א. גם אם הסרט היה גרוע מכל בחינה אחרת שהיא, רק כדי לראות את גנדולפיני נהדר וכובש כמו שהוא, זו סיבה אחת טובה.
ב. ה"פואנטה" שאתה מחפש נמצאת בדיוק שם, בדיאלוגים. אני לא רוצה לעשות ספוילר אבל שם נמצאת המהות של הסרט והמטען שהוא משאיר אותך איתו. ללכת לראות סרט על זוגיות ולהשתעמם מהדיאלוגים, כנראה שאתה צריך ללכת לסרט אקשן.
ג. "להגעל" מגופניות של אנשים בגיל 50, ועוד יפים ומקסימים כל כך כמו לואיס-דרייפוס וגנדולפיני, שהוא גבר סקסי להחריד? משהו אצלך לא בסדר, או שאתה בגיל הלא נכון.
ואולי ישנת, אבל הם לא תוך כדי סקס, אלא תוך כדי משהו שנקרא "אינטימיות", לא יודעת אם נפגשת בזה. וכן, בעולם האמיתי בהחלט אנשים חושפים זה בפני זה פגמים, זה מתחיל עם "תן לי לראות את התמונת פספורט שלך" ובהחלט מגיע גם להיכרות דנטלית..
אם אתה נמצא מספיק זמן עם מישהו בשביל לקרוא לזה "מערכת יחסים" ואתה לא יודע אם חסרות לו שיניים או יש לו כתרים, אז כנראה משהו לא בסדר בקשר שלכם.

אחד הלקחים, הפחות עמוקים, שהפקתי מהסרט זה שלג'וליה יש שיניים מדהימות. וכדאי להשקיע בשיניים, כי זה נראה הרבה יותר טוב להתבגר עם שיניים צחורות כשלה.

מהי הפואנטה שואל מגיב 1? פואנטה בסרט אתה מחפש? בסרט אתה מחפש סיפור יפה ונוגע, לא פואנטה. אתה רוצה פואנטה - לך לישיבה של הליכוד או העבודה. לכאן אתה בא כדי להנות, ואם לא נהנית, אתה כנראה לא בגיל הנכון. לכל מי שעבר את ה- 35 - סרט מקסים.

סרט סתמי ללא שום פואנטה שלא מתקדם לשום מקום.
יצאתי מהסרט בשתי תחושות חזקות:
האחת, אווט ד'ה פאק??? מה לעזאזל הפואנטה/עניין/רעיון בכל הדיאלוגים הסתמיים והמתישים שליוו את הסרט.
והשנייה, תחושת מועקה עד כדי גועל מכל העניין של רומנטיקה בגיל המעבר..(אם הבמאי בחר להדגיש את הצדדים הממש לא אסתטיים עד כדי כיעור והזנחה של גיבוריו הרי שהוא עשה עבודה מעולה..בתכלס נראה לי שבחיים האמתיים אנשים לא בוחנים שעה את השיניים החסרות האחד של השני תוך כדי עשיית סקס)