אפרים סידון ואיתמר טל חובקים ספר שלישי
זה התחיל בדוכן צנוע בנחלת בנימין, המשיך כמותג שאיים לכבוש את העולם והפך לסדרת ספרים שכתב אפרים סידון. איתמר טל, אבא של בבה, לא מרגיש שפספס את ההזדמנות הגדולה ואפילו בבה בעצמה שמחה בחלקה ומלמדת בספר החדש שבשביל להצליח צריך להשקיע
עוד כותרות ב-nrg:
• הופעות הסופרבול הבלתי נשכחות
• המציאות האכזרית של רוסיה היפה
• תחנות תרבות: כנסיית השכל מתפשטת
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
טל הביא אז באחד מימי השישי 30 בובות ספוג צבעוניות של כבשים, פרש אותן על שולחן, ובתוך שעה מכר את כולן – או כפי שהוא נוהג לומר, מצא להן בית חם. עם הזמן והשלמת המיתוג, ההצלחה של הכבשה הספוגית גדלה, ואיתמר פתח עם שני ידידים חברה שניסתה לענות על הביקוש הגובר. העתיד נראה ורוד, וחברות מכל קצבי תבל התדפקו על דלתם, אבל רגע לפני שבבה הכבשה כבשה את העולם, הכול נגמר.

התלבטויות פנימיות בין השותפים והצורך בהשקעות כספיות גדולות במיוחד לפיתוח, עצרו באיבן את התנופה השיווקית. "הפרידה מחבריי לעסק נעשתה ברוח טובה", מדגיש היום טל. "זה יכול היה להגיע למקום מאוד-מאוד גבוה, אבל אני לא מרגיש שהחמצתי", הוא אומר בהשלמה.
את הבאסטה בנחלת-בנימין סגר טל, 37, לפני כשלוש שנים, אבל בבה החייכנית המשיכה לבעוט בסדרת הספרים "בבה הכבשה", שאפרים סידון אחראי לכתיבתם, וטל על איורי הפלסטלינה שלהם. לאחרונה יצא ספר חדש בסדרה - 'בבה הכבשה האלופה', שאליו מצורף כמיטב המסורת גם די-וי-די. את הסיפור, שמתמקד בדרך שיש לעשות עד להצלחה ובצורך להתמיד ולא להתייאש, מקריא בדי-וי-די הפרופ' עמוס רולידר, מומחה בניתוח וטיפול התנהגותי של ילדים.
"לכל ספר", אומר טל, "אני בוחר בעצמי את הקריין של ה-די-וי-די. את הספר הראשון קרא ושר דורי בן-זאב, את הספר השני קרא יהורם גאון, ואת הספר הנוכחי מקריא פרופ' רולידר, שכתב לו את ההקדמה וגם את ההנחיות להורים בסוף'".

התוספות של פרופ' רולידר הופכים את הספר למעט יותר חינוכי מהספרים הקודמים. זה היה מתוכנן?
"לדעתי, הוא לא יותר חינוכי מהספרים הקודמים. ההקדמה מיועדת להורים. המסר הוא שאתה צריך להאמין בעצמך ולהתאמץ גם כשלא מצליח לך, ורולידר מציג את זה מאוד יפה".
גם אפרים סידון, שכתב את הטקסט, אינו סבור ש'בבה האלופה' חינוכי יותר מקודמיו. "כשכתבתי את הספר", הוא אומר, "כל העניין הזה לא היה לי בראש. אבל ברגע שהגיע פרופ' עמוס רולינדר, נוצרה ההילה החינוכית. אבל זה לא התיימר להיות כזה".
ההחלטה על הנושא שיעמוד במרכז כל ספר חדש של בבה מתקבלת בדרך כלל על ידי טל, סידון וישראל מזרחי, מו"ל הוצאת 'אגם', בישיבה משותפת "שמתקיימת מדי כמה חודשים בבית קפה, על כוס מיץ גזר טבעי", אומר טל.
"הנושאים שנבחרים" מוסיף סידון, "הם אלו שאנחנו חושבים שילדים יאהבו – יום הולדת, טיולים, ספורט. אני מתחיל מרעיון כללי, ומשם ממשיך באופן חופשי, אם כי זה תלוי גם במגבלות של הפלסטלינה. מכיוון שזה חומר די סטאטי, אתה לא יכול לעשות איתו הכול. יש שם למשל מטוסים, אבל דמויות של בני אדם קשה יותר לעשות. חוץ מהרועה, אין בספרים דמויות של אנשים".
הרועה בסדרה הוא בן דמותו של טל, שעבר לפני יותר משנה להתגורר בקריית-טבעון הפסטורלית. איך זה להיות אחד מגיבורי הספר שלך? אני שואל אותו, ילדים מזהים אותך?
"תכל'ס, אני לא כל כך מרגיש כגיבור הסיפור. בבה היא הגיבורה המרכזית", אומר טל. "אבל השבוע הזמינו אותי לארוחת שבת, והייתה שם ילדה בת 3 שהתרגשה מאוד כששמעה ש'איתמר הרועה' מגיע. היא התביישה מאוד לדבר איתי, אז עבדנו קצת עם פלסטלינה ביחד, והיא הייתה נורא מבסוטה, ובסוף אפילו נתנה לי חיבוק".

אפרים סידון, ההצלחה של בבה נותנת לך השראה?
"השראה זו מילה נורא גדולה. ברור שהצלחה מקדמת ספר. אם אנחנו רואים שהדמות תופסת והילדים אוהבים את הסיפור, כמובן שנעשה עוד. אם היינו רואים שזה לא מצליח כנראה שהיינו מרימים ידיים. במקרה שלנו ההצלחה מוכחת".
ילדים מזהים אותך עם בבה?
"מכירים אותי כסופר ילדים, לא מזהים אותי דווקא עם בבה, אבל גם איתה. יש המון ספרים אחרים שלי שהם מכירים. איתמר ואני חברים נורא טובים. הוא אוהב מאוד את הכבשה. זו יצירת פרי דמיונו הראשונה שהוא מאוד טיפח, יצר המון בובות ומכר אותן. זה הדבר שהוא הכי מאמין בו. לי יש עוד מיליון דברים אחרים, אבל הוא הדביק אותי בשיגעון שלו ואני שמח שנדבקתי. אני אוהב את בבה, למרות שכבשים אני אוהב יותר על המחבת עם צ'יפס".
לעבודה על הכבשים החמודות, מתברר, יש גם מחיר כואב. טל מגלה שכתוצאה מהעיסוק האינטנסיבי שלו בספרים ובבובות, הראיה שלו נפגעה, מה שחייב אותו לעצור מעט. "הבעיה החלה בערך לפני כשנתיים. היו לי כאבי ראש ולא יכולתי למקד את המבט. המון שנים אני עובד עם הידיים במרחק של 30 סנטימטר מהפנים, ובגלל זה אחת העיניים שלי הגיעה לרמת פזילה קשה מאוד, שאיתה אני צריך להתמודד. לצערי כל מיני פיזיותראפיות שניסיתי עד עכשיו לא הצליחו לפתור את הבעיה. כרגע אני נעזר במשקפי פריזמה שיוצרות מיקוד לעיניים בעבודה או בכל דבר שמצריך ראייה לטווחים קצרים, אבל המצב החמיר בשנה האחרונה".
אתה מתכנן להמשיך עם הסדרה בבה?
"נעשה בסדרה של בבה עוד ספר אחד אחרון, ונראה מה יהיה מצב העיניים".

מה הולך לקרות עם הדמות של בבה?
"לאורך השנים פנו אליי המון אנשים כדי לנסות לפרוץ עם בבה החוצה. לאחרונה יצרה איתי קשר קבוצה של אנשי עסקים עם רזומה של הצלחות מוכחות. אנחנו כרגע במשא
אתה עובד על דמויות חדשות? ספרים חדשים?
"אפרים סידון ואני סיימנו עכשיו ספר עם גיבור חדש, שאי אפשר עדיין להרחיב עליו את הדיבור. אני מאמין שלספר יתלווה פרויקט חברתי מיוחד, שעשוי להתפתח למחוזות גדולים ויפים. החלום שלי שהספר הזה יהפוך למחזמר או להצגה, ויגיע רחוק מאוד". בגלל הבעיה בעיניו, מספר טל, הוא חיפש דרך קלה יותר ליצור בפלסטלינה בספר הזה. "עבודה על כל ספר בסדרת בבה לקחה כשנה", הוא מציין, "בגלל הדיוק בפרטים והבנייה בתלת-מימד. בספר עם הדמות החדשה כבר עבדתי עם מערוך וציירתי בסכין יפני, בשיטה שלדעתי היא מקורית. לא ראיתי כמוה בכלל. הכול נבנה בדו-מימד, שכבה על שכבה. בשיטת העבודה הזו הצלחתי לסיים אותו בחודשיים וחצי בלבד".