משפחה בהפרעה: "המשאלה" בוחן את מושג המשפחתיות
גדול קולנועני יפן מציג בסרטו "המשאלה" מבט מעמיק על האופציות הדלות לקיום המשפחתי בעידן העכשווי
''המשאלה'', , בימוי : הירוקאזו קורה-אדה. יפן 2012
הסיטואציה, אם כך, ברורה לגמרי. עברה כבר חצי שנה מאז שההורים התגרשו. קואישי ואמא עקרו לביתם של סבא וסבתא, שמצוי בעיר קגושימה, השוכנת בדרום האי קיושו למרגלות סקורג'ימה, הר הגעש הממשיך להיות פעיל ללא הרף. ריו הקטן נשאר עם אבא, והם מתגוררים כעת בעיר האקאטה, שנמצאת בצפונו של האי קיושו. המשטמה ההדדית בין אמא ואבא עומדת בעינה, ושני חלקי המשפחה שנקרעה עדיין לא נפגשו ביניהם מאז הטראומה. נכון הוא שקואישי וריו הקטן מרבים לשוחח ביניהם בטלפון, אבל אצל האח הצעיר מתחיל להתגנב החשש שאולי קואישי עלול שלא לזהות אותו כשיגיע אותו היום המיוחל שבו שוב ייפגשו האחים. שהרי הוא, ריו הקטן, כל כך השתנה בזמן הארוך שבו השניים לא נפגשו.
קואישי, כבר בן 12, הוא ילד שמנמן וערני הקשוב למהדורות החדשות ולשינויים העוברים על החברה היפנית. בוקר אחד, בעודו שוטף כלים (!) או תולה כביסה (!), שומע קואישי כי בקרוב מאוד עומדות להסתיים עבודות הנחת פסי המסילה של הרכבת המהירה שתקשר בין צפון האי קיושו לבין קצהו הדרומי - בין קגושימה להאקאטה, בין הבית שבו הוא מתגורר לבין הדירה שבה מצויים כעת אביו ואחיו הקטן. ועוד שומע קואישי, מפיהם של אנשים מבוגרים בסביבה, על אודות האמונה העממית הידועה שגורסת כי אם מישהו מתצפת על המקום שבו חולפות זו לעומת זו הרכבת מצפון והרכבת מדרום ובדיוק אז מביע בצעקה משאלה בעלת משמעות, הרי שהיא מתגשמת תכף ומיד.
וזו התוכנית שמגבש קואישי, לאחר שעיין עמוקות במפת האי ואיתר את מקום המפגש בין הרכבות המהירות. הוא ייצא מדרום לצפון, ואילו ריו הקטן ייצא מצפון לדרום. השניים ייפגשו באמצע הדרך, יתצפתו על מפגש הרכבות, ויזעקו בקול גדול את משאלותיהם. סביב תוכנית נועזת זו, כולה פרי הגותם של האחים המרוחקים זה מזה, טווה הירוקאזו קורה-אדה את סרטו העלילתי השמיני "המשאלה", שלבד מיופיו החזותי והסצנות המרגשות, בולט גם הכבוד העמוק שהוא מעניק לאופני החשיבה שהיא אולי ילדותית, אבל בהחלט מנומקת, של גיבוריו הרכים בשנים.
ללא שמץ של התנשאות על פני קואישי וריו הקטן, או על החברים הרבים שמצטרפים אל מסע המשאלות - כל ילד והמשאלה הכמוסה שהוא נוצר בתוכו - מלטש קורה-אדה על הבד עלילה צובטת לב, המצליחה לשמור על איזון מלא בין המצבים המלודרמטיים שאליהם נקלעים הילדים לבין אופני החשיבה התמימה, אך הנפתלת והמורכבת, של הצעירים כבדי
אין זו הפעם הראשונה שקורה-אדה, מהקולנוענים הבולטים של יפן בשני העשורים האחרונים, נדרש להתמודד עם סיטואציות קיצוניות שאליהן הוא מטיל ילדים מפרי רוחו. בסרטו הסוחף "איש אינו יודע" (2004) טווה קורה-אדה מלודרמת מצבים מורטת עצבים סביב ארבעה ילדים שננטשו בדירה בטוקיו על ידי אם נטולת אחריות שיצאה לחופשת התרעננות. בסרט אחר שלו, האלגיה "עדיין מתהלכים" (2008), מתבונן קורה-אדה בעצב סטואי בזוג זקנים שמשקיף על צאצאיו השונים ההולכים ומתרחקים מהגרעין המשפחתי שעיצב אותם.
קורה-אדה מעשיר את עלילת "המשאלה" בחופן של עלילות משנה רמזניות, לא שתלטניות, המעמיקות את המבט על אודות האופציות הדלות לקיום המשפחתי בעידן העכשווי. קשיי הקיום של האם המתגוררת עם בנה קואישי אצל הוריה המזדקנים משתלבים בסיפורו של האב חסר האחריות, שנטל על עצמו משימה הגדולה עליו בהמון מספרים - לגדל את ריו הקטן.
פרידות, החמצות, חיים בבדידות, רגשות שמילים אינן מסוגלות להביע. כל אלה הן אבני הבניין של סרטי קורה-אדה, המזכירים את העולם המוכר מסרטי יאסוז'ירו אוזו (1963-1903), גדול המאסטרים של הקולנוע היפני הקלאסי. כמו אוזו, גם קורה-אדה אינו מרבה להניע את מצלמתו ומעדיף קולנוע סטטי, שמעת לעת מטלטל עצמו אנכית ואופקית. אנכית, באמצעות תיאור התפרצויותיו (המדומיינות) של הר הגעש הסמוך לעיר המגורים של קואישי; אופקית, דרך תיעוד תנועת הרכבות המהירות, שאמורות לגשר על פני המרחק הפיזי שבין שני האחים, ובמידת מה אפילו לאחות את הקרע שנכפה עליהם.
מובן כי ללא צמד ילדים המתאימים בול לדמויות המורכבות של קואישי וריו הקטן, "המשאלה" היה נותר מלודרמה חסרת ערך מוסף. למרבה השמחה, איתר קורהאדה את קוקי ואושירו מאיידה - שני אחים המופיעים יחד בתוכנית טלוויזיה יפנית - והפקיד בידיהם המיומנות את גילום הדמויות הראשיות: קואישי בן ה-12 בעל הבעת הפנים המבוגרת, המודאגת, ולעומתו ריו הקטן והאופטימי, שלא חשוב עד כמה גרועה היא המציאות האובייקטיבית שסביבו, הוא לא מאבד את ברק הצהלה בעיניו הסקרניות.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם