מה קרה לדבל'ה: על "נפל בקסטל"
"נפל בקסטל", סרטו של מוטי קירשנבאום ששודר אמש (שבת), רגע לפני כניסת יום הזיכרון לחללי צה"ל, הוא סרט מורכב ומודע לעצמו בו קירשנבאום לוקח את כאבו הפרטי ויוצא ממנו לסיפור על המדינה
''נפל בקסטל - הקרב על הזיכרון'', שבת, ערוץ 10
מנקודת התחלה זו יוצא קירשנבאום למסע מרתק שמרצף את העדויות השונות בדרך לרשומון המלא של הקרב על הקסטל. קרשנבאום משבץ אריח אחר אריח ומביא את הנרטיבים השונים בדרך האבודה לקבלת התמונה המלאה על הקרב ההיסטורי. הנרטיב הפלסטיני והנרטיב הלאומי עומדים זה מול זה, מתחרים על פרשנות ודיוק. זהו מסע סוציולוגי מרתק על חיפוש חסר סיכוי אחר אמת אבסולוטית בהיסטוריה רצופת מיתוסים, סמלים וקרבות על התודעה הלאומית המתקיימת.
"נפל בקסטל" שודר דקה לפני כניסת יום הזיכרון לחללי צה"ל ולא ביום עצמו, ובצדק. זהו סרט מורכב, שונה, מודע לעצמו. קירשנבאום לוקח בסרט את כאבו הפרטי והופך אותו לקרדום לחפור בו בין דפי ההיסטוריה. זהו מעשה דוקומנטרי נדיר המוכיח כמה קירשנבאום הוא עוף נדיר בעולם הטלוויזיה, גם אחרי עשרות שנים של עשיה טלוויזיונית.
מעשה דוקומנטרי נדיר . ''נפל בקסטל''
צילום מסך
המאבק על הזיכרון בסרט נעשה בצמוד למאבק על זכרונו של דבל'ה הברברג, בן דודו של קירשנבאום. מה בדיוק קרה לדבל'ה? היכן נקבר? מה אירע לו עד שנהרג? ומדוע נעדר מרשימת ההרוגים מהקרב על הקסטל? בין אמירות של יורם קניוק כמו "אין אף אחד שיצא ממלחמת העצמאות לא הלום קרב" מחפש מוטי את שרידי הזיכרון שלו. גם כאן יש שילוב נדיר בין הפרטי והלאומי שכל כך מתערבבים בארץ המשוגעת הזו. העדויות והרשמים מדברי הימים האלה מציגים פרטים שכמעט כולם שנויים במחלוקת. הקרב של אחד הוא הפסדו של האחר, תמונת הניצחון היא נקודת המפנה של הצד שממול.
ילדותו של קירשנבאום רצופה שאלות על בן דודו שנעלם. המשפחה של דבל'ה לא קיבלה הודעה רשמית על היעדרו עד סוף הקרב על הקסטל. בסוף הקרב, לאחר שנמסר למשפחה על הנעדר דבל'ה, פוקד אותם אסון נוסף: ביתם מלכלה בת ה-15
נהרגה מפליטת כדור. מוטי עושה את דרכו בסרט בין חצרות הילדות הקטנות שפעם היו נראות גדולות ובין זכרונות ילדותו כשברקע מתחלפים הררי סיפורים לאומיים. המסע אחר הזיכרון והידע המוצק הבלתי מעורער, זה שאינו מוטל בספק, הוא מאבק קשה לא פחות מהקרב על הקסטל, אולי אפילו קשה יותר.
זה מול זה עומדים זיכרונות הצדדים: הרשמי והלא רשמי, המיתוסי ותמונת המראה שלו, עד שבסוף הסרט מתקבעת ההכרעה הגורלית כי "בקרב על הזיכרון, אין נופלים. רק נחים. כל אחד זוכר את מה שביקש לזכור ושוכח את מה שגזר על עצמו לא לזכור".
הקרב על הקסטל נגמר לפני עשרות שנים. איש איש חזר למחנהו עם הזיכרון הבונה שלו. אין עובדות מאחדות. רק ברקע הדברים יש נער אמיץ אחד ששמו דבל'ה הברברג שמקום קבורתו נודע זה עתה ונסיבות מותו עדיין נתונות לקרבות משני הצדדים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם