הזירה הלשונית: כתום ומשגע
מה מקור המילה ג'ינג'י? למה קוראים לאשת האריה "לביאה"? והאם נכון לקרוא למתרחש במצרים מהפכה? הזירה הלשונית עם שאלות ותשובות
ג'ינג'י הוא שיבוש עברי של המילה האנגלית ginger, שפירושה צמח הזנגביל ומכאן כינוי לאדם אדום/צהוב שיער. זינג'י הוא אכן השם שניתן לכושים בערבית וברבים זְנוּג', אך הדמיון בין המילים מקרי. מקור המילה הערבית הוא אַ-זֻּנוג', השם שנתנו בימי הביניים גיאוגרפים ערביים לאזור החוף המזרחי של אפריקה ולתושביו השחורים. מכאן השם זנזיבר שניתן לקבוצת איים במזרח אפריקה. הערבים כינו את העבדים השחורים בשם זֻנוּג', היות שהובאו מן האזור הזה. במקור, אנשים שחורים אלה שימשו כעבדים, ומאוחר יותר נתכנו כך כל בעלי הצבע השחור. ותודה לבלשן ד"ר רפיק אבו-בכר.
מתתיהו החשמלאי ממכבים כותב: למה מנסים לכפות את הכינוי 'מהפכה' למתרחש במצרים? האם לא היה נכון יותר להשתמש במילה 'התקוממות עממית'? ובכלל, מה ההבדל בין מהפיכה להפיכה?
מתתיהו החשמלאי צודק. מהפכה היא החלפה של השלטון כולו, כולל צורת המשטר וכל המערכות העומדות בראשו, וזה לא מה שקרה או עומד לקרות, בינתיים, במצרים. הפיכה היא החלפת השלטון בתוך הדרגים העליונים, ללא השתתפות העם, בדרך כלל על ידי הצבא, וגם זה לא מה שקרה במצרים. התקוממות עממית היא אכן תיאור מדויק של מה שהתרחש במצרים, כמו גם בטוניסיה.
גדעון נח שואל: יש בעיתונות שימוש רב במילה לָקוּנָה. לפי הבנתי פירושה ליקוי, פגם. מהיכן צצה מילה זו?
לקונה אינה בדיוק פגם אלא חֶסֶר, מצב שבו בכללים ובחוקים הקיימים אין תשובה לבעיה מסוימת. המילה משמשת מאז המאה ה-17 בבוטניקה ובאנטומיה, ומתייחסת לחללים או מקומות ריקים ברקמות החי או הצמח. כן היא משמשת לציון חלקים חסרים בכתבי יד. השימוש בה בתחומים הפוליטיים-משפטיים חדש. מקורה במילה הלטינית Lacuna, שם פירושה חור, רווח, וממנה נוצרו גם המילים lake (אגם) ולָגוּנָה, לשון ים.
שי תמיר שואל: האם המילה monitor איננה ממקור עברי? הרי 'נוטר' זה 'שומר', והצָג, המוניטור, נועד במקורו להציג אותות סריקת מכ"ם וסונאר, כלומר, לשמור ולפקח.
השאלה נאה, אך הקשר הוא מקרי בהחלט. המילה הלועזית מוניטור קשורה אכן לשמירה ולפיקוח, ובמאה ה-16 היתה שמו של מי שהופקד לפקח על הנעשה במוסדות חינוך. המקור לטיני: monereפירושו בלטינית לייעץ ולפקח, tor היא סיומת לטינית נפוצה, מדוק-טור ועד דיקט-טור. מכאן התגלגל המוניטור אל מסכי המתקנים הצבאיים, אל תחום הסאונד במוזיקה, אל המחשבים, ולעוד תחומים רבים.
הדס מבאר שבע כותבת: רציתי לדעת מה ההבדל בין המילה איל למילה אייל, ומדוע כותבים במקרה של אייל פעמים י'?
אַיִל הוא הזכר מבין הכבשים, באנגלית: ram. אַיָּל הוא בן לקבוצת בעלי חיים בגדלים שונים, והוא קרוי באנגלית deer, וזוגתו האיילה doe. קרני הזכר מסועפות ונושרות מדי שנה. אייל אינו צבי, למרות שיש ביניהם דמיון. צבי, באנגלית gazelle, הוא בן למשפחת הפריים, הכוללת גם עיזים וכבשים, והוא אחד ממיני האנטילופות, קרניו חדות ולא מפוצלות.
אלעד דנטה שואל: האם יש קשר לשוני בין נבל למנוול?
יש ויש קשר. השורש נו"ל הוא צורה משנית של השורש נב"ל במשמעות רוע וטיפשות. חילופין בין ב' לו' מוכרים בשורשים נוספים, כמו תא"ו (תאווה) ותא"ב (תיאבון), אבה לצד אווה ועוד.
עידו ארד שואל: לפני כמה שבועות התייחסת במדור במוסף לשבת למילה חוליה, אך לא הזכרת את הביטוי התלמודי "אין הבור מתמלא מחולייתו".
במדור התייחסתי למילה 'חוליה' בהקשר לחולייה שנתפסה בעקבות רצח התיירת ליד בית שמש. חוליה היא מילה תלמודית שפירושה במקורה טבעת בשלשלת, ומכאן התגלגלה לאנטומיה, למכאניקה, למתמטיקה (שם היא קטע של מספר גדול) ועוד. בכולן חוזר הדימוי של קטע בשרשרת ארוכה. בצבא חוליה היא קבוצה קטנה למשימות מיוחדות, חלק משרשרת הלחימה. לכל אלה אין קשר ל"חוליה" בביטוי המדובר. בלשון חכמים חוליה היא אבן המונחת על פי בור המים, ואם זו המשמעות הכוונה היא שהאבן אינה מאפשרת למים לחזור אל הבור. אפשרות השנייה היא שחוליה היא ערימת החול שנחפר כדי ליצור את הבור, ועל פי הביטוי אם נשיב אם נשיב את החול שנחפר אל הבור הוא לא יתמלא.
איתן וליש שואל: בפרסומות רשמיות של משרד התחבורה נאמר צְמיג בשווא, בלוח השמות של ברקלי צָמיג מופיע בקמץ. מה נכון?
לוח השמות אינו בידי, אבל ככל הנראה הכוונה שם לצָמיג כשם תואר, כלומר, שיש לו תכונה של צמיגות. המילה הנכונה למעטפת הגומי של גלגל הרכב היא צְמיג, אם כי בלשון הדיבור רבים הוגים צָמיג.
רן בר-יעקב כותב: ממתי ט"ו (וכן ט"ז) מחליפים בספירה את י"ה (ובהתאמה י"ו)? האם יש תיעוד להלכה או לתשובה בשו"ת, או מקור קבלי כלשהו שמסדירים את זה? האם יש כתבים עתיקים בהם מופיעה מנייה י"ה, וממתי נפסק שימוש זה?
ד"ר חננאל מאק מהחוג למחשבת ישראל באוניברסיטת בר אילן התגייס להשיב: "השאלה מנסרת גם בבית מדרשי זה זמן ואינני מצליח למצוא לה תשובה ראויה. ברור שהמנהג התפתח בייחוד באשכנז, ולבי אומר לי שמקורו בחסידי אשכנז בני המאה ה-13, אבירי החרדות והתסביכים. בכתבי יד מהמאה ה-14 עדיין מופיעה הצורה יה עבור המספר 15 בלי חששות, וכנראה חלף זמן לא מעט עד שהצורה המוכרת גברה על השכל הישר". יש להוסיף לכך שב-1999 פרסם ארי אלון ספר בשם "יה בשבט", העוסק בט"ו בשבט, ומתריס כנגד השינוי העתיק הזה, שמקורו כאמור עלום.
צבי לבנקופף כותב: ככל הידוע לי, בלשון הדיבור קיים בלבול בין בוטנים לאגוזי אדמה, המכונים בפי העם בטעות בוטנים. בתנ"ך מוזכרים בוטנים, אך אלה הם בוטני-עץ, pistacia vera, שהם בעצם פיסטוקים. האם זה נכון ואיך נולד השיבוש?
בתנ"ך אכן הבוטן, המופיע בסיפור ירידת בני יעקב למצרים במסגרת הצירוף "בוטנים ושקדים" הוא פרי עץ הבוטנה, הקרוי היום פיסטוק. היום נדבק הבוטן למה שנקרא בראשית תחיית השפה "אגוז אדמה", שהוא תרגום מגרמנית, (erdnuss) ומאנגלית ((groundnut, שפה בה הוא נקרא בעיקר peanut . השיבוש נולד כנראה מכך שהפיסטוקים נקראו על שמם הערבי-לטיני, והבוטן המקראי חיפש לו פרי משלו.
בצלאל לנדאו שואל: מה ההקשר בין "הלבין כספים" לבין "הלבין אדם ברבים", כאשר הכוונה היא להעליב?
הקשר הוא בצבע, אבל הביטויים הם מתקופות שונות. "הלבין פני חברו ברבים" הוא מן התלמוד, ומתייחס לעובדה שכאשר מעליבים אדם בפומבי הוא מחוויר. "הלבין כספים" הוא תרגום עברי למונח האמריקני החדש יחסית laundering money, כיבוס כסף.
אושר משדרות כותב/ת: האם יש הבדל במשמעות בין המילים 'חריגה' ו'סטייה', וכן בין 'חריג' לבין 'סוטה'?
'חריגה' ו'סטייה' הן בבסיס המשמעות שלהן מילים נרדפות לכל דבר, בהוראת יציאה ממסלול מסודר ומהנורמות המקובלות. בשימוש מתקדם יותר נוצר בידול. 'חריגה' נתפסת כיציאה זמנית, לעיתים טכנית ("חריגה מנוהלים"), בעוד 'סטייה' היא לעיתים קרובות מהלך דרמטי עם תיוג שלילי חמור (סטייה מינית, סטייה אידיאולוגית). ההבדל הזה מתחדד בהבחנה בין 'חריג', שהתייחד בין היתר לאנשים בעלי מוגבלויות, לבין 'סוטה', המשמש בעיקר כקיצור של "סוטה מין".
אלכס מאזור המרכז כותב: אשמח אם תוכל לעזור לי במציאת המקור של המילה 'פרוצה'.
מקור המילה בלשון חכמים, שם היא מתייחסת לאשה חסרת צניעות ("כאן בפרוצה, כאן בצנועה", מסכת כתובות), כלומר, אשה הפורצת את חוקי המוסר.
זעפרן מבאר שבע כותב: איך נכון להגות את שמה של התולעת השמנמנה 'שלשול'? מילון ספיר תומך בפתח (שַלשול), ואילו מורפיקס ורב מילים מצדדים בחיריק (שִלשול).
יש אכן שתי חלופות לשמה של התולעת: שִׁלְשׁוּל, וכן שַׁלְשׁוֹל (בפתח ובחולם!). בתלמוד מופיעה הצורה הלא מנוקדת, שלשול. כדי להבחין בין התולעת החפה מפשע לבין יציאת המעיים הנוזלית קבעו זואולוגים את ההגייה שַׁלְשׁוֹל. עזריה אלון מעיד שהוא משתמש בהגייה הזו, אך יש לומר שהיא אינה נפוצה, ובציבור הרחב, וגם בין הזואולוגים, נשארה התולעת בשמה הריחני יותר, שִׁלְשׁוּל.
אלי מהקריות שואל: איך נכון לכתוב, כל או כול?
כאשר 'כל' מופיעה בסמיכות, ומנוקדת בקמץ קטן (כָּל הזמן) היא תיכתב כל (כל הזמן). כאשר היא מופיעה באופן עצמאי ולא כחלק מסמיכות ומנוקדת בחולם (הַכֹּל בַּכֹּל מִכֹּל כֹּל) היא תיכתב עם ו': הכול בכול מכול כול.
משה מאלעד שואל: האם ניתן, במקרים מסוימים לשים פסיק (,) לפני ו' החיבור, או שזו דרך לא תקנית?
הכללים בתחום הפיסוק רחוקים להיות תקנות לשוניות מחייבות, וטוב שכך. הפיסוק חייב להישען על הקצב הפנימי של הטקסט, והדבר נכון בעיקר כשמדובר בפסיקים. בכל מקרה, ו' החיבור הפותחת משפט בתוך משפט מחובר צריכה בדרך כלל פסיק לפניה. ו' החיבור לפני חלק של משפט פשוט אינה צריכה בדרך כלל פסיק.
עופר רוזנברג שואל: האם יש קשר בין המילה העברית 'קטגור' במובן תובע, לבין 'קטגוריה' הלועזית, במשמעות של קבוצה או תחום?
יש ויש קשר. 'קטגור' העברית-תלמודית מקורה ביוונית, שילוב של kata (נגד), ו-agoreon (לדבר בחוצות), שנגזרה מ-agora (רחוב, כיכר). קטגור או קטגוריאון הוא זה המציג את טיעוני הנגד שלו בראש חוצות. קטגוריה במובנה הלטיני-לועזי מקורה גם הוא מאותה מילה יוונית, פירושה המקורי הוא דברים הנאמרים בצורה ברורה, ומבחינים הבחנה ברורה בין עניינים שונים ושעות שונות, ומכאן גם קטגוריה: קבוצה המובחנת מאחרים.
שליה לוינוביץ שואלת: מדוע דווקא צורה 'לביא' היא זו שזכתה לצורת הנקבה 'לביאה'? מדוע לא 'אריה', שהיא הצורה הרווחת?
את השאלה יש להציג ליוצרי המקרא והעברית המקראית. מכל מקום, 'לביא' במקרא הוא אריה בוגר, ו'לביאה' מופיעה בתנ"ך פעמיים כרעייתו המסורה. בעברית החדשה 'לביא' נחשב שפה גבוהה, ואריה היא המילה המקובלת, ולכן הבחירה ב'לביאה' נראית לכאורה לא סבירה.
אברהם שרון שואל: מהיכן שאוב הביטוי "לעשות הליכה", הרווח בעיקר בהוראתו הספורטיבית, עד כדי האבסורד "הלכתי לעשות הליכה"?
צירופי "לעשות" התרבו בעברית כפטריות אחר הגשם של האמריקניזציה, מ"לעשות חברים" ועד "לעשות מקלחת". במקרים רבים זהו תרגום מלא מאנגלית, במקרה הזה האמריקנים אומרים דווקא "לקחת הליכה", take a walk, כך ש"לעשות הליכה" הוא ביטוי אמריקני יותר מאמריקני.
גדעון נח שואל: מהיכן הרישא 'ד' של מילים כמו 'דאשתקד', 'דנא', 'דאבדין'?
ד' מתפקדת בארמית כמילית לצרכים שונים. בדרך כלל היא מקבילה למילית שֶ- העברית (או הַ- במקרה של בינוני), ומכאן 'דאבדין': האובדים, או 'כל דכפין': "כל מי שרעב". ד' משמשת גם כמילית הקניין 'של', ועל כן "שלג דאשתקד" הוא "שלג של אשתקד". "דנא" הוא כינוי רומז: "הזה".
מתניה כותב: האם יש לומר 'יוצא בשאלה' או 'חוזר בשאלה', ואולי 'יוצא לשאלה'?
"חוזר בתשובה" מניח הנחה שהחוזר בא למקום שהיה בו בעבר כיהודי, גם אם לא היה במקום הזה אישית. "חוזר בשאלה" שהשתרש הוא ביטוי חסר שחר, שהרי מי שעוזב את הדת אינו חוזר למקום שהיה בו. "יוצא בשאלה" הוא ביטוי מדויק יותר ורצוי להשתמש בו, שכן הוא משקף את התהליך שהוביל ליציאה מן הדת, תהליך של הצגת שאלות וספקות. הביטוי "יוצא לשאלה" ממש לא מתאים.
יאיר נרדי כותב: המילה היוונית פּאתוס במשמעותה המקורית פירושה כאב וסבל. מדוע משתמשים בה לעיתים בעברית במשמעות שלילית, של הגזמה ובומבסטיות מנופחת?
המילה 'פאתוס' התפתחה בשפות העולם ממשמעות הייסורים למשמעות של טקסטים או יצירות אומנותיות המבטאות סבל ויוצרות תגובה רגשית חזקה. התרבות הישראלית הצעירה בזה לגילויי רגש נרגשים, ויצרה למילה משמעות שלילית.
אריה סעדה מצטט את לשון החוק: "אחד מהורי הפעוט אינו מתפקד כראוי מסיבות שונות, לרבות מחלת נפש, אלכוהוליזם, התמכרות לסמים, פיגור, נכות ועוד". מה המשמעות של המונח 'לרבות'?
'לרבות' כאן פירושו "כולל", והיא קובעת כי "כל מה שנכלל ברשימה הבאה משתייך לקטגוריה שהוגדרה כאן". התוספת נועדה להסיר ספק. המונח נפוץ מאוד בלשון חכמים, החל מן המשנה, ופירושו שם שונה מעט: 'להוסיף', 'להגדיל'.
חנוך לקח כותב: מילת הסלנג 'קאצ'אל' היתה כינוי גנאי שנפוץ בין הילדים בכיתתי בבית הספר העממי פיק''א בשנות הארבעים. מה מקור המילה?
על פי צלילה מקור המילה הוא סלאבי, אך המילה אינה מוכרת בשפות אלה. מילה קרובה מאוד היא kachan, שפירושה ברוסית ובשפות סלאביות אחרות ראש כרוב, ויתכן מאוד שזהו מקור המילה. בפרסית קאצ'אל פירושו קירח, אך לא נראה שזה המקור.
יש לך שאלה שתמיד רצית לשאול בענייני לשון? ראית או צילמת מודעה או תמונה שיש בה עניין לשוני? שמעת ביטוי סלנג שכדאי לשפוך עליו אור? הילד השמיע הברקה לשונית מהממת? שלח/י באמצעות "כתוב לעורך".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם