הזוג השורד: חמוץ מתוק
אתמול הגיעה לסיומה עונה של "הישרדות" דלה באסטרטגיה ותחכום, שהביאה בהתאם זוכה בלי הרבה תחכום ואסטרטגיה משלה (אלא אם כן אתם מחשיבים שאיפות להיות ראש ממשלה). הזוג השורד מסכם עונה
גב לא זכה בגלל הספק הקל שאולי מאחורי הפאסון האסטרטגי לא היה דבר. אני מסכימה עם המושבעים שהלכו עם הלך הרוח הזה. לא היו אלו נטלי ויניב שניתלו על כתפיו כדי לגרור עצמם אל הגמר, הוא היה זה שנתלה על כתפיהם ובכך מנע מהם את הזכייה וגם מעצמו. זהו גמר עם סוף ידוע מראש, אדריכלית האירועים הכניסה את כולם לאגרטל וזו המתיקות הקטנה בסופה של עונה חמוצה להפליא.
בן: סיום העונה בהחלט תאם את כל רצף האירועים שקדם לגמר. לעונה נטולת אסטרטגיה או תחכום מינימלי מגיע זוכה נטולת אסטרטגיה או משחק עם תחכום מינימלי, כזו שמבהירה שב"הישרדות" לא צריך להיות גאון גדול, רק טרמפיסט עם הרבה יחסי ציבור.
אירית רחמים בהחלט לא שיחקה יותר טוב מכולם, אולי אפילו צריך לומר שהיא שיחקה הכי גרוע מכולם - אחת האסטרטגיות הגרועות בתולדות "הישרדות". אבל כנראה שגם הצהרות ריקות מתוכן, מריחות, מילים יפות וטריקים זולים כדי להתעלם מהשאלות הקשות באמת מספיקים כדי לנצח. בריתות? פף..זה כל כך 2002, בייבי.
מה שעשה את ההבדל בין אירית רחמים לגב היה העובדה שרחמים התייחסה לגמר כאל ריצה לראשות הממשלה. היא פתחה קמפיין אס-אמ-אסים נלהב, הרימה טלפונים, פתחה מטות, חיבקה תינוקות (ושורדים שמתנהגים כתינוקות), קנתה עשרות בלוני הליום בהפנינג והשתמשה בכל הסלוגנים הידועים שכוללים את המילים "חזקה", "חכמה" ו"מנהיגה". גב, לעומת זאת, לבש חולצה צהובה והתגלח.
גם האוזן הבלתי מיומנת היתה יכולה לשמוע את רחמים מבלשטת (מלשון בולשיט) בתשובה לכל שאלה. מזגזגת לכל כיוון, עד כדי כך שאתה לא ממש יודע עד עכשיו האם היא ידעה, מה היא ידעה ואיך היא ידעה, ואיכשהוא גם לא איכפת לך. מצד אחד, מבקשת מיאנה לפרגן לה כי הן באותו סטטוס (איטס קומפליקייטד?), ומהצד השני מסבירה לכולם איך היתה מניעה ולא ממונעת.
איך יזכרו אותה? בדרך חזרה מהגמר, נהג המונית שהסיע אותי פתר את התעלומה. "מי זכה"? הוא שאל אותי. "אירית רחמים", עניתי. "זו עם המשקפיים?", הוא שאל. "לא", עניתי. "אה", הוא התפכח, "הזאתי עם החזה".
נועה: ממש כמו העונה כולה, גם הגמר לא המריא למעלה, גם לא ברגעים הקריטיים שלו. מועצת השבט המוזרה שהתקיימה על האי, הרבה לפני שהצבענו באס.אם.אסים לפייבוריט שלנו, נמכרה לנו כסוערת אבל בפועל הייתה משמימה. מה נזכור ממנה? את ההתפתלות המיותרת של נטלי מול לולו, את ההקרנה החוזרת של דיון ה-"האם אירית ידעה או לא ידעה על פסל החסינות" ואת הקלישאות הרגילות של גב ושל ואן ואן. בקיצור, מחר נשכח הכל.
בשורה התחתונה – לא היה אכפת לי מי יזכה וזו כנראה תמצית העונה. את הגמר עד רגע ההכרזה על הזוכה מתח גיא זוארץ כמו מסטיק שטעמו התפוגג אחרי הלעיסה הראשונה - שאלות סתומות למתמודדים האנמיים הובילו לוידוי לא מרגש של שונית – בבית היא דווקא צחקה וממש לא בכתה! אני בהלם! ולעולם לא היה המשפט "חול חול ואין מה לאכול" רלוונטי יותר.
בן: אני לא חושב שזה היה גמר ידוע מראש. אולי זו הנאיביות שפשטה בי, אבל עד הרגע האחרון לא ממש ידעתי מי יעבור את שלב האס-אמ-אסים, מי יזכה ולמי יתנו המושבעים את קולם. אחת הסיבות לכך היא העובדה שכל המושבעים (למעט יונתן שמלא) היו חסרי כיוון, או אולי בעיקר חסרי אונים, ממש כפי שהיו על האי. זקוקים להדרכה. מספיק היה לראות את מבטי הכלבלב האבודים של אוהד, כדי לגרד בראש בתהייה למי יתן את קולו. בטח לליזי.
גמר לעוס? כל גמר הוא לעוס. בכל תוכנית ריאליטי בישראל. אבל בהחלט היה אפשר להפיק יותר מהמשדר הזה, ובעיקר לוותר על כל הקליפים של הפיינליסטים, כדי לספק לנו עוד קולות מהשורדים האחרים. לשמוע
למרות זאת, אני אקח גם כמה דברים טובים מהערב הארוך הזה. במיוחד מגזרת נטלי. איך שיקמה את כבודה האבוד, איך הראתה לשונית מאיפה משתין הקלינקס ואיך זמזמה עם אביה בצרפתית על המזח. השורדת היחידה שממש הביאה את האותנטיות שלה למסך מבלי להסתיר אותה עם טונות של מייק אפ וסיליקון.
נועה: איך מסכמים עונה שלא קרה בה כלום? אירית רחמים--אדריכלית אירועים-הספונסרית של שונית עשתה את העונה לטיפה יותר מעניינת אבל זה לא היה מספיק, כי כל הסובבים אותה היו כל כך משעממים עד שלא הצלחתי, ממש עד הרגע האחרון, למצוא מישהו שיהיה הפייבוריט שלי (חוץ מאתי, אבל גם זה בקושי רב). זו העונה עם הליהוק הגרוע ביותר בתולדות הישרדות הישראלית וזו תיזכר בכך שאין מה לזכור ממנה חוץ מהמון ריח של זבל ושימוש רב במילה "התייפייפות".
השמירה המטופשת על ואן ואן גרמה לאיבוד אמון מוחלט בפורמט היהודי ל"הישרדות" המקורית, ולמרות שאני כבר לא מצפה לפורמט פשוט של משימה והדחה וקצת אסטרטגיה, הפעם נחצו גבולות ללא כל ניסיון לטשטש. בסופו של דבר, לא ממש כואב לי על מי שלא לקח את המיליון ולא ממש חוגגת עם מי שכן. ביי ביי קמרינס, ברוך שפטרנו מעונה זו.
בן: מספיק היה לראות אתמול את נוקיה, רבע אולם להשכרה, כדי להבין כמה נפלה "הישרדות" העונה. אולי מדובר בעונה עם הליהוק הכי גרוע, אבל בכל עונה קיימים אלו הגרועים יותר והגרועים פחות. בסופו של דבר מדובר גם בהימור, כי הרי גם אם נביא את האנשים הכי מעניינים בעולם יכול להיות שהם ינגנו יחד פחות טוב מנטלי על חצוצרה.
המוקד השנה ב"הישרדות" היה על הסיפורים האישיים. מאמץ גדול נעשה כדי לרכז את כל האנשים עם הסיפורים הכי עצובים/קשים/מדפרסים שהכרתם. הבעיה היא שלא על הבאסה לבדו יחיה אדם. הבאסה היתה יכולה להוות דלק למספר פרקים מאד מצומצם, אבל באיזשהוא שלב זה כבר הפך לפתטי, כמעט מצחיק, סוג של סרט טורקי של שישי בערב או שיר נורא ארוך של עפר לוי.
אני משער שגם בהפקת התוכנית הבינו את זה וישכילו להביא לנו בעונות הרגילות הבאות תמהיל שיכלול אנשים שחושבים עם השכל ולא רק כאלו עם רגשות האשמה. זו העונה הראשונה בה אני לא חושב שהזכרנו באף טור את המילה "דן מנו". יכול להיות כי זמנו כבר עבר מזמן, ואולי כי לא היו דן מנואים. אפילו לא עידן קפונים.
הבשורה הגדולה שיצאה אמש מנוקיה היא שיותר גרוע באמת לא יכול להיות. יחד עם העובדה שהעונה הבאה תזמן לנו מפגש סלבריטיז לוהט, בהחלט אפשר להמר ש"הישרדות 6" תהיה שלאגר. לעונת סלבס אתה לא ממש צריך תמהיל נכון של אנשים. יותר משכיף לראות פלוני א' בוגד בפלוני ב', נחמד לראות את אנה ארונוב דוקרת את מייקל לואיס עם סכין בגב, כי היא ודורון ג'מצ'י גנבו פסלון חסינות מהתיק של מיכל זוארץ. שואוטיים.
1. "הייתי תמיד מניעה ולא ממונעת" (אירית רחמים עושה קולות של קומפרסור)
2. יניב: "גיורא, היית רוצה להתחלף איתי?". גיורא: "ליום-יומיים. כמו האמהות" (גיורא ויניב כבר חושבים על הג'וב הבא ב"אמא מחליפה")
3. "מתי אנחנו מתחילים לעבוד יחד"? (רועי לולו מדגים במועצת השבט אובייקטיביות מהי כלפי אירית רחמים)
4. "מה את עשית חוץ מלבכות במשחק הזה?" (נטלי מסבירה לשונית שדמעות זו לא אסטרטגיה)
5. "תמיד היה לי חלום לפתוח דוכן שווארמה" (יניב חולם בגדול)
מחר: מצעד ציטוטי העונה הגדולים
מה אתם חשבתם על הגמר? ספרו לנו בטוקבקים!
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם