בואו, יש מכות: "אלכס קרוס" אכזרי ומיותר

"אלכס קרוס", הסרט השלישי בסדרה המבוססת על ספריו של ג'יימס פטרסון, מציג בעיקר גילויי סדיזם וסצנות נטולות פואנטה

מאיר שניצר | 30/10/2012 14:00 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
תגיות: אלכס קרוס

''אלכס קרוס'', בימוי : רוב כהן ארה''ב 2012

אף על פי שאלכס קרוס אוחז בתואר דוקטור בפסיכולוגיה, הוא יודע שהרבה יותר כיף להתרוצץ ברחובות הכרך הסואן ולצוד פושעים מסוכנים. וכך קורה שטיילר פרי, גבר שחור עור וכבד גוף, המגלם ב"אלכס קרוס" את הדמות שעליה קרוי הסרט, חובר לאדוארד ברנס, שמגלם בסרט את עמיתו לצוות הבילוש, שוטר ממוצא אירי, והשניים מכסחים את הצורה לרעים באשר הם.

הרע המרכזי בסרט הנוכחי, שהוא השלישי בסדרת סרטי הבלש/הדוקטור המבוססת על ספריו של ג'יימס פטרסון, הוא פסיכופת-על. מדובר במעין שילוב בין הקניבל חניבעל לבין המניאק הרצחני מ"זודיאק", ומגלם אותו מתיו פוקס הרזה עד להדאיג, שזכור דווקא כיתום שמנמן מהסדרה "שולחן לחמישה".

פוקס , שמכל האנשים בעולם מזכיר בחיצוניותו הנוכחית את אביחי ידין, הקשר האחורי של נבחרת ישראל בכדורגל, הוא לא רק סדיסט חולני, אלא גם צייר קוביסטי מתוסכל שנוהג להשאיר אחריו במקום הפשע רישומים בנוסח פיקאסו.

המניאק שוחט אנשים - ובסרט הזה בעיקר נשים - על פי הזמנה של גורם עלום פרצוף, ועל כך נזעקים הבלשים הקשוחים פרי וברנס, שלצד מיומנותם המקצועית מגלים נאמנות קיצונית זה לזה. כל זאת בשל שנות הילדות המשותפת שעברה עליהם בחוצות דטרויט המסוכנת.
מתוך הסרט
מתיו פוקס באלכס קרוס מתוך הסרט

בשני הסרטים הקודמים בסדרה ("חתום בנשיקה" ו"שעת העכביש") גילם את הבלש/פסיכולוג דווקא מורגן פרימן המעודן. הפעם הפכו המפיקים את הדמות על ראשה, והפקידו את גילומה אצל טיילר פרי, המוכר בארה"ב בשל סדרת הסרטים על אודות מדיאה - בלשית עבת בשר בעלת שדיים בגודל אבטיח, שאותה מגלם לא אחר מאשר הקומיקאי פרי.

דומה שהשינוי של נקודת הכובד השפיע לרעה על כותבי התסריט ועל הבמאי רוב כהן, שעושים עבודה ירודה ביותר ב"אלכס קרוס": חוסר סבירות קיצוני לצד סצנות נטולות פואנטה, המצולמות בתזזיתיות המשתדלת לחקות ערפול חושים אנושי. הזגזוג בין האקשן הקצבי ורווי הדם (כהן ביים בעבר את

"מהיר ועצבני", את "המומיה" וגם הרבה אפיזודות ב"מיאמי וייס") לבין הטון הקומי אינו עשוי בטעם טוב, וזאת בלשון המעטה, וגם השחקנים המנוסים אינם תורמים לארומה הכוללת.

המניאק שחובב את פיקאסו אוהב גם לקצוץ אצבעות, לעקור עיניים ולנפץ ראשים, והוא עושה זאת רק לאחר שעינה את קורבנותיו. יישום תחביבי המניאק מתבצע בעיקר על נשים, והדגש העלילתי הזה מעתיק למעשה את גילויי הסדיזם מהבד אל אולם ההקרנה, ובכך הופך בדרך עקלקלה גם את הצופים לסוג של שותפים לדבר תועבה. ולא כל האשמה על ראשם של פרי, פוקס וברנס. גם שחקנים ותיקים ומוערכים כמו סיסלי טייסון וז'אן רנו מתבזים כאן.

בואו להמשיך לדבר על זה בפורום סרטים וקולנוע -
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק

ביקורות וטורים

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים