הזירה הלשונית: הערסים נגד השרמוטות
כיצד הפך הערס מ"בחור פיקח" לעבריין אלים, איך קוראים לגרגירי החומוס שאוכלים לצד הבירה ומתי בפעם האחרונה אכלתם לוקשים?
סוף השבוע שעבר עמד בסימן שתי דמויות מושמצות בפולקלור ובסלנג הישראלי שיש להן הרבה מן המשותף. בתל אביב נערך "מצעד השרמוטות" נגד הטרדות מיניות, וזאת על פי העיקרון שאם אינך יכול להילחם בביטוי פוגעני המיוחס לגברים אלימים כלפי נשים, אמץ אותו ובכך אתה מנטרל אותו. המקור הוא אנגלי: slutwalk. במפלגת בעבודה צעק אחד הדוברים כלפי מתנגדיה של שלי יחימוביץ' שהם "ערסים", וגילה שגם במפלגת העבודה, כפי שטען עמיר פרץ, השד העדתי חי וקיים.
המשותף הראשון לשתי המילים הוא שהן באות מן הערבית הפלסטינית. שרמוטה פירושה במקורה "סמרטוט", והפכה כינוי לזונה, ומכאן גם הגידוף אחו-שרחוטה, אחות הזונה. ערס הוא סרסור זונות, מילה שעברה כמה גלגולים. בראשית המדינה היא היתה כינוי חיובי לבחור פיקח: "איזה ערס אתה". אחר כך התגלגלה למחוזות העבריינים והתקרבה יותר למשמעות המקורית, שלא נעלמה אף פעם. בעשורים האחרונים "ערס" היא כינוי לדמות מזרחית הפועלת על גבול העולם העברייני, ובקרב בני נוער כינוי לנערים אלימים.
מונולוגים מהקישקע
בתיאטרון היידיש יידישפיל עולה בשבוע הבא הצגה מסקרנת, "מונולוגים מהקישקע". את ההצגה עיצב וביים השחקן והזמר יוני אילת, והיא נכתבה בעקבות "שמאלץ" מאת השף וחוקר הפולקלור שמיל הולנד ונילי אושרוב. משתתפים בה לצד היוצר חברי האנסמבל הצעיר של היידיש פיל.
ההצגה סובבת סביב האוכל היהודי, שהוא בעצם אוכל מזרח אירופי, ורוב שמות המאכלים בו ביידיש. בהצגה מונולוגים בעברית ושירים ביידיש. לכבוד ההצגה מביא המדור את מילון האוכל היהודי, כשהדגש הוא על מאכלים המוכרים גם למי שלא גדל במשפחה פולנית או גליציאנית. הכתיב אינו לפי כללי הכתיב היידי אלא על פי הדרך בה הם נשמעים בעברית.
אַרבֶּס. גרגרי חומוס מבושלים, חטיף פופולרי בפאבים על כוס בירה. במקור פירוש המילה אפונה, כשם קיבוצי. ניב ביידיש אומר על מי שחש לא בנוח בסביבתו ש"יש לו ארבס בגרביים".
בֶּבָּלָאך. שעועית מבושלת. שעועית נקראת גם גם פאסוליה, שהיא מילה רב לשונית (יידיש, לדינו, ערבית ועוד) שמקורה לטיני
.
בַּבְּקֶה. עוגת שמרים מתוקה, נא לא לבלבל עם הביטוי היידישאי שגם קיבל גירסה גששית "לוס מיך אוף מיט דעם בובקס". בובקעס הם גללים.
בולקע. לחמנייה קלועה, בעיקר ברבים: בּוּלקָלאך, שהוא שם מקובל לעוגות שמרים קטנות. המילה
זכתה גם למשמעות של פרי האזדרכת, הקרויים גם גולגולים.
בֵּייגל. כעך, ובצורת חיבה בייגלה, וברבים בייגאלאך. ביטוי שמקורו ביידיש: "החור של הבייגלה", כלומר, דבר חסר כל ערך. כשרוצים לציין שדבר מה דורש מאמץ ומחשבה מדגישים: "זה לא עניין של אכילת בייגל", ועל מי שנפטר לפני שנים רבות אומרים שהוא "שוכב באדמה ואופה בייגעל". בימים עברו התפרסמה בחדרה דמות בשם "הבייגל מאכער", שהיה גואל אנשים הסובלים מכאבי גב באמצעות ידי זהב המעסות מעין כעכים על גב הסובלים.
בלינצ'ס. חביתיות ממולאות.
גליוור. רגל קרושה, נשמע גם "גליבֶּר", פירוש המילה הוא קריש או מקפא.
גֶפילטע פיש, קציצות דג. סמלו של חג הפסח האשכנזי, מתחרה מתוק ונחוש מול החריימה הצפון אפריקאית.
גֶרגָלאך. גרונות עוף. גארגל פירושו גרוגרת, של בן אדם או של עוף.
גריבּלאך. שומן עוף בבצל מטוגן. המילה היידישאית התקנית היא גריבּענעס.
טשוֹלנט. חמין. מקור המילה בצרפתית עתיקה: המאכל החם. הטשולנט העניק השראה לכמה אמרות שפר: "בחמין ובשידוך לא מחטטים יותר מדי", וגם "משא ומתן זה כמו טשולנט, אתה יודע מה אתה מכניס לשם, אין לך מושג מה יצא". פתגם אחר אומר: " קרא לי סיר חמין, אבל אל תשים אותי בתנור", כלומר, תאמר עלי כל דבר, רק אל תפגע בי פיזית.
כְרֶמזָלאך. פתיתי בצק אפויים בדבש. בעברית: חמיטה או לביבה.
לאטקֶס. לביבות תפוחי אדמה, מסמלי חג החנוכה.
לוֹקשֶן. אטריות מבושלות. הלוקשים הם סמל למאכל נחות, ומכאן התגלגל הביטוי "האכיל אותו לוקשים" או "מכר לו לוקשים", כלומר, שקרים או מידע חסר ערך. ביידיש מצוי גם הביטוי "תורת האטריות", לוקשן-תורה, תורת חסרת ערך. הלוקש הפך גם דימוי לאורך, ומכאן לוקש כתלוש משכורת על שם התלוש הארוך של פעם, ו"לאנגער לוקש", אטרייה ארוכה, ככינוי לאדם גבוה.
לֵקֶך. עוגה ספוגית.
פּוּלקֶס. שוקי עוף. בהרחבה סקסיסטית: ירכי האשה, בדרך כלל אלה המדושנות.
פּוּפּיקלאך. קורקבני עוף, בגירסה עברית: פופיקים. פופיק פירושו טבור, ומכאן התגלגל לעולם המזון. הביטוי "הגיע לו עד הפופיק" מתייחס לאדם שקצה נפשו במשהו.
פֶרפָאלאך. פתיתי בצק, בעיקר למרק. שייקה אופיר, על חלומו של המושבניק: "אביסעלע ואסר, עם קאשע, עם פרפאלאך".
ציבָּלה. בצל. ביידיש מוכר הביטוי "ציבעלע טרעטן", דמעות בצל, המקביל ל"דמעות תנין". ציבעלע הוא גם כינוי לדבר מה חסר ערך.
צימֶס. גזר מבושל מתוק עם צימוקים. מכאן הביטוי "עשה מזה צימעס", עשה עניין גדול מדבר פעוט, ממש כמו ההתעסקות סביב תבשיל הגזר.
קוּגֶל. פשטידת אטריות. במקור הגרמני פירוש המילה הוא כדור. הקוגל נחשב מאכל בסיסי ויש עליו אמרות וניבים רבים. על בחור שמנמן אומרים "פעט ווי א קוגל": שמן כמו קוגל. פתגם יידי אומר: "עם יהודי טוב כדאי לאכול קוגל, אבל לא בצלחת אחת". כאשר אומרים שדבר מה יתרחש "בשבת אחרי הקוגל" הכוונה היא שהוא לא יתרחש לעולם", ועל יהודי אומרים ש"הקוגל מונח לו על הפנים", כלומר, אפשר לראות מרחוק שהוא יהודי.
קומפוט. הלפתן היהודי. המקור בגרמנית.
קִישׁקֶס. מעיים ממולאים. במקור הכוונה למעי גוף האדם, ומכאן "נכנס לו לקישקע", חדר לנשמתו. זה גם החיבור הלשוני שבשם ההצגה, "מונולוגם מהקישקע".
קנוֹבְּלאך. ראשי שום.
קְנֵיידָלאך. כופתאות מצה, מסמלי חג הפסח. ניב יהודי מספר על זה ש"אומר את ההגדה וחושב על הכופתאות", כלומר, עוסק לכאורה בענייני רוח, אבל מדמיין את הנאות החומר. הניב מצוי בקרב בחורי ישיבה ליטאים. מן הניב התפתח השימוש ב'קניידלאך', שהם טובות הנאה חומריות במסגרת משא ומתן בין גופים פוליטיים.
קְנישֶס. כיסוני בצק ממולאים. קניש היא כופתה.
קַרְטוֹפָלאך. תפוחי אדמה מבושלים, בעקבות גרמנית. מכאן התגלגלו גם הקרטושקעס, תפוחי האדמה המתפייחים במדורה.
קְרֶפְּלאך. בצקיות ממולאות.
רוֹגָלָאך. עוגות ממולאות בצורת סהרונים, בעקבות המילה הפולנית rog שפירושה קרן או פינת רחוב
רוֹז'ינקֶס. צימוקים. הפתגם היידי אומר: "ומה הלב שלי, צימוק?!", והוא אביו הרוחני של הפתגם הגששי "ומה אני, עז?!"
שמאלץ. שומן העוף, שהפך שם נרדף ליצירה מתקתקה וחסרת ערך אמנותי. מכאן הביטוי "נפל לבור שומן", ביידיש: שמאלצגרוב, כשהכוונה למי שזכה בירושה שמנה או סתם התעשר.
שלמה גוטמן כותב: ב"קהזירה הלשונית' (5.4) כתבת ביחס למסעודה משדרות כי רבינוביץ' לא נכנס לפנתאון של השמות הגנריים. ברצוני להעיר שהשם הזה נהפך לשם כללי ליהודי במאות הבדיחות הנפוצות בבריה"מ במאה הקודמת, ואולי גם היום. השם והדמות היו כל כך מפורסמים, עד שלפני כמה שנים השלטונות באודסה, העיר הידועה בזיקתה ליהדות, הקימו אנדרטה מיוחדת לרבינוביץ'".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם