מגע של פשע: על סיקור פרשת מרגלית צנעני
סיקור פרשת מרגול באולפני שישי היה למעשה סופר קלאסיקו של שתי המהדורות בגזרה המגזינית
לא התנער מהחברות. גל אוחובסקי צילום מסך
שבוע רווי אירועים מייצר לא רק דרבי, אלא גם סופר-קלאסיקו (היומן של ערוץ 1, לפחות מאז שהחליט להפוך לחלק ממערך ההסברה הלאומי במשרד ראש הממשלה, מתמודד בליגה למקומות עבודה). אין כמו פרשת מרגלית צנעני כדי לבחון את סגנון המשחק. במובן הזה הכתבות ששודרו היו בית ספר לעיתונות - לא במובן הסלנגי של המונח, זה שמייחס לביטוי ייצוג של מצוינות ומופע מרהיב וחד-פעמי - אלא במשמעות הבסיסית: באמצעות הכתבות ניתן ללמוד על אמצעי הכיסוי השונים שעומדים לרשותם של כתבי המגזין.
"אולפן שישי" בחר להציג ראשי פרקים של תחקיר על הקשר הבלתי ניתן להתרה בין הזמרים המזרחיים לעולם הפשע. הכתבת נועם עמית צלפה בשלושה ראשים: הקשר ההרסני בין הזמרים המצליחים לאמרגנים, הדומיננטיות של מוסד הבוררות האפל והקשרים החברתיים של הזמרים עם ראשי הפשע.
באופן מבהיל כמעט נחשף דיוקנה של התעשייה. זמרים שלא מסתפקים בכסף הגדול של העבריינים, אלא הפכו ל-BFF. למה? כי הפרצופים המכוערים האלו יודעים לפנק, לפנק, לפנק. בחאפלות שלהם הזמר הים תיכוני אף פעם לא מיורט מהפלייליסט. הוא מרגיש בבית. "אלו שמכנים אותם כביכול 'ארגוני פשע' לא יזמינו לאירוע את מתי כספי שישיר להם 'כלבלב הו בי די בם בם'", גיחך ישראל בונדק. כואב הלב איך הם לא מבינים את הכשל המוסרי הזה. "אני יכול להגיד לך שאני מופיע אצל כל העבריינים", צוטט מושיק עפיה. "הם אחלה אנשים ועושים כבוד מעל ומעבר. אני יכול לספר לך על מערכות יחסים איתם, אני תמיד מקבל יותר".
בערוץ 10, לעומת זאת, ויתרו על דיון רוחבי. הם החזיקו באקדח המעשן. תיעוד של המסיבה שנערכה לפני שבועיים בחצר ביתו של עומר אדם ושודרה בזמן אמת על ידי אליקו. האחרון (שדומה לאחרונה באופן מטריד לאורן זריף) גם התנדב לפרשן בפעם ה-1,000 את עמדתו המוזרה והמכובסת לאירועים. מעבר לסקסיות של המסמך - כל הברנז'ה המזרחית, כולל כוכבי הפרשה, ממנגלים את עצמם לדעת - ערכו טמון ברגעים הקטנים: המרחק בין מרגלית צנעני לאסף אטדגי, הסיכוך האבהי של האמרגן על הזמר הצעיר, שמות העבריינים שמרגול זורקת כאילו כלום.
אין כאן עובדות נסתרות מהעין, אלא תיעוד של אטמוספרה. עורכים מאוד אוהבים מסמכים כאלו, שכן קל לצופים להתחבר אליהם. הם גם פשוטים להגשה ולהפקה. מצד שני, הם מוגבלים מאוד. כדי לחפות במשהו על היעדר מסמך תיעודי עם פנים ושמות, נשלח כתב ערוץ 2 לדובב את עומר אדם ואמרגנו. זה היה זיקוק מושלם של אולפן שישי: ראיון חלול, בלי שום ערך, רק כדי לסמן "וי" שהם היו אצלנו. וואו. הבעיה: אטדגי בעיתונות זימר הרבה יותר.
כדי לעבות את הסיקור, הוזנק לאולפן גל אוחובסקי. זה כבר הפך את הסיקור למשמעותי הרבה יותר. אוחובסקי, שמגיש עם מרגול תוכנית יומית בערוץ 24, לא התנער מהחברות שלהם. הגיע לבית המשפט, לא התחמק מהמצלמה. משהו בהופעה שלו שידר ביטחון עצמי בעמדה שלו. הוא גם היה כן מאוד.
מי שהשתפנו היו הבוסים של צנעני בטדי ובקשת. מישהו ראה אותם לאחרונה? ללא קשר לאן תוביל החקירה, האנשים האלו מחויבים לתת תשובות לצופים. הם לא חייבים לחבק או לירוק על הכוכבת שלהם, אבל הם נדרשים לענות על שאלות קשות ולא לטאטא את הבעייתיות (המוסרית, לא החוקית) שנובעת מקשריה הלא מוכחשים של הזמרת עם בכירים בעולם הפשע. שביל הבריחה שלהם דוחה אותי.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם