קודם כל,לפני שאני מגיע לשורה התחתונה שאלו השאלות,אני רק רציתי למסור שחברי "האקדמיה ללשון העברית" מחפשת מישהו שיענה לתשובות הגולשים ברשת החברתית "פייסבוק",אז אתה הכי ראוי שיש.

עכשיו לשאלות:

1)רציתי לדעת,כאשר אנחנו מדברים על שם עצם ביחיד שהוא לא בן אדם(בלועזית גם בעלי חיים ותינוקות) אנחנו רושמים "זה" או "זאת" לצורך נקבה לעומת ברבים שאנחנו רושמים "אלה" או "אלו".
כשאנחנו מדברים על שמות גוף,בעברית יש לנו יחיד,יחידה,רבים ורבות "הוא" ו"היא" ביחיד ויחידה,"הם" ו"הן" ברבים ורבות וגם בגוף שני "אתה" ו"את" ובהתאמה גם ברבים ורבות "אתם" ו"אתן" וגם בגוף ראשון(שאגב את זה הייתי צריך לרשום בראשית) "אני" ו"אנחנו" או בקיצור "אנו".
עכשיו,אני רוצה לשאול על מקומות שאנחנו הולכים ומטיילים וכיו"ב.
המילה "שם" עם פתח נדמה לי משתמשים בה כדי לציין ולתאר בכללי מקום כלשהו,אך מה עליי להגיד כאשר אני מדבר על מספר מקומות ברבים ואני רוצה להכליל?
הכוונה,האם אפשר להרבות את המילה "שם" בדיוק כמו המילים "זה","אני","הוא" ו"אתה" כאשר מדברים על שמות וגופים מוחשים ו/או מופשטים?

תוכל לעזור לי למצוא מהיכן הגיע הביטוי :
''בורות היא אושר'' ?
תודה.

לדעתי ההסבר דווקא נעוץ בתחום הפסיכו לינגוויסטיקה (אם אכן קיים תחום כזה...), שכן הצירוף ''לעשות''+פועל נפוץ בשפות, למיטב ידיעתי עוד החל מהיוונית הקלאסית-אטית ומצוי מאד גם בכתיבתו של יוספוס פלאביוס (שכתב יוונית שניסתה לחקות את האטית)

תולעת זה לא מגעיל, וחבל לקבע או ליצור דיעות קדומות בקרב אלו שעדיין לא גיבשו דעתם.
תולעת השלשול (איך שלא מבטאים את שמה..) טובה לאדמה, נחמדה ולא מזיקה.
קצת יותר רחבות אופק לא היה מזיק להוגה הכיתוב בתחתית התמונה.

לא סגורה על זה, אבל אם זכרוני אינו מטעה אותי, אז שמעתי פעם מפרופ' בר אשר שיש באכדית צורה דומה ל'הלבין' במשמעות של אדום, שזה מעניין, כי בדרך כלל פניו של אדם נבוך או נעלב מאדימות ולא מלבינות.

שלום רוביק,
תודה על תשובתך הקודמת (נבל).

מעניין אותי לדעת האם חומד לצאן וחומד לצון התפתחו במקביל ובנפרד או שמא ביטוי אחד נולד והשני התפתח מתוכו לאחר טעות תמימה שהפכה לביטוי חדש.

תודה!

ברומית עתיקה נקרא ''מוניטור'' או בלשון רבים: ''מנטרומין'' [MONITORES] נקראים המשגיחים במלחמה=קצינים וכדומה. כך מובא גם במדרש חז''ל (בראשית רבה כ''ו, ז'):'''זמזומים' (דברים ב, כ) א''ר יוסי בר חנינא 'מנטרומין' מגיסטי [=מניסטרי] מלחמה''

הסבר נוסף למקור המילה ג'ינג'י הוא מהמילה הערבית ג'ין - שד. כלומר אדם ששד נכנס בראשו עד שהאדימו שערותיו.

את ההסבר הזה שמעתי במהלך קורס אצל פרופ' יוחנן פרידמן חוקר האסלאם הנודע.

''א''ר לוי, שבעה שמות יש לו לארי, ואלו הם: ארי, שחל, כפיר, לביא, ליש, שחץ, גור אריה. ארי - כמשמעו שהכל מתיראין ממנו, כפיר - שכל מי שרואהו כופר בחייו, לביא - שהוא חוטף לבבות של בני אדם. ליש - שבשרו של אדם לש בשיניו. שחל - שחלים לפניו. שחץ שהוא (משחץ) [חץ] בשיניו'' [ילקוט שמעוני משלי פרק 20]

בס''ד
תשובה לשאלתך היפה.ובכן הבה ננסה להבין למה המספר 15 מנוסח באותיות ט''ו והמספר 16 מנוסח באות ט''ז.ההסבר לזה הוא,מכיון שאת שמו של הקב''ה אסור להזכיר ולכתוב סתם כך,ומכיון ששמו של הקב''ה מורכב מהאותיות יו''ד (י) ומהאות ה''א (ה)ומהאותיות וא''ו (ו)והאות ה''א (ה)לכן החליטו החכמים כדי שלא לומר את שמו של הקב''ה בצירופי האותיות י' והאות ה' שזה שווה ערך לסיפרה 15 קבעו שהספרה 15 תצויין על ידי האותיות ט''ו=15
וההסבר הנ''ל הוא נכון גם לערך הסיפרה 16 שלא מזכירים וגם לא כותבים ביחד באופן צמוד את האותיות י' והאות ה' והאות ו' והאות ה'
לכן החליטו לכתוב 15=ט''ו ו- 16=ט''ז
תודה רבה לכם שקראתם את ההסבר מקווה שזה ברור והבנתם.לילה טוב

תמיד חשבתי ש''אין הבור מתמלא מחוליתו''משמעו, שבאר המים לא יכולה להתמלא מהאבנים שמרכיבות אותה .
כלומר פנים הבאר שעשוי מאבנים אחת על השניה.

אם נפרק אבן אחת ונזרוק אותה פנימה לתוך הבאר , הבאר לא תתמלא .

מעניין אם מחשבה זאת נכונה.

רוביק פשוט תענוג לקרוא את הטור שלך , ומידי פעם אני מרגיש שאתה מעשיר את עולמי על ידי ההבנות שאני מקבל ממך על מילים ,וההתגלגלות שלהם אל השפה שלנו במתכונתם הנוכחית.

במדבר יהודה יש בורות מים עתיקים המתוחזקים בימינו על ידי הבדואים. בורות המים ממוקמים בנתיבי השיטפונות. בצמוד לכל בור, לכיוון הגעת השיטפון, תמצא בור שיקוע קטן יותר שבו עוברים מי השיטפון, משקיעים בו את רוב הסחף, ועוברים לבור המים עצמו.
בור השיקוע הוא 'חולייתו' המפורסמת. השלב המונע מבור המים להתמלא.
לכן צ''ל 'אין הבור מתמלא (משום) חולייתו'

כי ''אין הבור מתמלא מחולייתו'' פירושו - אי אפשר למלא את הבור מהחול שנמצא בדפנות הבור.

כלומר לא ניתן ללמוד דברים חדשים אך ורק מן הידע הקיים בך .

אני מוכן להודות שמתכונת השאלות-תשובות במדור שלך היא פשוט מוצלחת. הנאה גדולה.
כמובן שיש מקום לחקר ולתיעוד ההיסטורי שאתה עושה לרוב, אבל השאלות-תשובות תמיד מפתיעות אותי. מתכונת זו היא מקסימה.