הזירה הלשונית: הספר שיגרום לכם להתרחק מסיגריות
אין צורך בהשכלה רפואית ובניסיון אישי כדי לקרוא את "מלכת כל המחלות" מאת סידהרתא מוחרג'י. שכן גם ללא כל אלו, תיאוריו הקשים והמפורטים של מחלת הסרטן וההתמודדות עמה, הופך אותו לקריאת חובה ולספר שקשה להניח
הסרטן היא המגיפה השחורה של המאה ה-20, והיא שולחת את גרורותיה למאה ה-21. היא מוכרת כבר אלפי שנים, אבל הדברת השחפת ותוחלת החיים שהתארכה הפכה אותה לאימת המין האנושי המבוסס והשבע. כולם מדברים על הסרטן, כולם פוחדים מהסרטן, כולנו מאבדים חברים וקרובים.
בימים אלה יצא הספר בהוצאת עם עובד הספר "מלכת כל המחלות" מאת סידהרתא מוחרג'י, רופא אמריקני, המוגדר "ביוגרפיה של מחלת הסרטן". הספר שזכה בפרס פוליצר תורגם על ידי יוסי מילוא, ואין צורך בהשכלה רפואית כדי לקרוא אותו. אי אפשר להניח אותו מן היד.
מחלת הסרטן מופיעה כבר בטקסט מצרי מהאלף השלישי לפני הספירה, שם היא מתוארת "גידול בולט בחזה ... קשה וקריר למגע", והכותב מציין: "מרפא: אינו קיים". השם למחלה נקבע על ידי היפוקרטס, כ-400 שנה לפני הספירה: קרקינוס, שפירושו סרטן ומכאן הביטוי הלועזי קרצינומה, הסוג השכיח ביותר של הסרטן. מוחרג'י מסביר שמראה הגידול, על סבך כלי הדם הנפוחים שסביבו, הזכיר להיפוקרטס סרטן מחופר בחול, שרגליו פשוטות במעגל סביבו.
עם זאת, גידולים מעטים בלבד דומים באמת לסרטן, ולשם המחלה יש הסברים נוספים. יש כאלה שלהם הזכיר המרקם הקשה והעמום של הגידול את השריון הקשה של הסרטן. אחרים חשו כביכול בסרטן מתנועע תחת הבשר, היו גם מי שדקירת הכאב הפתאומית של המחלה הזכירה להם את אחיזתו של צבת הסרטן. השם העברי מופיע לראשונה בספר הכוזרי: "אמר החבר, הייתכן שתתעכב בו ליחה שתעשה בו מורסא, או סרטן, או תבלול, או חבורה?"
עוד מילה יוונית מצטלבת בתולדות מהלך הסרטן היא אונקוס, שממנה נגזרה אונקולוגיה. אונקוס היא המילה היוונית למשא מעיק שהגוף נושא. בתיאטרון היווני היא שימשה לתיאור מסיכה טראגית, שלא פעם הועמס על נושאה משקל חרוטי כבד.
כפי שהשם סרטן הוא דימוי, כך עולם הדימויים מלווה את הסרטן ואת המלחמה בו. מוחרג'י מדבר על הגילוי הדרמטי של קרני רנטגן שאיפשר את ההקרנות, שהן היום הדרך המרכזית לריפוי או להקלה על הסרטן. בתחילת המאה העשרים תוארה הכימותרפיה באמצעות דימויים המתארים מלחמה בין-כוכבית: "ציקלוטרונים, קרני מתח עליון, מאיצים קוויים, קרני ניטרונים, מיליוני קליעים זעירים של אנרגיה".
ביטוי אחר שנפוץ בין חולי סרטן הוא "האונקולוג המחייך", מושג של חולים המתייחס לרופא שאינו מתעניין בסבל שלך, בעיקר בעקבות הכימותרפיה. אחת החולות תיארה זאת כך: "אם אתה מקיא חזק כל כך עד שנקרעים לך כלי הדם בעיניים, הם אפילו לא חושבים שזה ראוי לאזכור, ובוודאי לא אכפת להם שאתה קירח". התיאור הזה אופייני לשנות השמונים, ומוחרג'י אומר שביחס הרופאים לחולים חל שינוי משמעותי בעשורים האחרונים.
הסיגריה, אויב האנושות
אחד הפרקים המטלטלים בספר הוא המאבק נגד העישון. גדולי רופאי הסרטן סירבו לאורך מחצית המאה לפחות לקשור בין העישון והסרטן הריאות (וסרטנים נוספים), חלקם בעידוד ולחץ של חברות הטבק. בשנות השישים, כשהקשר הזה היה נעלה מכל ספק, החזירו החוקרים מלחמה שערה והציעו יחד עם כמה מחוקקים נוסח שייכתב על כל חפיסות הסיגריות. הנוסח שהוצע ב-1964: "אזהרה! עישון סיגריות מזיק לבריאות. הוא עלול לגרום למוות בסרטן ובמחלות אחרות".
חברות הטבק הסתערו על הקונגרס, ובנוסח שהתקבל הושמטו המילים "סרטן", "גורם, ו"מוות", והתקבל נוסח חלבי: "אזהרה: עישון סיגריות עלול לסכן את בריאותך". העיתונאית אליזבט דרו כתבה על כך כי זהו חוק המגן על האינטרסים הצרים של תעשיית הטבק הרבה יותר משהוא שומר על האינטרס הרחב של בריאות הציבור: "יצרני הטבק לא היו צריכים לטרוח לייצר פילטרים מתוחכמים. התברר שהקונגרס הוא הפילטר הטוב ביותר". עם השנים השתנה הנוסח ונעשה קרוב יותר לנוסח שהוצע בתחילה.
כך התמודדו עם אזהרת עישון בסיקסטיז.
אמיר אורן מעיתון הארץ, אחד העיתונים שהובילו את "פרשת הבושם בשדה התעופה" שגרמה ליעקב פרנקל להסיר את מועמדותו לנגיד, הופיע בלונדון וקירשנבאום. אורן, החובב חידודי לשון, פתח במה שהוא קרא "סקופ עולמי": אתם רוצים לדעת מה היתה אותה misunderstanding שעליה מדבר פרנקל? מיס אַנְדֶרְסְטֶנְדִינְג היא בת לווייתו של יעקב פרנקל בשדה התעופה בהונג קונג". בסיום הריאיון הודה קירשנבאום לאורן במילים: "תודה לך מיסטר אנדרסטנדינג".
פרה פרה, הגירסה הארגנטינית
הבדיחה שהולידה את הביטוי "פרה פרה" מהשבועות האחרונים ממשיכה להמליט תגובות. מנחם ז'ולטק כותב: "מרוב גירסאות כבר לא רואים את האָחוּ. אני חושב שנותרתי היחידי בארץ שמכיר את הגירסה המקורית, מספרדית, וזה די שונה. ההתחלה היא כמו אצל כולם, ואז אומר הפר הצעיר לפר הזקן 'בוא נרוץ ונתפוס כל אחד פרה אחת'. עונה לו הפר הזקן: 'פָּרֶה פָּרֶה!!!' (שזה בספרדית 'עֲצוֹר, עֲצוֹר'"), נלך בנחת ונלכוד את כולן.' כשחיברו את הנוסח הישראלי כתבו וגם קראו 'פָּרָה פָּרָה', כי זה היה ללא ניקוד והתאים לסיפור על עדר הפרות". מכל מקום, לאור הגירסה של סופרנו, שבוודאי אינה מושפעת מספרדית, נראה שהגירסה הארגנטינאית ראויה לבדיקה נוספת.
לא סופרים אותו
יהודה נויפלד כותב: "ראיתי בירחון 'הדיברות' תיאור של גוי בהליכי גיור שטרם הסתיימו. הוא הגיע לבית כנסת. נאמר לו "לא סופרים אותך", והוסבר לו שהוא אינו יכול להיחשב לאחד מהעשרה של המניין, ובמילים אחרות הוא לא נחשב, לא שייך, אין מתייחסים אליו כחלק מהקהילה. האם זה מקור הביטוי 'לא סופר אותו'"?
הביטוי 'לא סופר אותו' מזכיר ביטויים ביידיש: זיך ניט גערעכנט מיט אים (לא מחשבים אותו), ובאנגלית he does not count. הרעיון שמביא נויפלד, לפיו מקור הביטוי במי שיכול להצטרף למניין היהודי, הגיוני ואף חביב.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם