מארז תרבות: ליאונל ממש לא צריך את אביב גפן
רז ישראלי מגלה את השלמות של איה כורם, מתכונן לחגיגה מקסיקנית וחושף מי באמת היה צריך להיות המנטור של ליאונל ב"דה וויס"
הדרך שעברה הזמרת והיוצרת איה כורם בשנים האחרונות מעוררת התפעלות. "לאלף את הסוסים", אלבומה השלישי מ-2011, הוכיח נחרצות שדברים נפלאים יכולים לקרות גם ללא תמיכה של חברת תקליטים דינוזאורית מאחוריך, ושהוצאה יקרה מאוד של אלבום בהפקה עצמאית יכולה להצדיק את עצמה ולהתקרב לשלמות.
זה ש"עכשיו אתה", הסינגל החדש של כורם מאלבומה הרביעי שיצא בקרוב, עומד בכל הציפיות מאלבום עצמאי נוסף של היוצרת ומקסים ברמה של קשת כפולה בענן, הוא עניין מובן מאליו. כורם ממשיכה לאתגר את עצמה בגבולות המיינסטרים, להרשים בשירה ורסטילית ומדויקת וגם לרעוד במקומות הנכונים. היא מפרקת סיטואציה רומנטית שמדברת לכל אחד לאווירה מינימליסטית בהפקה מרוסנת, שמשאירה את השיר בגדר האישי, שלה בלבד, כמו המוזיקה מאפשרת הצצה לחייה דרך חריץ צר. מי שהחלה את דרכה עם "שיר אהבה פשוט", מדהימה כעת עם שיר אהבה מאוד מורכב.
הפחות מובן מאליו, הוא פיענוח הצופן של תרגום השיר לויז'ואל הנכון בתקציב והפקה צנועים. בימוי ועיצוב קולעים של הצלם המוכשר זיו שדה הופכים קצת עשן וכמה פרוג'קטורים לתפאורה מרתקת. התמרחות בקונפטי שחור, מבט כובש ותנועה מדוייקת גורמים לכורם להראות כאילו היא מנגנת על עצמה את השיר, וכל זה בטייק אחד מושלם ויפהפה.
הופעה: קלקסיקו, מועדון הבארבי תל אביב
להקת קלקסיקו נקראת על שם עיירת הגבול שבין קליפורניה למקסיקו ולא בכדי. מוזיקת הכלאיים של הלהקה המיוחדת נמצאת תמיד על הגבול שבין אינדי רוק לפולק, בין קאנטרי אלטרנטיבי למריאצ'י, בין חום לוהט לקור מקפיא - כמו מדבר. הקטעים האינסטרומנטליים של קלקסיקו מבקשים מהגוף לפצוח בפלמנקו סוער, הבלדות של הלהקה סוחטות את הלב לכדי סמרטוט משומש.
סיבוב ההופעות הנוכחי של הלהקה בא לקדם את אלבומה החדש והמצוין "Algiers", אך אל ישתמע מכך שקלקסיקו עשתה אי-פעם משהו פחות ממצוין. קלקסיקו היא אחת מאותן להקות יחידות סגולה שהאותנטיות חסרת הפשרות שמנחה את הקו המוזיקלי של צמד מנהיגיה המוכשרים לא מאפשרת להם לעשות משהו רע. מי שמכיר את הלהקה יודע שלא היתה ולא תהיה מקבילה לה. מי שלא מכיר אבל מסוגל להעריך מוזיקה שמגשרת בין תרבויות, ז'אנרים מוזיקליים, דיסטורשן וחצוצרות, הרי לו הזדמנות מופלאה לחוות בסוף השבוע שחזור של אחת ההופעות הטובות שידע הבארבי. אין שום סיכוי להתאכזב.
סינגל: ליאונל פרטיין – כשאת אמרת שאת
לליאונל פרטיין קול יפה ומיוחד, אך כזה שלא כל שיר מתיישב עליו. למרות הכוונות הרומנטיות, הקול הדומיננטי והכמעט אופראי שלו עלול להשתלט על כל החבילה. צורת ההגשה הטבעית של פרטיין מעידה על צורך מובהק ביד מכוונת שלא תאפשר לו לברוח מהמלודיה. אך אביב גפן, המנטור המתלהב שליווה אותו בצעדיו הראשונים בעונת הבכורה של "דה ווייס" כבר לא אינדיקציה לשום דבר, יעיד על עצמו כאמן איכותי ככל שירצה.
מה שהופך את "כשאת אמרת שאת" למושלם עבור פרטיין זו ההפקה הנפלאה של יהוא ירון. בין אם מאחורי הקלעים כמפיק ובין אם בקדמת הבמה כאמן עצמאי, ירון מוכיח כל פעם מחדש שצנוע ככל שיהיה – הוא אמן דגול. הפסנתר החד והחולמני של צח דרורי – עוד עילוי ישראלי יוצא מגדר הרגיל, יחד עם הסאונד המלא והקרוב לאוזן והקליימקס השמיימי של השיר, מהווים עטיפה מדוייקת לווקאלז של פרטיין הרומנטיקן.
סינגל: Laura Mvula – Green Garden
הסינגל החדש של לורה מולה מזכיר כמה יהלומים מוזיקליים נדירים, כאלה שבולטים בייחודם בתוך ים המיינסטרים השטוח מחוסר מאמץ. כאלה שבלי להסביר בדיוק איך הם עושים זאת, עם איזשהו ניואנס ווקאלי והקשה לא אופיינית, מצליחים לחצות את הים לשניים. אמילינה טוריני עשתה את זה עם "Jungle Drum" ונקה כישפה עם "Heartbeats".. איימי ווינהאוס הצליחה ליצור כמה כאלה בזמן קצר, עד שהלכה מבעוד מועד.
"Green Garden" של מולה עושה זאת עם קצב מלהיב וקול עמוק כבאר מים שוקקת חיים גם בעודה לוחשת, וכשהיא מתאמצת נוצר שיטפון מענג באוזניים. למעשה, גם הסינגל הראשון של מולה, "She" היה יהלום שכזה, בזכות הרמוניה ווקאלית יפהפייה. ימים יגידו אך עושה רושם כבר עכשיו, שמולה היא לא רק זמרת נשמה אדירה, כי אם גם תופעה נדירה במיינסטרים של היום.
קליפ: איטן סלומון – שיר האודישנים
לא רק בגלל הלחן החמוד והכיפי של אוהד שרגאי; לא רק בגלל הטקסט השובב והחכם של איטן סלומוןהמבצעת; לא רק בגלל הביטוי המדויק של הכח המכוער והאחיזה חסרת הפרופורציות של תוכניות הריאליטי בתרבות של היום (והקריצה השנונה של יוצריו לנושא); ובטח שלא בגלל הפרשנות המילולית מדי למילים בסינופסיס של הקליפ (על אף שבהקשר הספציפי הזה אפשר בהחלט להבין את כוונתו הכפולה של המשורר ולסלוח). כי אם בגלל קשירת גופה תאב הבצע של ליהיא גרינר לכסא וסתימת פיה הביובי בסמרטוט – זה מה שעושה את הקליפ ל"שיר האודישנים" לנפלא.
מקור מוסמך מגלה שגרינר דרשה סכום כסף נאה עבור הגיג המתיש. לא שזה אמור להפתיע מישהו.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם