בואו, יש מכות: "אלכס קרוס" אכזרי ומיותר
"אלכס קרוס", הסרט השלישי בסדרה המבוססת על ספריו של ג'יימס פטרסון, מציג בעיקר גילויי סדיזם וסצנות נטולות פואנטה
''אלכס קרוס'', בימוי : רוב כהן ארה''ב 2012

הרע המרכזי בסרט הנוכחי, שהוא השלישי בסדרת סרטי הבלש/הדוקטור המבוססת על ספריו של ג'יימס פטרסון, הוא פסיכופת-על. מדובר במעין שילוב בין הקניבל חניבעל לבין המניאק הרצחני מ"זודיאק", ומגלם אותו מתיו פוקס הרזה עד להדאיג, שזכור דווקא כיתום שמנמן מהסדרה "שולחן לחמישה".
פוקס , שמכל האנשים בעולם מזכיר בחיצוניותו הנוכחית את אביחי ידין, הקשר האחורי של נבחרת ישראל בכדורגל, הוא לא רק סדיסט חולני, אלא גם צייר קוביסטי מתוסכל שנוהג להשאיר אחריו במקום הפשע רישומים בנוסח פיקאסו.
המניאק שוחט אנשים - ובסרט הזה בעיקר נשים - על פי הזמנה של גורם עלום פרצוף, ועל כך נזעקים הבלשים הקשוחים פרי וברנס, שלצד מיומנותם המקצועית מגלים נאמנות קיצונית זה לזה. כל זאת בשל שנות הילדות המשותפת שעברה עליהם בחוצות דטרויט המסוכנת.

בשני הסרטים הקודמים בסדרה ("חתום בנשיקה" ו"שעת העכביש") גילם את הבלש/פסיכולוג דווקא מורגן פרימן המעודן. הפעם הפכו המפיקים את הדמות על ראשה, והפקידו את גילומה אצל טיילר פרי, המוכר בארה"ב בשל סדרת הסרטים על אודות מדיאה - בלשית עבת בשר בעלת שדיים בגודל אבטיח, שאותה מגלם לא אחר מאשר הקומיקאי פרי.
דומה שהשינוי של נקודת הכובד השפיע לרעה על כותבי התסריט ועל הבמאי רוב כהן, שעושים עבודה ירודה ביותר ב"אלכס קרוס": חוסר סבירות קיצוני לצד סצנות נטולות פואנטה, המצולמות בתזזיתיות המשתדלת לחקות ערפול חושים אנושי. הזגזוג בין האקשן הקצבי ורווי הדם (כהן ביים בעבר את
המניאק שחובב את פיקאסו אוהב גם לקצוץ אצבעות, לעקור עיניים ולנפץ ראשים, והוא עושה זאת רק לאחר שעינה את קורבנותיו. יישום תחביבי המניאק מתבצע בעיקר על נשים, והדגש העלילתי הזה מעתיק למעשה את גילויי הסדיזם מהבד אל אולם ההקרנה, ובכך הופך בדרך עקלקלה גם את הצופים לסוג של שותפים לדבר תועבה. ולא כל האשמה על ראשם של פרי, פוקס וברנס. גם שחקנים ותיקים ומוערכים כמו סיסלי טייסון וז'אן רנו מתבזים כאן.
