"נסיכת הצ'רדש": אופרטה אחרת
הפקה תוססת של האופרטה ההונגרית "נסיכת הצ'רדש" תגיע בקרוב לארץ, הזדמנות לשמוע מבמאי ההצגה על האמנות המשלבת קומדיה ומוזיקה. "הופענו כבר בתל-אביב והקהל הישראלי היה חם מאוד", משחזר הבמאי גאבור קרני, "אנחנו רוצים להסעיר אותם מחדש"
בודפשט של חילופי העונות, כניסת הסתיו ונסיגת הקיץ, מסבירה פניה לתייר. עיר שיש בה עדיין שרידים לעידן הקומוניסטי, אבל כבר אימצה את כל סממני התרבות המערבית. הפן התרבותי של בודפשט משתקף במוסדות תרבות ואמנות מסורתיים רבים, בהם בין היתר בית האופרטה המהודר שלה. הארכיטקטורה שלו מעוצבת בסגנון ראשית המאה הקודמת, האולם רחב ידיים ומעליו מתנשאים שני יציעי תאים עיליים המקיפים את חללו בחצאי גורן.אנחנו כאן כדי לצפות בהפקה של "נסיכת הצ'רדש" (או הנסיכה הצוענייה), אופרטה הונגרית מסורתית-פולקלוריסטית ותיקה, בעלת מוניטין מקומיים ובינלאומיים מפוארים. מדובר ביצירה הונגרית מקורית קלאסית, הזוכה אחת לכמה זמן לעיבוד מחודש, המועלה בבודפשט ובערים אחרות ברחבי המדינה. בהפקה הנוכחית להקה גדולה של שחקנים-זמרים, כ-150 איש, המגיחה לעתים קרובות להופעות ברחבי העולם ותגיע אלינו לארץ לסדרת הופעות במשכן לאמנויות הבמה בתל-אביב במהלך חודש דצמבר, כחלק מעונת האופרה הישראלית. האופרטה תועלה בשפת המקור, כשהתרגום לעברית, שלו אחראי אדם ברואר, ירוץ בכתוביות מעל הבמה.
[bigpic]
אופרטה אינה אופרה, אלא יותר סוגה של מיוזיקל. ז'אק אופנבאך,שחיבר את הקומפוזיציה ל"הלנה היפה" ב-1864, נחשב למלחין האופרטות הראשון. "נסיכת הצ'רדש", שאת המוזיקה המקורית הנהדרת שלה חיבר המלחין ההונגרי הנודע אמריך קלמן, מגוללת את סיפור אהבתם קשת המימוש של הדוכס אדווין (רונלד-ז'ולט ואדאש, מופיע כשחקן וזמר בתיאטרון האופרטה, בתיאטרון הלאומי של מיסקולק ובתיאטראות נוספים בהונגריה) וסילבה (מוניקה פישל, בוגרת האקדמיה למוסיקה ע"ש פרנץ ליסט בבודפשט), זמרת-כוכבת קברט. בני משפחת האצולה של אדווין מתנגדים לזיווג בין השניים, משום מוצאה החברתי הנחות של סילבה הצוענייה. הוריו של הדוכס עושים כל שביכולתם כדי להחזיר את אדווין לווינה, שם ממתין לו שידוך אריסטוקרטי ראוי בדמותה של הרוזנת שטזי (אנהמרי דנץ, הזמרת הנודעת והפופולרית ביותר בטרנסילבניה).
אבל הצמד האוהב מתקשה להיפרד, אף כי סילבה שבורת הלב כבר בדרך לאמריקה, כדי להתרחק ככל האפשר מהמפולת הרגשית המתרגשת עליה. אלא שהרוזן החביב וקל הדעת בוני (דוד סאבו, בוגר הסטודיו של תיאטרון האופרטה, הופיע באופרטות ובמיוזיקלס רבים) מחליט לעזור לשני האוהבים. הוא משתף בעניין את מישקה, רב המלצרים במועדון ה"אורפאום" בבודפשט שבו עורכת סילבה את הופעת הפרדה שלה, ואת פרי פון קרקש, ידידו מהתיאטרון, והם הוגים מזימה כדי שהאהבה של שני בני הזוג המתייסרים תנצח.
"נסיכת הצ'רדש" בגרסתה הנוכחית היא הפקה מושקעת, ססגונית ומרהיבה. עם סטים מתחלפים, המון תלבושות וחבורה של שחקנים-זמרים מעולים. אין בה רגע דל, היא משופעת בתפניות עלילה מפתיעות ומשעשעות ובעוד אלמנטים המכילים דרמה, קומדיה ומוזיקה, ששומרים על מתח לכל אורך הסיפור הבימתי הנפרש לעיני הצופה.
את האופרטה ביים מיקלוש גאבור קרני, שהוא גם מנהל תיאטרון האופרטה של בודפשט, ועל הנאמברים המוזיקליים המרובים השזורים בסיפור מנצח לאסלו סקלארי. סקלארי פעיל גם כמנצח אורח באופרה הלאומית של הונגריה ומופיע בקונצרטים רבים ברחבי העולם.
[bigpic]
תיאטרון האופרטה הממלכתי של בודפשט נחשב לבית היוצר המוביל באירופה להפקות מז'אנר האופרטה. התיאטרון נוסד בשנת 1923 ועם פתיחתו החל עידן הזהב של הז'אנר בבירה ההונגרית. משנות ה-60 הורחבה פעילות התיאטרון והוא החל להתמחות גם במחזות זמר. כך הועלו במסגרתו בין היתר הקלאסיקות "גבירתי הנאווה", "הלו דולי", "סיפור הפרברים", "כנר על הגג", "מצחיקונת", "קברט", "כלוב העליזים", "צלילי המוזיקה", "אליזבט", "אותו הזמן בשנה הבאה" ומחזמר הפופ המועלה בברודוויי "Alert Boyz". התיאטרון מייחס חשיבות רבה להופעות מחוץ להונגריה, כדי להעביר את מסורתו ואמנותו, כמו גם את הפולקלור ההונגרי השמח, לכמה שיותר מקומות בעולם. כך הופיע בית האופרטה בשנים האחרונות בבלגרד, במינכן, ברומא, באמסטרדם, בלונדון, בווינה, בסט פטרסבורג, בפרנקפורט ובתל-אביב. כן קיים סיבובי הופעות ארוכים ברחבי ארה"ב, קנדה ויפן.
"נסיכת הצ'רדש" הפכה את המלחין היהודי-הונגרי אמריך קלמן, יליד 1882, לאחד מכותבי המוזיקה הקלאסית-קלה והאופרטות הבולטים בתקופתו. לאחר העלאתה בבכורה שהתקיימה בתיאטרון יוהאן שטראוס בווינה בנובמבר 1915 הועלתה האופרטה עוד 533 פעמים, ולמרות שמלחמת העולם הראשונה השתוללה אז ברחבי אירופה המשיכה "נסיכת הצ'רדש" את מסעה המצליח בסדרת הופעות בשוודיה, בפינלנד, בפולין, ברוסיה ובאיטליה, ושנה מאוחר יותר בבודפשט ואף בברודווי.
כפי שצוין, את ההפקה הנוכחית ביים מיקלוש גאבור קרני, שהוא כאמור גם מנהל תיאטרון האופרטה הממלכתי של בודפשט. הוא בוגר לימודי תיאטרון וקולנוע במדינתו ובמשך עשר שנים היה במאי באופרטה הלאומית של הונגריה. ב-2001 מונה לבמאי תיאטרון האופרטה הממלכתי של בודפשט וההפקות שביים סיירו בעולם וזכו בהצלחה בלונדון, במינכן, באמסטרדם, בלייפציג, בווינה, בניו יורק, בשיקגו, בטורונטו ועוד .במרוצת עבודתו הוא ביים, בין היתר, את האופרות "מאדאם בטרפליי", "מקבת" ו"דון קרלו", ומיוזיקלס רבים, בהם "מיס סייגון", "רומיאו ויוליה" ו"אליזבת". במקביל לעבודתו בהונגריה הוא ביים גם לתיאטרון הלאומי של זלצבורג, לאופרה בווינה ועוד. ב-2008 זכה בפרס האמן המצטיין של הונגריה.
"הופענו כבר בתל-אביב והקהל הישראלי היה חם מאוד, קהל טוב", משחזר הבמאי גאבור קרני, שכינויו האמנותי הוא קרו. "אנחנו רוצים להסעיר אותם מחדש". על המוסד שבראשו הוא עומד אומר האמן ש"בית האופרטה המלכותי של בודפשט הוא תיאטרון מאוד גדול, המעסיק יותר מ-350 עובדי ממשלה ועוד 200 שכירים. בסך הכול אנחנו מעניקים פרנסה ליותר מ-500 איש. אנחנו מציגים את האופרטות ההונגריות הגדולות, מ'מדיאה' ועד העבודות של אמריך קלמן, ומדי פעם כמובן גם את היצירות הקלאסיות הנודעות של שטראוס ואופנבאך. אנחנו מרגישים שצורת האמנות הזו מאוד חשובה. אני יכול להדגיש שאמריך קלמן הוא ההונגרי השני המוכר ביותר בעולם. למעשה אין שנייה שבה לא יהיה מישהו שיאזין ליצירה שלו ברדיו אי-שם ברחבי העולם".
[bigpic]
איך אתם מרכיבים את הרפרטואר שלכם?
"ראשית, אנחנו גאים מאוד בעובדה שאנחנו מופיעים לא רק בבודפשט אלא גם בחו"ל ויכולים להביא את האג'נדה שלנו למקומות שונים ברחבי העולם. ולגבי הרפרטואר, מחלקת מחזות הזמר באמת מופיעה עם דברים ספציפיים בהיסטוריה של מחזות הזמר. יש אמנם הרבה מאוד מחזות זמר מקוריים, אבל אנחנו מנסים להופיע עם אלה החשובים מבחינה היסטורית ומבחינת הערכים שהם מנחילים. כמו למשל 'מיס סייגון', 'מדאם באטרפליי', 'רומיאו ויוליה' ועוד רבים. אני מאמין באופרטות כמוצר אמנותי וכדבר חשוב ביותר בתיאטרון שלנו. יותר ויותר צעירים מגיעים להצגות שלנו, ואנחנו רואים כקהל צעיר כל מי שמתחת לגיל 28. בעצם, כל מי שמרגיש צעיר הוא צעיר. אלה שמעל 70 הם הקהל המבושל כבר. את 'נסיכת הצ'רדש' העלינו יותר מ-500 פעמים, וראו אותה כבר יותר מ-500 אלף איש. אחד הדברים החשובים בעיניי במחזה הזה הוא ניצחון האהבה על הפוליטיקה".
היכן הופעתם עם האופרטה הזו עד כה?
"בבאדן באדן, ברומא, ביוון וברחבי גרמניה, שם הופענו במהלך הקיץ החולף בפני 5,000 איש. כמו כן בזלצבורג ובפראג הייתי הבמאי של ההצגה עם שחקנים מקומיים. ובאשר לפעילות התיאטרון בכלל, זכינו בזכויות של הופעות 'היפה והחיה' בגרמנית, ואנחנו מופיעים ברחבי גרמניה, משטוטגרט ועד דרזדן, מהמבורג ועד אסן".
באיזו מידה אתם זוכים בסבסוד ממשלתי?
"לצערנו, למרות העבודה הקשה של כל האנשים בתיאטרון, התמיכה הכלכלית שאנחנו מקבלים מהממשלה לא שווה לערך העבודה. רק 16% מהתקציב שלנו מגיע ממקורות ממשלתיים, וגם את התקצוב הזה אנחנו צריכים להרוויח באמצעות ההופעות שלנו. אבל למרות הכול קיימת רוח טובה בקרב אנשי הצוות והם אוהבים להגיע לחזרות. בין היתר יצרנו מסורת חדשה של 'פסטיבל ברודוויי' המציג ברחוב, מחוץ לתיאטרון, בחינם. התחלנו אותו לפני 11 שנים והיום כל התיאטראות בבודפשט עושים את אותו הדבר".
גאבור קרני מספר ש"את הבימוי ל'נסיכת הצ'רדש' עשיתי במקור כבר לפני יותר מעשר שנים, אבל במרוצת הזמן נערכו שינויים רבים ודינמיים בבימוי. עשינו את ההופעה בפראג ואז ערכנו שינוי מהותי, ולאחר שעשינו זאת בברלין – זה שוב השתנה. הסיבה לכך היא שהטקסט והמשחק צריכים תמיד להיות מותאמים לתקופות המשתנות ולקהל החדש שנחשף ליצירה, כדי שהאופרטה לא תהפוך למוצג מוזיאוני מיושן יותר מדי. לכן רק מעטים חושבים שזמן האופרטות עבר-חלף כבר.
"אני מאמין שאפשר להופיע עם האופרטות היום בעולם בשלושה סגנונות - האופרטה החולמנית המשעממת, או בסגנון האמנותי, המאפשר לעשות הופעות מהממות. ואפשר גם להעלות אותן כתיאטרון ניסיוני לחלוטין, מרגש אבל עצבני, עם חיסולים על הבמה. למרות שזה מעניין, הדבר לעולם לא יהפוך לפופולרי ועממי. החלום שלנו הוא לעשות תיאטרון מוזיקלי עממי גדול, שיסב שמחה לרבים, כמו גם אתגר מחשבתי והתרגשות אינטלקטואלית ואמוציונלית. וכמובן, מוצר שגם יספק בידור ויאפשר ליהנות ממנו. אופרטה היא סגנון שבו בדרך כלל יש הפי-אנד. ובעולם שלנו, שיש בו המון אלימות, דם וסבל, צריך שתהיה לנו, לפחות לרגע, הזדמנות להיות שמחים. ולכן האופרטה היא מוצר בידור נצחי ומרגש, אם עושים אותה באופן שיהיה קרוב לאנשים".
[bigpic]
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם