ביג בן: שארית הפליטה
מישהו צריך לומר מילה טוב ליורם זק ולדנה רון, שהפגינה איזון, שפיות, שכל טוב ואלגנטיות דווקא ברגעי היציאה מהבית. וגם, מילה טובה לשי גבסו והערה לסדר לאבי ניר ושירה מרגלית
כן, הייתה התבטאות דפוקה של יורם זק, עורך "האח הגדול", שזלגה בטעות לשידור החי במאקו והרגולטורים למיניהם וארגוני הפמיניסטיות למיניהן כבר נעמדים על רגליהם האחוריות. אבל למה לא להקשיב לקורבן עצמו לדנה רון, שאמרה "זה בסך הכול הצחיק אותי".
למה שלא נלמד איזון ושפיות ושכל טוב ואלגנטיות מדנה, שהתגלתה בשיאה דווקא ברגעי היציאה מהבית (כולל ה"תלכי קיבינימט" החינני לפרידה)? ועוד מילה: יורם זק הוא אחד האחראים המרכזיים לעונה הזאת, על שיאיה הגדולים הזוכים לרייטינג מדהים.
שמעתי את שי גבסו מבצע מחדש (במסגרת הפרויקט הנהדר "חלוצים למען מרפא" המחדש שירים ישנים) את "אל הציפור" של ביאליק ולבי התמלא אהבה. איך הוא שר את השיר המלעלי הזה מלפני 120 שנה כשעוד היינו מאוהבים בארץ ישראל עד כלות, והכול בניגון הישן המקסים ההוא שמקורו עלום ("שלום רב שובך ציפורה נחמדת/ מארצות החום אל חלוני/ אל קולך כי ערב מה נפשי כלתה/ בחורף בעוזבך מעוני"). איזה יופי.
איך כתב פעם אהרן שבתאי (בספרו הראשון הנפלא): "ציפורה נחמדת ביאליקאית/ עפה על כנפי געגועינו/ אל המזרח הטהור המכאיב".
גם כשמיכה שטרית שר "ואמות ואוסיף ללכת" של אלתרמן עובר בי רעד קל. ועוד יותר כשמיכה שטרית שר את "אל ניניו" ("בוקר טוב אהובתי הצפה"). משוררים גדולים יש לנו בין זמרי ישראל. ואגב גם דתיה בן-דור שהורשעה עכשיו בגניבה ספרותית כביכול היא בעיניי משוררת ילדים גדולה. אני לא קונה שום האשמה לגביה.
אני מתעב את הרבנות. אני מתעב חלק גדול מן הרבנים בגלל מושגיהם הגזעניים. אבל אני מתעב לא פחות את השמאל עוכר ישראל, מסוגם של יהושע סובול ויורם קניוק או מזן הפרופסורים הישראלים הקוראים להחרמת ישראל ומוציאים עליה דיבות נוראות. לכן אני מתנגד באופן מוחלט לעצומה הקוראת לפטר את הרב דב ליאור או לעצור אותו.
הרב ליאור, אינטלקטואל אמיתי ללא ספק, הביע את דעתו ומי שרוצה להמשיך לנשום אוויר חופשי בישראל צריך להניח לו ולשכמותו לעשות את זה. אף אחד לא חקר ולא פיטר את פרופ' שטרנהל כשהמליץ לערפאת במאמר ב"הארץ" להתרכז בפיגועים נגד מתנחלים כדי לזכות באהדת העולם. אף אחד לא חקר במשטרה ולא פיטר את פרופ' גורדון מאוניברסיטת בן-גוריון על התבטאויותיו המבחילות.
ואף אחד לא צריך לחקור את הרב ליאור שהמליץ על ספר רבני טרחני כלשהו המצטט הלכות רבניות למיניהן בעניין הריגת גויים (ובהחלט אינו ממליץ מטעם עצמו להרוג גויים חס וחלילה). בכלל הרעיון שאדם נחקר במשטרה על המלצה לספר מפחידה. עוד מעט יחקרו את מי שממליץ על התלמוד הירושלמי (שכולל את ההצעה החביבה: "הטוב שבגויים - הרוג").
אגב, לקראת הקדם אירוויזיון עם כל השירים העבריים המאונגלזים שבטח צפויים בו אני רוצה לומר בערך שהשיר היחיד באנגלית שבא בחשבון מבחינתי כנציג ישראל לאירוויזיון הוא שיר בנוסח ה"היברו מן" המופלא של אהוד בנאי, להזכיר לכל העולם שהעברית היא שפת הנצח ושהעולם נברא בעברית.
אני מתפלא על חיות תקשורת ותיקות כמו אבי ניר ושירה מרגלית שמתלוננים על הקרנת הקטעים מסרטו של אילן שושן על דוד טופז, ושוכחים שהתקשורת מפרסמת כל מה שאמיתי ומעניין, גם כשהנוגעים בדבר הם אנשי התקשורת עצמם וגם אם זה פוגע איכשהו ברגישויותיהם. תפקיד התקשורת הוא לנגוע בלב החם של ההתרחשויות. מה תגידו על מי שמראיין משפחות אחרי אסון או להבדיל רוצחים מורשעים ב"עובדה"?
למדור הספרותי "קו המשווה" של מנחם בן לחצו כאן
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם