמענו שם הייתה סדרת צווחות שהתחזו למילים בשפת אנוש. ובכל זאת, היו שם גם מילים, שהן מילות המפתח של כל קללת רחוב, ריב נהגים בכביש, וטוקבקים מהסוג הנמוך. דומה שהטוקבקייה הישראלית ושפת הרחוב התלכדו והיו לאחת.
לצד הקללה הוותיקה "כוס אמ-אמא שלך", והגידוף הנפוץ "זבל" לא נפקד באירוע מקומה של המילה הגנרית שהשתלטה על שפת הגידופים הישראלית, הלא היא "מניאק". המילה, יש לומר, היא דו-לשונית. באנגלית maniac הוא אדם פראי ואלים, בצרפתית maniaque הוא משוגע, אלה בעקבות המילה הלטינית-יוונית מניה, שיגעון.
בערבית מַנְיַכּ הוא סוטה מין, מן השורש נָאכַּ שפירושו שגל, שממנו נגזרו גם מַנְיוּכּ, מי שביצעו בו מין אנאלי, ונַיַיק, אדם האובססיבי למין. בשפת הצבא מניאק היא קללת גנרית המתייחסת למפקד שנוא, לחיילי האויב ולערבים בכלל, ולסתם חיילים. בספרו של עמיחי שלו "הנפשיים" אומר מפקד לחייליו: "מי שיהיה אתי מניאק, אני יהיה אתו פי אלף מניאק". בסרט האח של דריקס מטיח מש"ק הדת במפקדיו בסצינת הסיום: "כולכם אשכנזים מניאקים יה חארות כולכם הכוס של האמא שלכם המזדיינת", משפט שלא היה מבייש את חבורת "תביא לי שוקולד" מישראייר. ובל נשכח את המנאייקים, ריבוי כפול ישראלי מאוד המיוחס לחיל השנוא מכל, המם-צדיקים, שעליהם נאמר: "עוד חודשיים (או שנתיים, או יומיים), יה מנאייק!
בבחירות 2015 יש למעשה רק עניין אחד: ביבי נתניהו. דומה שמעולם לא הייתה מערכת בחירות אישית כל כך. כך זה בסיסמאות המובילות: "זה הוא (נתניהו) או הם (בוז'י וציפי), מול הנגטיב "זה או אנחנו - או הוא". כך בסרטון "הוא פגע בי, בי, בי, בי, בי", או בשער המגזין ליברל העוסק בבחירות: "לפרק את נתניהו".
תערוכה חדשה מזכירה לנו שביבי הוא כוכב בחירות כבר כמעט עשרים שנה. התערוכה תיפתח ביום חמישי הבא בגלריה שוקי קוק ביפו העתיקה, ובה מוצגים צילומים של חוקר התקשורת ד"ר רפי מן, שתיעד את דמותו של בנימין נתניהו על גבי כרזות במערכות בחירות מאז שנת 1996. מן קובע כי דיוקנו של בנימין נתניהו הפך לאייקון הפוליטי המרכזי כמעט בכל מערכות הבחירות מאז 1996. הכרזות מזכירות גם את הטקסטים סביב דמותו של ביבי במערכות קודמות. נתניהו הוא גם "מנהיג חזק לעם חזק", "מנהיג חזק לעתיד ישראל, הוא זה ש"יביא שלום אמיתי", ומי שאתו "עושים שלום בטוח".
הבחירות האלה הן בחירות הסרטונים, בערוצי יוטיוב ואחרים. אלה מנפקים הרבה בידור פוליטי, משובח בחלקו. נוי אלוש ממשיך ברימיקסים, יועצי נתניהו יצרו את "בִיבִיסיטר", ויש גם שיר, והפעם בלי להזכיר שמות. קובי לוריא כתב והלחין את "בארץ אחת", דורי בן זאב שר. השיר נכתב במילים: "בארץ אחת, לא חשוב השם/ ביום בהיר נחת שם איזה קוסם/ קוסם של טריק אחד, אבל טריק עצום/ הוא ידע לדבר מבלי לומר כלום".
בהמשך השיר ברור במי מדובר, ויש בו כמה הברקות לשוניות כמו "עבר את מהירות הכלום", וכן שימוש במונחי קוסמים כגון הוקוס פוקוס ואברקדברא. בראש כולם "כוח דברא", מטבע לשון שראוי שייכנס לשפה לא רק בימי בחירות. הביטוי, יש לומר, החל לצוץ בשנים האחרונות בטוקבקים, כמו גם האמרה "כשאין כוח גברא – יש כוח דברא".
הסדרה שזכתה לאחרונה בפרס האקדמיה לסדרה הקומית הטובה ביותר זו שנה שנייה היא "הפרלמנט", יצירה טלוויזיונית של אסף הראל, אסי כהן, מאור כהן וערן זרחוביץ.
שאולי, הישראלי הדוחה מכולם, שנוטים להתאהב בו שלב אחר שלב בזכות הביצוע המופתי של אסי כהן, משמיע משפטים המעידים על מה שקרוי משכיל למחצה: "מי במוז', רה במוז'", "מבחינת קריירה וייז, משפחה וייז", או שאלה לאסף הראל: "אתה יהודי, כן? בְגֶדֶר?". ראובן אומר לשאולי אחיו משפט גששי בוויכוח על שמירת מפתחות: "אני אמרתי שאתה שומר מפתחות אנוכך?" שני האחים מככבים גם במערכון האטליז, שבו הם רוכשים מן הקצב לצד גרונות וכבדים של עופות ובקר גם מצח, מרפקים, נחיריים למילוי, ותחת.
כוכבת הלשון של הסדרה היא ליאת הרלב, שהפכה תוך שנה לקומיקאית מספר אחת בישראל. היא משחקת את אירנה, חברתו של שאולי, רוסייה המערבבת משפטים במבנה סלאבי עם סלנג ישראלי מעודכן. מי שמאזין לעולי חבר העמים מגלה את אהבתם לסלנג הישראלי, מעין כרטיס ביקור לחברה השונה כל כך מזו שבה גדלו. ולהלן כמה משפטי אירנה. תבלו:
הוא מעיף לי את הראש יעני בקטע אחר
שָאוּלי הוא גמור מזה, הוא גמור, הוא שֶבֶר חֶרֶס
זה מחלה מְמַהֶרֶת
יעני יעני תקליט לי את השפתיים
אני גם ככה נקלטת באפצ'י (נקלטת: נכנסת להריון)
אני אוביל אותך, נלך דוּך לטוש
אתה תתחיל פה כדור צמר שיתגלגל עליך
אתה בדוּדָה, הקיצֶר
גדעון פלוסר מתייחס לילדים הבין עדתיים, שנולדו למשפה מעורבבת, אשכנזית-ספרדייה, ותועדו בספר "חצי חצי": "בילדותי, בירושלים של שנות השישים, היה בביתנו כינוי לאנשים אלה: 'אה, הוא פטרוזיליה'. מוצאו של הכינוי מן הספר "שלושים וחמישה במאי" מאת אריך קסטנר. כשדני והדוד סבוני מגיעים לים הדרומי, הם פוגשים בילדה המשובצת משבצות שחור-לבן. אחרי שדני מעיר שניתן לשחק עליה שח מט, היא מציגה את עצמה בשם פטרוזיליה, "מפני שאבי הוא ראש שבט שחור, ואמי היא פקידה מהולנד". כך השתרש המושג במשפחת פלוסר, אבל לא ממש התפשט.
דורון לוריא מתייחס למקור המושג היידי-ישראלי בובה-מייסעס, במסגרת העיסוק בסבתא שבשפה: "אני מתכבד להביא לידיעתך מקור נוסף – גירסת העם הפלמי-בלגי למונח זה. סינט בּאבוֹ, באבו הקדוש, הוא קדוש פלמי-קתולי, שחי במאה השביעית לספירה. הוא נולד למשפחת אצולה מקומית, עובדת-אלילים, ליד העיר לייז'. הוא היה פרש ואביר וטיפוס פרוע למדי. לאחר ששמע במקרה דרשה של כומר הבין לפתע שחייו חסרי משמעות, התנצר ומיהר לתרום את כספו לעניים, בנה מנזר והפך לנזיר. אז הגיע למסקנה שגם החיים במנזר הם חיי מותרות, ולכן עבר לחיות בתוך גזע-עץ חלול ביער הסמוך. סינט באבו מת בגיל 37, והוא הקדוש-הפטרון של הערים גנט והארלם. אמהות וסבתות פלמיות הרבו לספר לילדיהן ולנכדיהן את סיפורי באבו הקדוש כל לילה לפני השינה. נראה שאבותינו דוברי היידיש סירסו במקצת את הביטוי הפלמי 'סיפורי באבו', וניכסו אותו לעצמם בדמות 'בוֹבֶּה מייסעס', שתורגם לעברית כ'סיפורי סבתא'".
כמה תגובות הגיעו על הדיון בשם הנדיר 'לָלִיב'. הילה ברט מספרת על בתה שלה קרא בשם זה: "לליב שלי היום בת 26. כשעמדתי ללדת אותה נתקלתי בשם הזה בהקדשה שכתבה מיכל סנונית לבתה בספרה ״ציפור הנפש״. שאלתי על השם את נתן נחמיאס, שהיה אז היועץ הלשוני של תוכנית הטלוויזיה פיצוחים, והוא ענה לי שלליב זו עונת הלבלוב. לימים פגשתי את לליב, בתה של מיכל, וזו סיפרה שלאמה יש חברה בשם לליב, והיא כנראה הלליב הראשונה בישראל". את התמונה משלימה הקוראת מירב: "לליב הראשונה בארץ נולדה בקיבוץ עין השופט למשוררת הילדים עדנה קרמר, שהתאהבה בצליל המילה, שאין לה משמעות. רוב הלליביות נולדו לאחר מכן בעמק יזרעאל והרי אפרים, בהם נפוץ שמעו של השם המיוחד. לליב הראשונה היא היום כבת 55".
תמיר בלזר שואל: מה משמעות המילה 'גרם' בביטוי 'חמור גרם'?
'גרם' פירושה עצם. אדם שעצמותיו בולטות הוא 'גרום'. מכאן גם גרם שמיים, שהוא עצם הנמצא בשמיים. הביטוי 'גרם מדרגות' הוא גלגול מודרני של 'גרם המעלות' מספר מלכים. לכל אלה אין קשר לפועל 'לגרום' במשמעות להיות הסיבה לדבר מה, שמקורו ארמי. 'חמור גרם', כפי שכינה יעקב את בנו יששכר, הוא חמור שעצמותיו חזקות. רש"י מסביר: "חמור בעל עצמות, סובל עול תורה כחמור חזק שמטעינין אותו משאוי כבד". הסבר אחר הוא שעצמותיו בולטות, ככתוב בבראשית רבה: "מה חמור זה גרמיו ברורין, כך היה תלמודו של יששכר ברור עליו".
עוד טורים, שאלות, מאמרים וקישורים של רוביק רוזנטל באתר הזירה הלשונית:www.ruvik.co.il
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם