הזירה הלשונית: מתנשאים, עילאיים וסבירים
הטרנד האחרון של פייסבוק העברי הוא קבוצות המתנשאים, עילאיים וסבירים למיניהן. חלקן מכילות הגיגים שנונים למדי, בעוד אחרות הופכות ללא יותר מעוד עמוד בנאלי ומייגע
מובילים את הטרנד החדש שניים: העמוד "אנשים עילאיים ומתנשאים", שגיבורו הוא ירון לונדון שתמונתו מתנוססת בראש העמוד. העמוד אמור להכיל הגיגים של אנשים בעלי טעם מעודן ופוזה של אנשי העולם הגדול, כמו "אפשר בבקשה הפוך חזק על בסיס מים עם חלב דל שומן בלי קצף בכוס זכוכית עם ידית?" אחר כותב: "בן אדם עילאי תמיד יטוס עם חברות שיש להם תור נפרד למחלקת עסקים". את העמוד מסעירה השבוע השאלה איך צריך אדם עילאי ומתנשא להתייחס לפרידתם של יודה ונינט.
החצי הראשון והחצי השני
מול העמוד הנ"ל מככב עמוד מתחרה הקרוי "אנשים בינוניים וסבירים", ומכריז על עצמו "עמוד האנשים הראשון ברשת". הסטטוסים הם מכל הסוגים והמינים. בין היתר חוגגים שם על דברים שאמר נתניהו לח"כ ג'מאל זחלקה שטען ש"אנו הפלסטינים היינו פה לפניכם ונהיה פה אחריכם". נתניהו ענה: "החצי הראשון לא נכון, החצי השני לא יהיה". אחד המפסבקים מצטט משפט בענייני מערכות יחסים: "בדיוק יצאתי מקשר, אבל אשמח אם נישאר ידידים: החצי הראשון לא נכון, החצי השני לא יהיה".
ויש עמודים חדשים בקנה: "אנשים רדודים ושפלים", "אנשים נחותים ומסכנים", "אנשים ממורמרים ומסוכסכים", וגם "אנשים שבאים ברע", שם מתנוססת תמונתה של ליהיא גרינר. עיון בעמודים האלה, יש להודות, מעט מייגע ונראה שהם מידרדרים במהירות רבה מדי מעמוד שנון שיש לו זהות כלשהי, לעוד שיח בנאלי ברשת על מה שראינו, עשינו ואכלנו. עד הטרֶנד הבא.
ואפרופו מתנשאים ועילאיים, לפני זמן מה התגלגלתי לי במוזיאון תל אביב. נכנסתי לתערוכה שדווקא אהבתי של רון גלעד, וניסיתי לקרוא את הטקסט המלווה המתנוסס באותיות קידוש לבנה בכניסה. והרי כמה משפטים לדוגמה:
"האובייקטים המטאפוריים של רון גלעד הם הבזקים נקודתיים ברצף של מהלכי התפתחות אבולוציוניים. פעולתו זורמת בשני ערוצים נפרדים בין מעשי אומנות אישיים לייצור תעשייתי, בין מבעים נקודתיים ליישומים קונקרטיים, אלא ששני אופנים אלה, חמקמקים בעצם הגדרתם, מצטלבים לא פעם".
"התערוכה היא אספקלריה דחוסה המגלמת היבטים שונים בפרקטיקה של גלעד, המצויים בקונפליקט או במשא ומתן זה עם זה: הבניות לוגיות מול סצינות אבסורדיות, פרדיגמות אסתטיות מודרניסטיות מול דימויים פורעי חוק".
"גלעד מרוקן את החלל מתכנים פיקטוריאליים, ומייצג בו מגוון של תבניות קטגוריות ומודלים אידיאולוגיים או אסתטיים".
מתנשא? עילאי? גם וגם? אני לא הבנתי כלום, אבל אני רק אדם בינוני וסביר.
פרופ' אהרון סולקס, מנהל המערך האונקולוגי בבית החולים רבין, מתייחס למדור שעסק בענייני הסרטן על פי הספר "מלכת כל המחלות".סולקס מבהיר כי הדימויים מעולם המלחמה הבין-כוכבית כמו קרני מתח, מאיצים קוויים ואחרים מתייחסים לרדיותרפיה (טיפול קרינתי) ולא לכימותרפיה. הוא מוסיף כי בשנים האחרונות אנו עדים לקידמה משמעותית בהיבטים שונים של הטיפול התומך בחולי הסרטן כולל הקלה בתופעות הלוואי מהכימותרפיה.
התמונה המתוארת בספר של חולה "שמקיאה חזק כל כך עד שנקרעים לך כלי הדם בעיניים" איננה קיימת עוד עבור הרוב המכריע של המטופלים. וביחס למונח "האונקולוג המחייך", שהוא דווקא כינוי גנאי לרופא שאינו אמפטי לסבל החולים, כותב סולקס כי "הרוב המכריע של האונקולוגים שאני מכיר מפגינים אמפטיה לחולים בטיפולם".
איך עוברים עבירה בעברית?
יעקב שינאן שואל: במילואים במשמר הגבול נכתב באחת המצגות הביטוי 'לעבור עבירה' בהטיות שונות. האם לא נכון יותר הביטוי 'לבצע עבירה'?
'עבר עבירה' יוצר אמנם תחושה של כפילות, אבל יש לזכור שמן הפועל 'עבר' במשמעות הקשורה בחטא נוצרה המילה 'עבירה' ולא להיפך, והוא מופיע במשמעות הזו בתנ"ך כמה עשרות פעמים, למשל: "לא עברתי ממצוותיך" (דברים כו). המילה עבירה מופיעה במשנה ("עבירות שבין אדם למקום"), וכך גם הצירוף 'עבר עבירה' ("אין אדם עובר עבירה אלא אם כן נכנסה בו רוח שטות"). הצירוף 'ביצע עבירה' אינו טעות, אבל הפועל 'ביצע' משמש היום כמעט לכל עניין, ויש בכך רידוד של השפה.
בועז ברק כותב: ב"מילון השלם של מנחם בגין" מן השבוע שעבר ציינת כי יום ההולדת של מנחם בגין חל ביום 16 באוגוסט. הדבר איננו מדויק. מנחם בגין נולד בשבת נחמו, לכן גם נקרא מנחם, וכל ימיו הוא הקפיד לציין את הדבר דווקא בשבת זו. בהקשר הזה התאריך הכללי שצוין הוא חסר משמעות, וטוב היה לכבד את רצונו ואת זכרו בתאריך הנכון, המשמעותי כל כך. איזו משמעות יש ל-16 באוגוסט?".
תודה לבועז ברק על ההערה. עם זאת כדאי לזכור שגם במדינת היהודים עדיין מציינים במרחב הציבורי תאריכי הולדת ופטירה בתאריך הכללי. יוצאים מכלל זה ביאליק והרצל, שתאריכי לידתם ובעיקר מותם על פי הלוח העברי זכו למעמד של אירוע לאומי.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם