מנוחת צהריים: על הספר "אשת הצהריים"
הספר "אשת הצהריים" מעורר ציפייה לחוויה רגשית טעונה, אבל מנחית את הקורא למציאות שטוחה ולא מרגשת או מאתגרת
''אשת הצהריים'', יוליה פרנק, מגרמנית: דפנה עמית, הוצאת מטר
מעורר עייפות. עטיפת הספר
במהלך ילדותה, הלנה פוגשת במערכות יחסים מעוותות על גבול החולניות, כדוגמת האהבה הארוטית בין אחותה מרתה לחברת הילדות שלה ליאונטינה, או כדוגמת גילוי עריות מרומז בינה לבין אחותה. שתי האחיות מצליחות להגיע לברלין בניסיון לברוח מחיי הכפר העניים, אך גם שם חווה הלנה מערכות יחסים מעוותות, הן עם הדודה פאני, שלא מוכנה לקבל אותה באותה אהבה שבה היא מקבלת את מרתה, והן עם חבריה הדקדנטים של הדודה פאני.
קרן אור אחת מתגנבת לחייה של הלנה עם האהבה הגדולה שלה לקארל, עד שזו נגדעת בכאב שלעולם לא ייגמר. נישואים לגרמני המסמל את האב-טיפוס של "הגזע הארי" - מהנדס, כפייתי, אובססיבי וקר, ולידת בן (שעליה לנטוש) לא מצליחים לגשר על הפער העצום בין החלום לשברו.
כביכול, מדובר בספר על אהבה ואכזבות על רקע תהפוכות היסטוריות מכאיבות. אולם המחברת, ילידת מזרח גרמניה שעברה עם הוריה למערב, בוגרת החוג לפילוסופיה, היסטוריה אמריקאית וספרות גרמנית, שביכולתה היה לספק לקוראיה צוהר להבדלים המהותיים בין "שתי הגרמניות", עסוקה בלהפגין את ידענותה המבולבלת בנבכי תורתם של פילוסופים גדולים ומכובדים כדוגמת שופנהאור, שפינוזה, קאנט והגל, כאשר לא ממש ברור מה הקשר של תורתם לסיפור כולו. הדבר רק מעורר עייפות.
חבל שלא ידעה לשים את הדגש על נושאים מאתגרים ובעייתיים שאותם היא מציינת בשטחיות, כגון ההתנגשות הדתית בין היהודים לפרוטסטנטים - אמה של הלנה היא יהודיה, ואילו אביה פרוטסטנטי, המקבל את "שונותה" מתוך אהבה אינסופית הגובלת בהערצה; או בין בעלה של הלנה, וילהלם, לבין אליס (כפי שנקראת הלנה בתעודותיה המזויפות המכשירות אותה ומנטרלות את הרקע היהודי הנגוע שלה), אוהבת הטבע והחיים, השואלת "איך אפשר להמשיך חיים בלי חשיבה, ודיבור וחיבוק".
הספר כולו כתוב ביד קלה, ללא עומק או רצף מחשבתי, בחלקו מהווה ניסיון להתמודד עם נושאים פילוסופיים עמוקים, אך עושה זאת בשטחיות כואבת, ומתגלה לרוב כרומן משרתות עטור פרברסיות, סמים ואלכוהול. התחושה היא שהסיפור מפוספס ויכול היה להוות בסיס לספר עמוק המתמודד עם בעיות מאתגרות. במקום זאת, יש בידינו ספר משעמם. ניסיונות התהדרותה של המחברת בתחומי הלימודים שלה מעיקים ורק בקושי מתאפשרת סיום קריאתו מתוך ציפייה שלא מתממשת.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם