הזוג השורד: עד שבא גיורא
בעוד בן ואביב מתנצחים זה עם זה דווקא זקן השבט מתבלט בחוכמתו. ובעוד הצלע הנשית חושבת שאירית רחמים הייתה צריכה לבחור ב"רוקדים עם כוכבים", הצד הגברי מאמין שטוב שהיא בחרה ב"הישרדות"
"יש דברים שלא עושים": ראיון עם אביב בסיס
כבר מתחילת העונה מר מלכא בלט מעל כולם. זה התחיל עם דברי ביקורת על כל מה שזז (לא כולל קוקוסים), עבר לעלילות דם והסתיים בנסיון פוטש כושל שחצה כל קו אדום וגרם אפילו למלך הבינה לקבל צבע של עגבנייה.
לא שאביב הפגין חוכמה גדולה. על יכולותיו האסטרטגיות העלובות כבר עמדנו בטור הקודם, אבל כל סיפור המריבה ביניהם, שערבב האשמות על טמטום עם מחלת הסרטן, התחילו בגלל פגיעה קטנה באגו. בן רצה להיות מנהיג, החולצה של אביב היתה אדומה יותר. הסיפור נסגר ונחתם.
אם את שואלת אותי, שורדת, תפקיד המנהיג מוערך יתר על המידה בימים אלו. עדיף להיות כבר שוטה הכפר, או מנהלת אירועים עם חיבות לשנדלירים, אבל לחוכ-מלכא זה הציק. טיפול אחד אצל אירית רחמים שלח אותו כבר חזרה מחומם.
הרבה דם רע עבר בשבט באנאו. אנחנו נהננו, הם סבלו. עכשיו מגיע פרק ב' והוא נראה מעניין לא פחות מפרק א'. עד שזה יקרה ניתן להסתפק כבר בתובנה אחת שליקטנו: לא כל זכר הוא גבר, אבל גם לא כל סטודנט למשפטים הוא חכם. כל טוב לאדוני.
נועה: בניגוד אליך, אני לא חלקתי שירותים עם בן מלכא, וטוב שכך, הרי שנינו יודעים שאתה הרבה יותר מאופק ממני ויש להניח שהייתי מטביעה אותו באסלה. עם זאת, אני חייבת להודות שפיללתי דווקא להדחתו של אביב המעצבן – מנלהבי האסטרטגיה כבר מהשלב המאוד ראשוני בו הבנות משתזפות ונאנחות בחיוך – "מה, זאת הישרדות? איזו חופשה טרופית מפנקת".
כבר בפרק הראשון אביב הדגים לנו אלו טעויות לא עושים ב"הישרדות": לא מבשלים ברית לפני שמכירים את הנפשות הפועלות, לא מלחששים לפני משימת החסינות הראשונה בה מפסידים ולא כוללים בברית הזאת את...כל השבט כמעט. יש פה טימטום גולמי שקשה להתחרות איתו. רגע, בעצם יש כמה על האי שיוכלו לעשות זאת בקלות.

נועה: בסוף הפרק נפל לי האסימון וזה היה קורע לב עד כדי בכי (בכל זאת, אני תקועה על הספה הזו איתך עד הגמר): לשני השבטים לוהקו אנשים מאותגרים מבחינה איטלקטואלית, כלומר, האיי-קיו שלהם לא שואף גבוה, כיאה לגיבורי ריאליטי שמוכנים לעשות צחוק מעצמם ולהתראיין אצל גיא פינס.
הישרדות הנוכחית היא, כמו שאומרת אירית, מקסימום פרודקשן מינימום פרודקטים. אם יש מישהו שהוא אור באפלה, אחד שאינטלקט עבורו לא נמדד בכותרת מתחכמת על השער של "רייטינג", זהו גיורא.
איש העסקים השזוף-כתום
התמימות שבהאשמה – "הלו, חברה-לייצים, אתם הורסים פה לכולם את החוויה", גרמה לי לנצור את גיורא בליבי לפחות עד שיודח, או שיקבל את המיליון. מקווה שזו תהיה האופציה השנייה, אם כי קצת מוקדם להכתיר פה מנצחים.
בן: נחמד, גיורא. התעורר משנת ישרים בת חמישה ימים כדי להרביץ ציונות בחבר'ה אחרי שמוראל דפקה נפקדות על הגבעה. בהיעדרה של דמות מובילה, הוא לקח את המושכות ועשה מה שכל מנהיג טוב עושה - הלך עם הג'ננה והעיף את הבלונדה מקרית אתא לאלפי עזאזל. והיא בסך הכל רצתה קצת ברייק מהחבר'ה.
למרות חיבתי לגיורא (הוא נראה יותר כמו שרגא), יש כרגע דמות אחת שמקלה על השהות שלי במחיצת באנאו - יאנה קלמן שמתבררת כהחמצה גדולה של הפריים-טיים מהרגע בו זכתה במלכות היופי ועד ימינו אנו. טוב-לב שמתערבב עם בלונד זוהר. חינוך רוסי שמשתלב עם רוך פולני. וכמה יפה היא הורידה את אירית רחמים למים?

נועה: תגיד, חבר, למה בעצם אירית רחמים באה ל"הישרדות"? מדוע לא עיטרה את הציצקעס בפאייטים ודרכה על אנה ארונוב בדרך לרחבת "רוקדים עם כוכבים"? הריקוד של מריקודו גרם לי לדמיין אותה מסובבת ירכיים מול חנה לסלאו כאילו הייתה טל ברקוביץ'. לפחות היו נשלפות שם ציפורניים כי בינתיים, התמימות חוגגת.
אצל מי היא חוגגת, אתה שואל? אצל אחד האנשים היותר מיושבים בדעתם בשבט – גב. משימת אי הגלות גילתה לנו שגב - פירסט קלאס, כליל השלמות, טוב לב, מהטובים בבנינו וטוב טוב הגמד - חי בתחושה שהכי חשוב לו השבט וכל הבלה בלה הזה ולכן ויתר על רמז חסינות לטובת ברזנט. אני באמת מקווה שהמהלך החברתי הזה אינו רק תמימות מזוככת ושקסית, כי אם צעד אסטרטגי, אחרת, גב ימצא את עצמו, ממש כמו מקבילו נועם טור, מחוץ למשחק מהר מאד, ואין כאן אי מתים.
בן: אולי נראה לך שאירית רחמים-בסיס-קולבי-קרינגטון-דקסטר היא סתם פלקט בידורי שיכול לפזז בכוריאוגרפיה מזעזעת בסגנון זיזי טריפו, אבל לטעמי מיום-ליום, ומכתם בוץ אחד למשנהו, הדיווה של מריקודו מתחילה לגלות גם קצת אנושיות. לא עוד פרסומת מטרידה לרדיו האיזורי, אלא גם משאבת עידוד לחברי השבט ומחליפתו הרשמית של נפתלי הרץ אימבר.
רק אירית היתה מצליחה להוציא מיגאל/דודו ארז/גדעון סער (מחקו את המיותר) ריקוד בטן וחיקויים ז'ורנל. רק אירית מסוגלת להפוך את יניב פועל הזבל לזמרת הבאה של אייל גולן, ורק אירית יכולה לקחת בחור נפוח כמו בן מלכא, להוציא ממנו את האוויר ולשלוח אותו עם פצצת הליום בבטן חזרה הביתה.
עדיין לא הבנתי את סוד ההתאהבות שלך בגב. מעבר לברזנט באמת לא ראיתי מה הוא עוד תרם לשבט עד היום. אני במקומו הייתי לוקח את הרמז לפסלון חסינות ושולח את החבר'ה לקטוף כפות דקל. עבורי, שבט מריקודו הוא רק יגאל עם קצת נגיעות של פנינית. בתיאבון.

1. "אני אתבע אותך לפי הוראות כל דין על לשון הרע" (בן מלכא, ממש לא מתלהב מהעובדה שהוא סטודנט למשפטים)
2. "אני מתייחסת לזה מאד ברצינות, כי אני פרופשנל. אני מקצוענית. כמו שאני עושה חתונה במיליון שקל, ככה אני אעשה מקסימום פרודקשן במינימום פרודקטים" (אירית רחמים מייצרת אמרות כנף במינימום השקעה)
3. "לא כל זכר הוא גבר" (בן מלכא מוכיח שהוא יחיד במינו)
4. "משאני קטן אני שומע אבי ביטר. עופר לוי. את כל הדכאונות. הכל זה אהבה. אם זה לא אהבה זה אכזבה. אם זה לא אכזבה זה סמים. זה קשה. זה שירים - הכל. זה שירים של החיים. זה לא שלמה ארצי. אני יודע, חנוך גוחחחח. חנוך? אני יודע? רונן גנוך" (יניב ממריקודו מחכה למשיח)
5. "המחשבה שעברה לי בראש. וואו. הילדים שלי הולכים לראות עכשיו את אמא שלהם הולכת מכות עם עוד בנות. כאילו איזה מסר חינוכי אני הולכת להעביר להם?" (יאנה קלמן, נזכרת מאוחר מדי).







נא להמתין לטעינת התגובות







