מכת בכורות: מקומות 11-20
לכבוד השנה החדשה, כותבי "מעריב" ועורכי תחנת הרדיו 88FM בוחרים את 100 אלבומי הבכורה החשובים ביותר בהיסטוריה. קבלו את האלבומים שהגיעו למקומות 11-20

אמצע שנות ה-70 בבריטניה. זמן שינוי שתקליט הבכורה של הקלאש בישר אותו ומייצג אותו עד היום.
השתנה הטעם המוזיקלי והשתנתה רוח התקופה. תקליט הבכורה של הקלאש הוא עד היום אלבום מהפכני. חלוצי.
הקלאש לא התרגשו מזה. הם הציגו תפיסת עולם שמאלנית-סוציאליסטית קיצונית, הטיפו למרד של השכבות העממיות ולאיחוד כוחות בין הנוער
הם עשו את זה בשירים שלהם, בטקסטים שלהם, בהצהרות שלהם ובמוזיקה שבחרו ליצור, שהייתה תמהיל (גאוני, לפרקים) של זרמים שהיו, לכאורה, רחוקים מאוד זה מזה: הרגאיי והדאב של ג'מייקה והקריביים ורוק הגיטרות הלבן. הזרעים שזרע איגי פופ בדטרויט ב-1969 נבטו בלונדון 1975.
בועז כהן
בהתחלה הם קראו לעצמם The Rain. הגשם. רגע לפני הפריצה הם שינו את השם לאואזיס, נווה מדבר.
אלבום הבכורה שלהם היה כנראה כמו גשם לאדמה חרבה. בדיוק מה שעולם הרוק היה צריך בזמן ובמקום ההוא.

אואזיס ממנצ'סטר הביאו לעולם 52 דקות של עוצמה אדירה וכמה שירי-על כמו "סיגריות ואלכוהול",
"רוקנרול סטאר" ו"לחיות לנצח". חטיבת הגיטרות-בס-תופים, הכוח היצירתי המבריק בדמותו של נואל גלאגר וגם סולן נוטף הורמונים, אחיו ליאם, התפוצצו אל תוך המצעדים ברעש גדול, והמכירות היו בהתאם.
גם ההצהרות המגלומניות של האחים גלאגר ("אנחנו הלהקה השנייה הגדולה בהיסטוריה, אחרי הביטלס") דקה וחצי אחרי שיצא האלבום לאור, הוסיפו להם כריזמה ותנופה. חבל שהפתיחה המרשימה כל כך לא התבטאה בשיקול דעת וביכולת הישרדות שהיו עשויים להניב עוד כמה אלבומים נפלאים.
בועז כהן
אחד האלבומים החשובים בהיסטוריה של הרוק. סמל המין הגברי הראשון בפופ, אז בן 21 בלבד, הקליט במהלך יומיים בנשוויל ויומיים בניו יורק ובתוספת סשנים שהוקלטו שנתיים קודם הוציאה RCA Victor באומץ רב אלבום "אריך נגן" ראשון לכוכב הפרוע ששיגע את אמריקה.

האומץ בהחלט השתלם: זה היה האלבום הראשון שהכניס לחברה יותר ממיליון דולר, אלבום הרוקנרול הראשון שנכנס לראש המצעד האמריקני ואלבום הרוקנרול הראשון שמכר יותר ממיליון עותקים. האלבום כלל קלאסיקות כמו Tutti Frutti ו-Blue Suede Shoes, ומעבר להצלחה המסחרית הוא סימל את מעבר הרוקנרול מהשוליים למיינסטרים.
עטיפת האלבום עם אלביס הצעיר בעיניים עצומות ופה פעור נחשבה נועזת בזמנו, וראשונה מסוגה בתעשיית המוזיקה. מאוחר יותר היא הפכה לאייקון בעולם התקליטים, ממש כמו שאלביס הפך לאייקון עולמי. שימו לב איך הקלאש חיקו את העיצוב הגרפי בעטיפת אלבום הבכורה שלהם London Calling.
משה מורד
למרות החיקויים הרבים שבאו אחר כך, הוא נותר אחד מאלבומי היצירה והאווירה החשובים ביותר,
המשלב רוק מתקדם, מוזיקה אלקטרונית, קלאסית, אתנית, אמביינט ומה לא. שלא לדבר על זה שהוא היה האלבום הראשון שיצא בחברת וירג'ין ופתח את הדלת להרפתקאות ריצ'רד ברנסון. לא אתפלא אם בטיסות החלל המסחריות של "וירג'ין גלאקטיק" המוזיקה שתושמע במטוס/חללית בזמן היציאה מהאטמוספרה תהיה מתוך Tubular Bells.

ב-1979, בין הסדיר לקבע בגל"צ, נסעתי ללונדון והצלחתי לסדר לעצמי ריאיון עם אולדפילד, הגיבור שלי אז, נסיך הרוק המתקדם. דמיינתי את אולדפילד הקר והמנוכר מתבודד מהעולם בטירה קסומה באחוזתו בקנטריסייד האנגלי, ורוקח במעבדתו את הצלילים הקסומים, אנטיתזה לדיסקו המושמץ של "הפרחים" שכל כך אהבנו לשנוא אז.
כשהגעתי נרגש ועצבני לריאיון פגשתי ילדון צנום וחייכן. כששאלתי מה הפרויקט הבא שלו הוא סיפר שביקר באחרונה בדיסקוטק בניו יורק, בפעם הראשונה בחייו, וכשראה את הקהל הרוקד אמר לעצמו "זה הפרויקט הבא שלי". חוש הומור בריטי, חשבתי. כמה חודשים אחר כך יצא סינגל הדאנס שלו Guilty. בזכות מייק אולדפילד הפסקתי להיות סנוב גל"צי ונפתחתי גם אני ל"קסם הדיסקו".
משה מורד
גם אם הסקס פיסטולס היו בסך הכול המצאה שיווקית מחוכמת של מלקולם מקלארן, כפי שהוא טוען
בסרט The Great Rock and Roll Swindle, האלבום הזה הוא עדיין אחד האלבומים החשובים בהיסטוריה של הרוק.

אלבום ה-Punk הרשמי הראשון מסמל תנועה חברתית, מרד נגד "המוזיקה המתקדמת" של אותה תקופה ונגד החברה הבריטית בכלל, חוצפה, "טעם רע" כערך עליון, גישת "הכול מותר" - כולל להיות מוזיקאי בלי לדעת לנגן או לשיר.
להבדיל מרבים אחרים, אני גם חושב שמבחינה מוזיקלית היה לו ערך מכונן בזכות ההפקה שזכתה לכינוי "חומת הרעש" ואחר כך הפכה לצליל הטיפוסי להרבה להקות פאנק ופוסט פאנק. יציאת האלבום לוותה בשערוריות אינספור. קודם כול השם.
ריצ'רד ברנסון חטף תלונה על זה שהציג לראווה בחנות וירג'ין את המילה Bollocks ("ביצים" במובן אשכים). הסניגור יצא מזה כשהביא עדים לכך שהמילה היא מילה אנגלית עתיקה ושבסלנג משמעותה "שטויות". השירים God Save the Queen וAnarchy in the UK- קראו תיגר על מוסד המלוכה וזכו גם הם לתביעות רבות.
השיר החותם, EMI, יורד על חברת התקליטים הגדולה שחזרה בה מההחלטה הראשונית להחתים אותם. האירוניה היא שעם השנים וירג'ין ו-EMI התאחדו. כשעבדתי ב-EMI ניגנו את השיר כהמנון עובדי החברה באחת ממסיבות הכריסמס שלנו.
משה מורד
בתחילת 1991 סטון גוסארד וג'ף אמנט, האבות המייסדים של ההרכב המוכשר Mother Love Bone שמת ממנת יתר של הרואין עם הסולן אנדרו ווד, אספו את עצמם וחיפשו מישהו שיכול לשיר בלהקה חדשה שהם הקימו בסיאטל.
הם מצאו אותו רוכב על הגלים בסן דייגו. אדי ודר הקשיב למוזיקה של גוסארד ואמנט וכתב שירים על ילדות מקולקלת (Alive, Jeremy), אהבה מקוללת (Black) והתבגרות מתסכלת (Porch, Garden). הוא עטף אותם בקול שתופח ומתנפח ומתרומם ולפעמים צולל עמוק עמוק לפני שהוא משתבר עליך במומנטום סטיכי. שום דבר שפרל ג'ם יעשו אחרי Ten, והם יעשו דברים מורכבים בהרבה, לא יהיה אפילו קרוב לעוצמה של האלבום החד פעמי הזה.
אבי זורנזון
כשהאלבום הבכורה של כהן יצא הוא כבר היה מוכר למדי בארה"ב, ובעיקר בקנדה מולדתו, כסופר
ובעיקר כמשורר מחונן ופורץ דרך. את יכולתו כמלחין מופלא הוא גילה בגיל מאוחר יחסית (34) וגם אז, כמו בוב דילן לפניו, כהן ראה בלחן רק אמצעי להעברת מסריו.

זו הסיבה שכאשר כהן החליט סוף סוף להקליט, הוא ביקש לעשות זאת עם קולו בלבד בליווי גיטרה. מולו התייצבה חברת התקליטים קולומביה, שמינתה את ג'ון סיימון להפיק את האלבום. סיימון דרש לעבות את כהן והגיטרה בקולות של זמרות, בקונטרבס ובתופים.
כהן התפשר על הזמרות והקונטרבס, אבל הצהיר חד משמעית: "בשירים שלי לא יהיו תופים". בהמשך הוא נכנע גם בחזית הזאת, וטוב שכך. תנסו לדמיין את So Long, Marianne בלי התיפוף הקליל שכל כך מאפיין אותו. בחלוף השנים אפילו כהן עצמו אמר שהתעקשותו הייתה מיותרת והודה לסיימון על העבודה שעשה.
גדי ליבנה
האלבום הרשמי הראשון של לנון אחרי פירוק הביטלס (לפניו יצאו שלושה אלבומים אקספרימנטליים עם יוקו אונו) וסולל הדרך ל-Imagine. לנון משתחרר כאן מכבלים נפשיים (גם בעקבות תרפיה שעבר)
ומתחשבן עם טראומות מהעבר: האמא, הילדות במשפחה ממעמד הפועלים, חברה, דת, וגם עם הביטלס ועם פול מקרטני.

האלבום נפתח עם פעמוני הלוויה בשיר המוקדש לאמא שלו, שהייתה כנראה "אם כל הטראומות" במקרה של לנון. Working Class Hero הוא שיר מחאה בוב דילני נדיר ביופיו. Love הוא אחד משירי האהבה היפים ביותר שיש, עם הפסנתר בנגינת פיל ספקטור (שהיה אמור להפיק את האלבום אך נעלם בזמן ההקלטות). וכמובן God שבו רשימת כל האייקונים שלנון הפסיק להאמין בהם, מאלוהים ועד הביטלס.
אלבום מופת שמדגדג בדרכו את פסגות הפילוסופיה, למשל, עם משפט כמו "אלוהים הוא קונספט שבאמצעותו אנחנו מודדים את הכאב שלנו".
משה מורד
אלבום הבכורה של פול מקרטני כרוך ישירות בפירוק הביטלס. ויש אומרים שגם היה אחד הגורמים
לטרגדיה. מקרטני הקליט את האלבום לבדו, כשהוא מנגן על כל הכלים - מתופים, דרך גיטרה ועד קסילופון צעצוע.

האלבום היה מוכן, במקביל לסיום העבודה של פיל ספקטור על האלבום Let It Be של להקת האם. יתר חברי הביטלס, שחשו מאוימים מהתחרות הצפויה, שלחו את רינגו סטאר לביתו של מקרטני, בבקשה שידחה את הוצאת אלבום הסולו. השליחות נכשלה. מקרטני הזועם פשוט גלגל את רינגו מכל המדרגות.
ב-10 באפריל 1970, מקרטני כינס מסיבת עיתונאים שבה הכריז על פרישתו מהביטלס. שבוע אחר כך, יצא אלבום הבכורה שלו לחנויות וזכה להצלחה מסחרית נאה, על אף שלא הכיל כמעט להיטים וסבל מסאונד גולמי מאוד. אבל הוא היה יריית הפתיחה לקריירת סולו מפוארת, והכיל את אחד השירים היפים ביותר של מקרטני לדורותיו: Maybe I'm Amazed.
שי להב
סיפור אישי: ב-2001 התחלתי לעבוד ב-EMI בלונדון כמנהל השיווק הבינלאומי לרפרטואר האמריקני של החברה. תפקידי היה לאתר אלבומים שיכולים להפוך ללהיטים ולפקח על השיווק שלהם. כמה חודשים אחר כך לייבל הג'אז של החברה Blue Note הציג לי דמו של זמרת/יוצרת/פסנתרנית צעירה שצייד כישרונות שמע במועדון רווקים יהודי בברוקלין והחתים אותה.

שמעתי, נפלתי, ורצתי לבוס שלי לבקש שייתנו לי לעבוד על זה. ארגנתי הופעה קטנה לכמה עשרות עיתונאים במועדון בפריז, ונורה הביישנית, מצוננת מאוד ונרגשת מאוד, כבשה את כולם. ב"בלו נוט" לא ידעו איך לאכול אותה.
אני זוכר שהתווכחתי איתם שיכינו קליפ בדחיפות לקראת צאת האלבום והם ענו ש"בדרך כלל אנחנו לא עושים קליפים לאמנים שלנו". האלבום מכר יותר ב-20 מיליון עותקים, קטף חמישה פרסי גראמי, ושינה את הגישה של חברות התקליטים הבינלאומיות, שהתחילו להחתים אמנים לקהל "בוגר" יותר.
ואני, בזכות ההצלחה של נורה, הושארתי ב-EMI גם כשהמחלקה שבה עבדתי פורקה, וקיבלתי את התפקיד שחשקתי בו מלכתחילה: מנהל מחלקת מוזיקת עולם.
משה מורד
מה אלבום הבכורה שלכם? טקבקו לנו!








נא להמתין לטעינת התגובות
