• 25.

    שלום רב,רציתי לשאול מספר שאלות את מומחי העברית

    חיים אזולאי, 01/09/13 20:45

    קודם כל,לפני שאני מגיע לשורה התחתונה שאלו השאלות,אני רק רציתי למסור שחברי "האקדמיה ללשון העברית" מחפשת מישהו שיענה לתשובות הגולשים ברשת החברתית "פייסבוק",אז אתה הכי ראוי שיש.

    עכשיו לשאלות:

    1)רציתי לדעת,כאשר אנחנו מדברים על שם עצם ביחיד שהוא לא בן אדם(בלועזית גם בעלי חיים ותינוקות) אנחנו רושמים "זה" או "זאת" לצורך נקבה לעומת ברבים שאנחנו רושמים "אלה" או "אלו".
    כשאנחנו מדברים על שמות גוף,בעברית יש לנו יחיד,יחידה,רבים ורבות "הוא" ו"היא" ביחיד ויחידה,"הם" ו"הן" ברבים ורבות וגם בגוף שני "אתה" ו"את" ובהתאמה גם ברבים ורבות "אתם" ו"אתן" וגם בגוף ראשון(שאגב את זה הייתי צריך לרשום בראשית) "אני" ו"אנחנו" או בקיצור "אנו".
    עכשיו,אני רוצה לשאול על מקומות שאנחנו הולכים ומטיילים וכיו"ב.
    המילה "שם" עם פתח נדמה לי משתמשים בה כדי לציין ולתאר בכללי מקום כלשהו,אך מה עליי להגיד כאשר אני מדבר על מספר מקומות ברבים ואני רוצה להכליל?
    הכוונה,האם אפשר להרבות את המילה "שם" בדיוק כמו המילים "זה","אני","הוא" ו"אתה" כאשר מדברים על שמות וגופים מוחשים ו/או מופשטים?

    IP: 77.125.10.7דווח על תגובה זו

    • המשך לתגובה ממקודם

      חיים אזולאי, 01/09/13 22:51

      2)המילה "כימיה" מקורה מלועזית ומשום מה האות כ' מודגשת כאילו שהיא מעברית,למה כך הדבר?

      3)המילה "כרוכית" חדרה לשפה העברית רק בשנים האחרונות כחלופה למילה "שטרודל".

      עכשיו,הסתכלתי באתר האקדמיה וגיליתי שהאקדמיה קבעה כי גם המילה "עוגה" הומצאה בתרצ"ח בנוסף ל"כרוכית".
      למה היא לא הוחדרה לאנציקלופדיות כבר מההתחלה כפי שהמילה "קייק" נכתבה?

      4)רציתי לשאול למה מילים שנשמעות כמו צירה או סגול בראש מילה תמיד נכתבות עם שווא נא?

      כמו "ירושלים" "מפחד" וכו'.

      IP: 77.125.10.7 דווח על תגובה זו

  • 24.

    מקור ביטוי

    שלומית, 16/06/11 10:01

    תוכל לעזור לי למצוא מהיכן הגיע הביטוי :
    ''בורות היא אושר'' ?
    תודה.

    IP: 213.151.48.142דווח על תגובה זו

  • 23.

    בקשר ל-''לעשות הליכה''

    אוריה, 19/02/11 04:53

    לדעתי ההסבר דווקא נעוץ בתחום הפסיכו לינגוויסטיקה (אם אכן קיים תחום כזה...), שכן הצירוף ''לעשות''+פועל נפוץ בשפות, למיטב ידיעתי עוד החל מהיוונית הקלאסית-אטית ומצוי מאד גם בכתיבתו של יוספוס פלאביוס (שכתב יוונית שניסתה לחקות את האטית)

    IP: 192.117.141.98דווח על תגובה זו

  • 22.

    למה מגעיל

    שירלי, 12/02/11 11:30

    תולעת זה לא מגעיל, וחבל לקבע או ליצור דיעות קדומות בקרב אלו שעדיין לא גיבשו דעתם.
    תולעת השלשול (איך שלא מבטאים את שמה..) טובה לאדמה, נחמדה ולא מזיקה.
    קצת יותר רחבות אופק לא היה מזיק להוגה הכיתוב בתחתית התמונה.

    IP: 79.183.106.81דווח על תגובה זו

    • בדיוק :) (ל''ת)

      זעפרן, 17/02/11 20:08


      IP: 132.72.208.197 דווח על תגובה זו

  • 21.

    בקשר למלבין פנים

    ט, 11/02/11 12:36

    לא סגורה על זה, אבל אם זכרוני אינו מטעה אותי, אז שמעתי פעם מפרופ' בר אשר שיש באכדית צורה דומה ל'הלבין' במשמעות של אדום, שזה מעניין, כי בדרך כלל פניו של אדם נבוך או נעלב מאדימות ולא מלבינות.

    IP: 81.218.162.108דווח על תגובה זו

  • 20.

    חומד לצון וחומד לצאן

    אלעד ממטולה, 11/02/11 11:06

    שלום רוביק,
    תודה על תשובתך הקודמת (נבל).

    מעניין אותי לדעת האם חומד לצאן וחומד לצון התפתחו במקביל ובנפרד או שמא ביטוי אחד נולד והשני התפתח מתוכו לאחר טעות תמימה שהפכה לביטוי חדש.

    תודה!

    IP: 82.81.144.54דווח על תגובה זו

  • 19.

    יופי של מדור. (ל''ת)

    אמיר, 11/02/11 10:47


    IP: 46.117.93.46דווח על תגובה זו

  • 18.

    Excellent aricle. (ל''ת)

    AvnerA, 11/02/11 09:03


    IP: 213.123.230.148דווח על תגובה זו

  • 17.

    monitor ='מוניטור' רומית עתיקה. הסבר ב''תוכן'' כאן

    גרין, 11/02/11 08:49

    ברומית עתיקה נקרא ''מוניטור'' או בלשון רבים: ''מנטרומין'' [MONITORES] נקראים המשגיחים במלחמה=קצינים וכדומה. כך מובא גם במדרש חז''ל (בראשית רבה כ''ו, ז'):'''זמזומים' (דברים ב, כ) א''ר יוסי בר חנינא 'מנטרומין' מגיסטי [=מניסטרי] מלחמה''

    IP: 83.101.70.213דווח על תגובה זו

  • 16.

    ג'ינג'י

    גיורא, 11/02/11 08:38

    הסבר נוסף למקור המילה ג'ינג'י הוא מהמילה הערבית ג'ין - שד. כלומר אדם ששד נכנס בראשו עד שהאדימו שערותיו.

    את ההסבר הזה שמעתי במהלך קורס אצל פרופ' יוחנן פרידמן חוקר האסלאם הנודע.

    IP: 84.228.14.161דווח על תגובה זו

  • 15.

    ''מהפכה''- מיוסד עלהפסוק: 'ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים' [מגילת אסתר] (ל''ת)

    גרין. המשך הפסוק: 'המה בשונאיהם', 11/02/11 08:32


    IP: 83.101.70.213דווח על תגובה זו

  • 14.

    המדרש מסביר מקור השם ''לביאה''

    נ. גרין, 11/02/11 08:26

    ''א''ר לוי, שבעה שמות יש לו לארי, ואלו הם: ארי, שחל, כפיר, לביא, ליש, שחץ, גור אריה. ארי - כמשמעו שהכל מתיראין ממנו, כפיר - שכל מי שרואהו כופר בחייו, לביא - שהוא חוטף לבבות של בני אדם. ליש - שבשרו של אדם לש בשיניו. שחל - שחלים לפניו. שחץ שהוא (משחץ) [חץ] בשיניו'' [ילקוט שמעוני משלי פרק 20]

    IP: 83.101.70.213דווח על תגובה זו

  • 13.

    לרבות- כולל. למעט- חוץ מ.. (ל''ת)

    קומפורטי, 11/02/11 07:29


    IP: 99.235.104.102דווח על תגובה זו

  • 12.

    כתבה מעולה. כן ירבו. (ל''ת)

    מיכל, 11/02/11 02:12


    IP: 89.138.141.110דווח על תגובה זו

  • 11.

    תשובה לשאלה של רון בן יעקב בקשר למספר 15

    שמש, 11/02/11 01:37

    בס''ד
    תשובה לשאלתך היפה.ובכן הבה ננסה להבין למה המספר 15 מנוסח באותיות ט''ו והמספר 16 מנוסח באות ט''ז.ההסבר לזה הוא,מכיון שאת שמו של הקב''ה אסור להזכיר ולכתוב סתם כך,ומכיון ששמו של הקב''ה מורכב מהאותיות יו''ד (י) ומהאות ה''א (ה)ומהאותיות וא''ו (ו)והאות ה''א (ה)לכן החליטו החכמים כדי שלא לומר את שמו של הקב''ה בצירופי האותיות י' והאות ה' שזה שווה ערך לסיפרה 15 קבעו שהספרה 15 תצויין על ידי האותיות ט''ו=15
    וההסבר הנ''ל הוא נכון גם לערך הסיפרה 16 שלא מזכירים וגם לא כותבים ביחד באופן צמוד את האותיות י' והאות ה' והאות ו' והאות ה'
    לכן החליטו לכתוב 15=ט''ו ו- 16=ט''ז
    תודה רבה לכם שקראתם את ההסבר מקווה שזה ברור והבנתם.לילה טוב

    IP: 201.0.28.150דווח על תגובה זו

    • כן אבל כל הקטע הוא שעד למאה ה13 לאיש לא היה אכפת

      הבונבון, 11/02/11 07:51

      אלפי שנים העם היהודי הסתדר עם י''ה. זה שאתה מנסה להכריח את השימוש בט''ו עושה אותך רפורמיסט.

      IP: 207.237.162.3 דווח על תגובה זו

      • למגיב הבונבון.מנין לך שעד המאה ה-13 לא השתמשו בביטוי זה? (ל''ת)

        שמש, 11/02/11 13:13


        IP: 201.0.28.150 דווח על תגובה זו

        • לשמש - זה כתוב במדור שזנ עתה קראת. אנא קרא שוב. (ל''ת)

          ירדן, 18/03/11 01:26


          IP: 46.120.30.70 דווח על תגובה זו

  • 10.

    ממש מענין רוביק, תודה רבה. (ל''ת)

    אבשלום, 11/02/11 01:21


    IP: 84.119.67.231דווח על תגובה זו

  • 9.

    עוד משהו

    עמוס תא, 11/02/11 01:20

    תמיד חשבתי ש''אין הבור מתמלא מחוליתו''משמעו, שבאר המים לא יכולה להתמלא מהאבנים שמרכיבות אותה .
    כלומר פנים הבאר שעשוי מאבנים אחת על השניה.

    אם נפרק אבן אחת ונזרוק אותה פנימה לתוך הבאר , הבאר לא תתמלא .

    מעניין אם מחשבה זאת נכונה.

    IP: 46.116.154.237דווח על תגובה זו

  • 8.

    לרוביק,תודה.

    עמוס תא, 11/02/11 01:17

    רוביק פשוט תענוג לקרוא את הטור שלך , ומידי פעם אני מרגיש שאתה מעשיר את עולמי על ידי ההבנות שאני מקבל ממך על מילים ,וההתגלגלות שלהם אל השפה שלנו במתכונתם הנוכחית.

    IP: 46.116.154.237דווח על תגובה זו

  • 7.

    חכם, מחכים, לא בנאלי, תודה רבה! (ל''ת)

    חובבת שפה, 11/02/11 01:16


    IP: 89.139.209.123דווח על תגובה זו

  • 6.

    המון תודה על המדור הנפלא (ל''ת)

    טל, 11/02/11 01:10


    IP: 109.65.5.35דווח על תגובה זו

  • 5.

    אין הבור מתמלא מחולייתו

    ירושלמי, 11/02/11 00:39

    במדבר יהודה יש בורות מים עתיקים המתוחזקים בימינו על ידי הבדואים. בורות המים ממוקמים בנתיבי השיטפונות. בצמוד לכל בור, לכיוון הגעת השיטפון, תמצא בור שיקוע קטן יותר שבו עוברים מי השיטפון, משקיעים בו את רוב הסחף, ועוברים לבור המים עצמו.
    בור השיקוע הוא 'חולייתו' המפורסמת. השלב המונע מבור המים להתמלא.
    לכן צ''ל 'אין הבור מתמלא (משום) חולייתו'

    IP: 79.178.27.82דווח על תגובה זו

    • פרוש מרתק (ל''ת)

      נעמי, 11/02/11 10:46


      IP: 46.117.93.46 דווח על תגובה זו

  • 4.

    עוד! (ל''ת)

    זהר, 11/02/11 00:20


    IP: 95.35.197.201דווח על תגובה זו

  • 3.

    נהדר, תודה (ל''ת)

    :), 10/02/11 23:48


    IP: 89.138.24.10דווח על תגובה זו

  • 2.

    ואנחנו למדנו בשיעור תלמוד

    שאול, 10/02/11 23:39

    כי ''אין הבור מתמלא מחולייתו'' פירושו - אי אפשר למלא את הבור מהחול שנמצא בדפנות הבור.

    כלומר לא ניתן ללמוד דברים חדשים אך ורק מן הידע הקיים בך .

    IP: 147.236.95.169דווח על תגובה זו

    • אין הבור מתמלא מחוליתו

      שמעיה אלקיים, 11/02/11 10:32

      יישר כוח לרוביק המחבב את השפה העברית ותודה
      רציתי להוסיף שיש עוד הסבר למשמעות אין הבור מתמלא מחוליתו שלמדתי ונוכתי בצדקתם של מורי מי שראה בור מים הנפוץ ביהודה ושומרון רואה כעין חוליה בפתח הבור כדי למנוע כניסת סחף לתוך הבור החוליה גבוה מעט מפתח הבור והיא כעין סיר קטן כלומר הכמות של המים הנמצאים בה אינם יכולים למלא את בור המים וזהו ''אין הבור יכול להתמלא מכמות קטנה זו של החוליה .היו ברוכים

      IP: 79.179.245.203 דווח על תגובה זו

      • ההסבר שאני שמעתי

        אחר, 11/02/11 21:55

        הוא שהבור אינו מתמלא מן החוליה, שהיא הטבעת של פתח הבור, אלא מתעלות הניקוז סביבו. התעלות מוליכות את המים אל החוליה, לא לפני שהמים עוברים בבור שיקוע. לא די בחוליה, כדי להבטיח את מילויו של הבור.כאשר תעלות הניקוז אינן מתוחזקות, נותר הבור יבש.

        בור שיקוע וחוליית הבור הם מושגים שונים, לפי ההסברים שאני קיבלתי.

        IP: 84.229.130.254 דווח על תגובה זו

  • 1.

    לרוביק

    אביבה, 10/02/11 19:56

    אני מוכן להודות שמתכונת השאלות-תשובות במדור שלך היא פשוט מוצלחת. הנאה גדולה.
    כמובן שיש מקום לחקר ולתיעוד ההיסטורי שאתה עושה לרוב, אבל השאלות-תשובות תמיד מפתיעות אותי. מתכונת זו היא מקסימה.

    IP: 109.65.201.4דווח על תגובה זו