ביג בן: מה רע?
בניגוד למה שחושב יאיר גרבוז, מנחם בן דווקא חושב שהמצב בארץ נינוח, על גבול המסיבה המתמשכת. וגם: ערוץ 24 הוא גטו מזרחי נחות ולמה אין שפעת בגדה? תובנות השבוע
כל מיני קשישים נרגנים, מיאיר גרבוז (ב"תיק תקשורת") עד יואל מרקוס (ב"הארץ"), מספרים לנו כמה רע בארץ, אבל אני מסתכל סביב ורואה משהו אחר לגמרי: סוג של מסיבה מתמשכת, כולל מועדוני הלילה הנפלאים בת"א ובירושלים (כולל שעשועי אהוד ברק, המתפלג ומקים סיעה חדשה. ובלי קשר לפוליטיקה, תודו שכיף לראות את הפרצופים
קו המשווה: לא מצנזרים
בחיי שאם ישאלו אותי "הכול טוב?" אני אענה "וואללה, כן". גם אם זו לא ממש התשובה המדויקת, כי צריך עוד לפנות הרבה ג'ורה מהמציאות הישראלית. לא, אני ממש לא מתכוון אליך, יאיר גרבוז, קוטר חביב גם אם קצת מוגבל מבחינה אינטלקטואלית (שנורא מעריץ את גורי אלפי, שממש לא ידע שהוא כזה, כי גרבוז תיאר אותו במונחים קוסמיים כמעט). אני מתכוון לג'ורה הכבדה באמת: שחיתויות הרפואה וטמטומיה, קלקולי החינוך וטמטומיו וכו' וכו'. אבל הכיוון הכללי: נינוח. וואלה, נינוח.
אגב שחיתויות הרפואה, אני קורא אצל נחום ברנע שביקר בגדה בשבוע שעבר וסיפר לנו שהשפעת עם כל הווירוסים, כביכול, נעצרת על גבול הקו הירוק. אין שפעת בחלקים הערביים של הגדה ואין שום היסטריית שפעת, שאצלנו ליבו אותה גורמי הרפואה למיניהם ונציגי החיסונים למיניהם וחברות התרופות למיניהן, שהניעו אנשים תמימים ומפוחדים להתאשפז לשווא בבתי החולים ולהעמיס על עצמם תרופות מזיקות וטיפולים מסוכנים במקום להניח לשפעת לעבור, כי היא עוברת מעצמה אם רק לא מערבים בה רופאים ותרופות ותקשורת היסטרית.
ערוץ MTV הולך לאכול בלי מלח את ערוץ 24, שהפך מזמן לגטו מזרחי נחות ולא עשה מה שהצענו לו לעשות: לשדר מוזיקה בינלאומית ועברית לסירוגין, כמו גלגלצ, כמו ערוץ 99 המצוין.
כי אין, פשוט אין, מספיק קליפים ישראליים טובים, אלא אם כן אנחנו סוחפים את כל הברארה. ערוץ MTV הישראלי הולך לעשות בדיוק את זה: גם תוכני בידור בינלאומיים (איזה יופי), גם מוזיקה לועזית, גם מוזיקה עברית, בלי להדיר חס וחלילה את המוזיקה המזרחית במיטבה, אבל בלי להמליך אותה עלינו עד שנמאס בעצמנו.
כי זה בדיוק מה שעשה ערוץ 24. שיישארו הם עם ירון אילן. כשמשהו מתפורר מבפנים, כמו מפלגת העבודה, כמו ערוץ 24, צריך להשאיר אותו בעליבותו ולהציע אלטרנטיבה. עכשיו אולי יואיל סוף סוף ערוץ 24 להתחדש. כשיבין שאין לו כבר אין לו ברירה.
כמעט כל כלי תקשורת בישראל מיהר לדווח לנו על כל פיפס של חרם שכל משמים ומנופח וכל זב ומצורע הטיל על אריאל, מיהושע סובול עד אסף הראל, אבל רק במקומון המועצה האזורית שומרון אני קורא את דבריה של עירית לינור אחרי סיור בהתנחלויות המקסימות בשומרון (תבואו, תראו, אני לא אובייקטיבי) עם גיל הראבן: "לא מפנים יותר יישובים, המתיישבים הם אידאליסטים מגשימים".
וכולנו הרי נסכים שלינור חשובה יותר מאסף הראל ומעניינת יותר מיהושע סובול. אבל מי בעיתונות הישראלית יצטט אותה ויספר לנו על אהבת ארץ ישראל שלה? היא הרי כבר ביטלה מזמן את המנוי שלה על "הארץ".
גילה אלמגור, מספרת לנו ליאורה בשבוע שעבר, ממש לא מוכנה להתנהג כמו חיים חפר שנתן את ביתו הריק בעין הוד לשימוש של כמה שבועות לנפגעי השריפה הגדולה. "מה פתאום שאתן?", שאלה אלמגור. "אני מכירה אותם?". אז הבית הריק שלה בעין הוד יעמוד ריק ולאחרים לא יותן. בשם השמאל, תרשו לי להתבייש.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם