ג'יימס גנדולפיני נהדר גם בקומדיה רומנטית
"דיברנו מספיק" לוקח את ג'וליה לואיס דרייפוס ואת ג'יימס גנדולפיני לסיבוב שני בקומדיה רומנטית קטנה ומקסימה
בסרט "דיברנו מספיק", בו שניהם מככבים, הם לא מזכירים אפילו את דמויות המסך הקטן שלהם אלא מגלמים אנשים בגיל העמידה, פליטי מערכות משפחתיות שהתפרקו, המנסים כגרושים למצוא לעצמם בן/ בת זוג שיציתו אותם מחדש ויחזירו את הניצוץ הרומנטי לחייהם. הם לא לוחצים מדי, ההומור והאירוניה הם כבר חלק מאישיות, והשניים פוסעים, כל אחד בדרכו ובאוריינטציה האישית שלו, באיטיות ובזהירות לקראת יצירת קשר חדש, בלי חלומות גדולים מדי.
אווה (לואי-דרייפוס) עובדת כמסאג'יסטית העוברת עם מיטת הטיפולים הניידת שלה בין בתי מטופליה. היא עדיין מגדלת את בתה אלן (טרייסי פוראווי), רגע לפני שזו נוטשת את הקן ועוברת ללמוד בקולג' הרחק מהבית. אווה, היודעת שחייה יתרוקנו עקב כך, יוצאת עם חבריה שרה (טוני קולט) הפסיכולוגית ובעלה וויל (בן פלקון) למסיבה. שם היא פוגשת במריאן (קתרין קינר), משוררת מוערכת שרבים ממקורביה הם מסצנת האמנות, בהם היוצרת-זמרת ג'וני מיטשל, חברתה זה שנים. באותה מסיבה מתוודעת אווה גם לאלברט (גנדולפיני), אוצר של תוכניות טלוויזיה ישנות, גרוש ואב לטס (איב יוסון), שאף היא עומדת לעזוב בקרוב את הבית לטובת לימודים.
אלברט מחזר בהיסוס ובעדינות אחר אווה, והיא מגלה בו עניין. הוא אמנם סובל מעודף משקל, אבל היא מוצאת שזה סקסי, ובין השניים נדלק אותו זיק חשק שנעדר מחייהם זה זמן מה. וזו רק ההתחלה של מסע נפשי ופיזי של שתי נפשות רגישות, שיש בו לא מעט עליות ומורדות.
נהדרים גם על המסך הגדול. דיברנו מספיק
יח''צ
זה סרט על סיבוב שני באמצע החיים, של שני אנשים בני 50 וקצת - כגילאי השחקנים והתסריטאית-במאית ניקול הולופסנר - שאהבתם הגדולה הקודמת, שמומשה בנישואין ובהבאת ילדים לעולם, דעכה, והם מגיעים למערכת הרומנטית החדשה כשהם רוויי ניסיון חיים, לא מתלהבים מהר, מגששים בחשש מה, אבל נינוחים ולא מפתחים ציפיות מופרכות למציאת איזו אהבה גרנדיוזית. עם זאת הם מנסים לתת לעצמם ולבני הזוג החדשים שהכירו, כמו גם לעצמם, צ'אנס, ולא לכוון אוטומטית למחוזות של בריחה לציניות והקמת חומות מגן מפגיעה אפשרת.
במובן זה משרטטת הבמאית (שרוב עבודותיה נעשו לטלוויזיה) קומדיה רומנטית קטנה, אנושית ומקסימה. יש בה את כל הניואנסים הנכונים במערכת שבין גבר ואישה מתבגרים שלא יצאו כבר שנים לדייט, שמרגישים קצת חלודים ומנסים לבנות מחדש את ביטחונם בעצמם וביכולתם להקסים את מי שמולם. כעלילת משנה שילבה הבמאית אפילו את הצורך, אולי הבלתי מודע, של אווה ב"בת חלופית" כשבתה עומדת להיעלם מחייה היומיומיים. היא נאחזת בחברה של הבת שלה, קלואי (טאווי גאווינסון), שיש לה אישיו עם אמה שלה ולכן היא מתקרבת לאווה ומוצאת אצלה אוזן קשבת, והקשר המתהדק ביניהן יוצר אנטגוניזם אצל הקרובות להן, בתה של אווה ואמה של קלואי.
"דיברנו מספיק" זו עבודת קולנוע רגישה ומדויקת, מצוידת בדיאלוגים אמינים, משעשעים בעת הצורך ודרמתיים כשמתבקש. מעלתו הגדולה ביותר של הסרט היא צניעותו וחוסר יומרנותו. זאת כמובן בצד משחקם הנהדר של גנדולפיני (זהו סרט אחד לפני אחרון שלו שיוצא למסכים. הסרט שיחתום את הקריירה שלו, "Animal Rescue", ייצא ב-2014) ולואי-דרייפוס, המרכיבים מרקם יחסים בין אנשים נורמטיבים, עם שריטות קטנות, כמו אצל כולם.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם