סטירה לפנים: "הסטירה" מרגשת ומסקרנת
גם אם הנושאים שהיא עוסקת בהם טופלו בעבר בהרחבה ובצורה משכנעת יותר, "הסטירה", היא סדרה מוצלחת דווקא בגלל מה שאין בה: קלישאות, קיטש אמריקאי מאוס ומניירות
גיבור סדרת הדרמה "הסטירה" הוא לא גבר או אישה, ערפדים או כלב מדבר. גיבור "הסטירה", כפי שאפשר ללמוד משמה, הוא אירוע. טראומטי לחלק, מתבקש לאחרים - אירוע שמשמש כציר המניע את גלגלי הסדרה. הסר אותו והמגדל יתמוטט. אותה סטירה מדוברת מגיעה לקראת סופו של מפגש חברים ובני משפחה בביתם של הקטור (שחוגג יום הולדת 40) ואיישה - זוג אוסטרלים ממוצא שונה.
הבורגנות, השחוקה כמעט, היא שמאגדת לאחר צהריים קיצי חברים ובני משפחה שאין להם דבר וחצי דבר זה עם זה. פציפיסטיים, בני משפחה ממוצא יווני, זוג חברים שהתאסלמו, שחקן מפורסם
יותר משהיא אקט אלים או חינוכי, הסטירה היא נקודת המוצא העלילתית. לתוכה ניקזו היוצרים מבול מתחים - תרבותיים, חינוכיים, גזעיים. מיד אחרי שהיא ניתנת צפות הבעיות, הכשלים. חיי נישואים מתפוררים, חברות מול לכידות משפחתית, יצרים, אלימות, צביעות ותשוקות מדוכאות.
שמונה פרקים נכללים בסדרה האוסטרלית, המבוססת על רב מכר של קריסטוס צ'ילקס. כל פרק בסדרה מסופר מנקודת מבטה של דמות אחרת, אך מתקדם כרונולוגית. כך משנה "הסטירה" גוונים וניחוחות מפרק לפרק בלי לפגוע בסדרה, ואפילו להפך.
"הסטירה" היא סדרה מוצלחת דווקא בגלל מה שאין בה, לפחות לא בגלוי ובגסות: קלישאות, קיטש אמריקאי מאוס, מניירות. היא לא המציאה את הגלגל, אלא פשוט סירבה להסתובב בקצב שלו. גם אם הנושאים שבהם היא עוסקת טופלו בעבר בהרחבה ובצורה משכנעת יותר, "הסטירה" שווה כל רגע. היא שואבת, מסקרנת, עשויה בקפידה ומרגשת בטוב טעם, לא בהתנפלות אובר-דרמטית ודביקה.
השיפורים שהוכנסו בה - התמקדות באירוע אחד מנקודות מבט שונות - הופכים אותה, בעיני הצופה, מסדרה יד שנייה למשופצת כחדשה. מעניין בהקשר זה להיזכר ב"אלוהי הקטל", סרטו המשובח של רומן פולנסקי, שגם בו מתעמתים מבוגרים סביב מריבה בין ילדים, הילדים שלהם. אמנם ב"הסטירה" נכנס לתמונה מבוגר וסוטר לילד שאינו שלו ובכך שובר שוויון, אולם התכסיס דומה. הילדים, או הצורה שבה הוריהם מגוננים עליהם ונלחמים את מלחמתם, הם נייר לקמוס שדרכו משתקפים ההבדלים, הפערים, העיוותים.
בעוד אחת כפייתית ומתייחסת לסטירה שקיבל בנה כאל אונס קבוצתי, שני הוא דווקא אלים, שתלטן, וממש במקרה גם מכה את אשתו המפוחדת. פולנסקי לקח את זה למקום סאטירי, יוצרי "הסטירה" ביכרו את העמדה הנוקבת. הנה כי כן, קשה למצוא "טובים" בסדרה האוסטרלית המשובחת. ובעצם עדיף ככה. לא צריך טובים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם