הזירה הלשונית: שאלות ותשובות
איך אומרים בגרמנית תוהו ובוהו? מה מקור השם גוגל מוגל? מי הם הטפסרים? מה מקור המילה מרפסת? והאם צריך לומר "רמת החי"ל" או "רמת החייל"? רוביק רוזנטל עונה לשאלות הקוראים
תשובה: שאלה יפה והמידע מדויק. נכון שהטפסר, וזאת גם על פי המקור האכדי-שומרי, פירושו פקיד רושם, אבל באותם ימים ליודעי קרוא וכתוב היה מעמד על, ומכאן גם המילה שוטרים, הרושמים שטרות. בתלמוד כבר היה טפסר כינוי למפקד, ובימי הביניים למלאך. המדרש שמביא השואל הוא מעין משחק מילים, והוא משלים את המדרש על המילה המקראית אברך: אב בחוכמה ורך בשנים. מסקנה? אפשר להישאר עם "טפסר", בלי נזק חמור ובלי ועדת חקירה.
עדו מירושלים שואל: בעקבות דיון שהתפתח במקום העבודה שלי, מה מקור הביטוי 'חרא בלבן'?
תשובה: זה תרגום חופשי הבנוי על דמיון צלילי של הביטוי ביידיש 'עסן דרעק מיט לעבער', לאכול חרא עם כבד.
אלישע פרוינד שואל: מה מקור המונח "טוסטוס"?
תשובה: המדור, כמו גם מילונאים שונים, חיפש תשובה טובה לשאלה ולא מצא. זהו שם מומצא, המזכיר במידת מה את המילה האנגלית המקבילה scooter. אגב, לכלי רכב דו גלגלי אחד שנהג להרעיש את הרחובות קראו פקפק.
עופר שואל: מה הקשר בין פיוט העברי לבין poet האנגלי; בין פיוס העברי לבין peace האנגלי; ובין פיסה העברית לבין piece האנגלית?
תשובה: פיוט ופיוס הן מילים תלמודיות המושפעות מיוונית. אין עוררין על הקשר בין 'פיוט' למילים כמו פואטיקה, פואמה ועוד. לעומת זאת 'פיוס' מגיעה ממילה יוונית שפירושה
דרור קרניאל שואל: האם צריך לומר 'חילונית', או שמא אפשר לומר גם 'חילונייה', כמו 'יהודייה' או 'דתייה'?
תשובה: 'יהודייה' הוא שם עצם ו'יהודית' הוא שם תואר: יהודייה היא אשה יהודית. עקרונית ההבחנה הזו יכולה לחול גם על 'דתייה-דתית' ו'חילונייה-חילונית', אך במבחן השימוש איננו משתמשים ב'חילונייה', ו'דתייה' נהוגה בלשון הדיבור בלבד.
שלמה בר שביט שואל: מהיכן הגיעה השם גוגל-מוגל למשקה הביצים המתוק המוכר בעולם היהודי?
תשובה: שמו של המשקה, העשוי מחלמוני ביצים לא מבושלות, יין, דבש ועוד ידוע גם ביידיש וגם בגרמנית, אבל יתכן שהגיע לגרמנית מיידיש, כיוון שהיה מוכר בין יהודי רוסיה כבר במאה ה-17. השם ככל הנראה אונומטופאי, בנוי על דמיון לצליל הגרגור, או צליל ערבות המשקה.
הדבר המפתיע בסיפור הוא, ש-goggelmoggel הוא שמו הגרמני של המפטי-דמפטי, זה שנפל מן החומה ונשבר לרסיסים, בתרגום לספר "עליזה בארץ המראות". יתכן שדמות הביצה של המפטי-דמפטי חברה לביצים שבמשקה, שכאמור קדם לתרגום הנ"ל. תרגום אחר של המפטי-דמפטי לגרמנית הוא ווירגֶל-ווארגֶל.
אוהד מתל אביב שואל: האם תוכל לחדד את ההבדל ואת הדמיון שבין שני הביטויים "פשוטו כמשמעו" ו"תרתי משמע"?
תשובה: מדובר בניגוד של ממש. 'תרתי משמע' הוא ביטוי בארמית תלמודית, ופירושו: שני משמעים, כלומר, אמירה מסוימת יכולה להשתמע לשתי פנים. 'פשוטו כמשמעו', ביטוי המופיע אצל רש"י, פירושו שלאמירה כלשהי יש רק משמעות אחת, והיא אינה יכולה להשתמע לשתי פנים. מקור שני הביטויים בתלמוד.
עומר שואל: התוכל לשפוך אור על מקור המילה 'מרפסת'?
תשובה: המילה מרפסת המופיעה במשנה היא מן השורש רפ"ס. השורש הוא צורת משנה של רפש, ופירושו לדרוך ולרמוס. מכאן מרפסת היא מה שדורכים עליו, ממש כמו מדרכה. השורש רפ"ס במשמעות חלש, כמו במילה רופס, אינו קשור לענייננו.
ג'וליה שואלת: האם אוכל לדעת מה מקור השם ג'וליה?
תשובה: ג'וליה היא הגירסה הנשית של ג'וליוס (או יוליוס), שהיה כידוע קיסר רומי, ועל שמו נקרא גם חודש יולי.
איתן וליש שואל: מה דעתך בענין הצְמיג (בשווא) בפרסומות רשמיות של משרד התחבורה, לעומת צָמיג (בקמץ) ? לפי אבן שושן זה בשווא, אך לפי לוח השמות של ברקלי זה בקמץ.
תשובה: אלו שתי מילים שונות במשמעותם. צְמיג הוא גלגל הגומי העוטף את גלגלי הרכב, וכך היה מאז ומתמיד. צָמיג הוא שם תואר המצביע על תכונת הצמיגות. בלשון הדיבור נוהגים לומר צָמיג גם על הגלגל.
עמית מבאר שבע כותב: אשמח לדעת מה מקור המילה סֶניור: צרפתית? לטינית?
תשובה: סֶניור היא מילה שמקורה לטינית, ולא רק בצרפתית, גם באיטלקית ובספרדית, וכמובן באנגלית. פירושה היום גם אדון וגם בכיר. בלטינית sen פירושה זקן, ומכאן התגלגלה גם המילה המכובדת פחות, סנילי.
אמיר מראשון לציון שואל: איך יש להגות את המילה לככב?
תשובה: על פי כללי השפה יש לומר לְכַכֵּב ובעבר כִּיכֵּב. השימוש הנפוץ, בהשפעת המילה כּוֹכָב, הוא לְכַּכֵב וכִּיכֵב. זו דוגמה נאה לפער שיש לפעמים בין תקן לשוני לבין התפתחות השפה. ציבור הדוברים מתבקש להרגיש בנוח כשהוא אומר, למשל, שנתניהו ואלי ישי כִּיכְבוּ בדוח המבקר, ולהימנע מן המילה הנוראה כִּיכּוּב.
עירית דויטש כותבת: ארז טל, בתכניתו "אל תפיל את המיליון", נוהג לומר "זה הכול או כלום". נראה לי שנכון לומר "זה הכול או לא כלום", שהרי כלום הוא משהו. האם יש אמת בדברי?
תשובה: יש אמת, אך חלקית. 'כלום' הוא אכן משהו, אבל השימוש בו הוא תמיד בשלילה: "לא ראיתי כלום" או סתם "לא כלום". השימוש שלא בלשון שלילה הוא קיצור דיבורי לגיטימי.
אלי מהקריות כותב: אודה לך על הבהרה של צירוף מילים "פאראק סעלאנס" שאני פוגש מידי פעם.
תשובה: את הצירוף יש לחתוך במקום אחר: פָּאר אֶקסַלָאנְס. זהו ביטוי בינלאומי שמקורו בצרפתית: par excellence, באופן מצוין, ברמה המשובחת ביותר.
שי גבעתי כותב: כבר זמן רב אני תוהה האם יש הבדל בשימוש בין המילים 'אלה' ו'אלו', וכמו כן בין המילים 'זאת' ו'זו'?
תשובה: 'זו' (גם בכתיב זֹה) ו'זאת' הן מילות רמז לנקבה, שתיהן מופיעות במקרא, אך התפוצה של 'זאת' רבה הרבה יותר. 'אלה' ו'אלו' הן מילות רמז המתייחסות לזכר ולנקבה גם יחד, 'אלה' היא המילה המקראית, ו'אלו' המילה התלמודית. היו ניסיונות להבדיל ולקבוע את 'אלה' לזכר ו'אלו' לנקבה, אך התקנה הזו אינה קיימת היום, וגם אינה מעוגנת במקורות.
אלדד שואל: מה שמה של השכונה התל אביבית, רמת החי"ל או רמת החייל?
תשובה: חִי"ל היא החטיבה היהודית הלוחמת, הבריגדה היהודית בצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה, או בקיצור "הבריגדה". על שמה גם שדרות ביד אליהו בתל אביב. עד לאחרונה נקראה השכונה הסיליקונית בצפון מזרח תל אביב רמת החִי"ל, ולצידה השם שהשתרש הוא רמת החייל. לפני חודש בדיוק החליטה ועדת השמות של עיריית תל אביב שהשם הנכון הוא רמת החייל, כיוון שהשכונה לא נקראה עם הקמתה על שם חיילי הבריגדה, אלא לכבוד חיילי צה"ל, וכך נפגשו אחרי נתק ממושך השם המקובל והשם הרשמי.
ארז מבאר שבע כותב: בשיר "שי" של הפרברים נכתב "שֶׁקְּדִים-הַזַּעַם לֹא שָׁדַף עוֹד בִּי". למה הכוונה?
תשובה: קְדִים בשירה של רחל היא צורת הסמיכות של קָדִים, הרוח השרבית המזרחית מן המקרא. "קְדים הזעם" היא אם כן הרוח השורפת של הכעס, הגורמת לשידפון.
עדו מחיפה שואל: מה ההבדל בין המילים התרעה, אתראה והתראה.
תשובה: 'התרעה' היא אזהרה מפני דבר מה העומד לקרות. 'התראה' היא אזהרה על מעשה שנעשה ועלול לגרור עליו עונש, כלומר, כרטיס צהוב. עם הזמן התערבבו שתי המילים ומשתמשים בהן ללא הבחנה. 'אתראה' היא צורת משנה של התראה, בדפוס הארמי המוכר גם מזוגות כמו אספקה-הספקה, אבטחה-הבטחה ועוד.
יהודית לוין מניו יורק שואלת: מהו התרגום בעברית של המלה האנגלית bully? האם המלה 'מתגָרים' מתאימה להגדרה?
תשובה: 'בולי' הוא פשוט בריון. 'מתגרה' אינו מתאים להגדרה. נכון שהבריון הוא אדם המתגרה באנשים חלשים ממנו, אבל במעשה זה אין די כדי לתאר את הטיפוס.
אורי מאוסטין שבטקסס שואל: מדוע הצבעים חום, לבן, ותכלת אינם במשקל הצבעים הסטנדרטי?
תשובה: שמות הצבעים לקוחים מן המקורות, והצבעים שנזכרו התפתחו בצורה שונה משמות רוב הצבעים האחרים. המילה חום קשורה ככל הנראה לחוֹם ולשורש חמם. המילה הקדומה תכלת הולידה את המילה תכול, הנענית כבר למשקל הצבעים.
גיא מתל אביב שואל: לאחרונה גיליתי שגרמנים משתמשים בביטוי 'תוהו ובוהו' באותה צורה שאנחנו משתמשים בה, מבלי לדעת שזאת עברית. מה ההסבר לעניין?
תשובה: Tohuwabohu היא אכן מילה גרמנית, מקורה בתרגום המקרא לגרמנית על ידי מרטין לותר, שהשאיר כמה מילות יסוד מן העברית על כנן. המילה קיימת גם בצרפתית, וכן בשפת הדיבור האנגלית: tohubohu.
מוסי מהרצליה שואל: לחדרי השירותים יש כינויים רבים. בעבר השתמשו גם במילה 'נוחיות'. מהיכן זה בא, והאם נכון לומר במשמעות הכללית 'נוחיות' או יש לומר 'נוחות'?
תשובה: נוחיות ונוחות הן מילים נרדפות. השם 'נוחיות' לבית השימוש ניתן בעקבות המונח האנגלי-אמריקני restroom, חדר מנוחה.
בצלאל לנדאו שואל: מה הקשר בין כוס לשתיה לבין הביטוי "כוס תנחומים" וכן "כוסות רוח למת"?
תשובה: מקור הביטוי כוס תנחומים הוא מן המקרא: "וְלֹא יַשְׁקוּ אוֹתָם כּוֹס תַּנְחוּמִים עַל אָבִיו וְעַל אִמּוֹ" (ירמיהו טז 7). המשקה נועד לסייע לאדם באבלו, והמדרש מציע משקאות שונים לפסוק הזה, כמו עסיס או יין. מכאן גם הביטוי התלמודי "כוס של פורענות", והביטוי מימי הביניים "כוס היגון". כוסות רוחות, ביידיש באנקעס, הם גביעים שהודבקו לגופו של אדם חולה במסגרת שיטות ריפוי שעברו מן העולם. את המתים הם ודאי לא הצליחו לרפא.
ציפה מראשון לציון שואלת: מהיכן הגיע הביטוי "מעשה משובה"?
תשובה: 'משובה' היא מילה מקראית שפירושה סטייה מדרך הישר, 'שיבה' מהדרך הנכונה, והיא נאמרת במקרים חמורים של מעשי חטא קשים. 'מעשה משובה' בעברית החדשה מתייחס בעיקר לפעולה פרחחית של נערים שיש להתייחס אליה בסלחנות. זאת בעקבות הביטוי התלמודי "מעשה נערות".
צבי לישר כותב: מדי פעם אני שומע וקורא בתקשורת את הביטוי "מאחורי סורג ובריח", וזאת בהקשר למישהו שנכלא וכד'. האם אין לומר "סוגר ובריח"?
תשובה: הביטוי "מאחורי סורג ובריח", וכן "מאחורי הסורגים", הוא תרגום של ביטויים שונים בשפות אירופה, כגון גרמנית: hinter Schloss und Riegel sitzen, ואנגלית: behind bars (מאחורי סורגים). ביידיש אומרים: הינטער זיבן שלעסער (מאחורי שבעה מנעולים). 'סוֹרֵג' היא מילה תלמודית שפירושה שבכה, רשת, עקב צורתה המסורגת, ולכן היא מתאימה לביטוי. 'סוּגָר' היא מילה מקראית שפירושה כלוב, וכיוון שהאדם הכלוא יושב בתוך הכלוב ולא מאחוריו, המילה אינה מתאימה.
גבי מירון כותבת: מה ההבדל שבין 'קהילה' ו'קהילייה'?
תשובה: 'קהילייה' נקבעה לתחום המדיני: רפובליקה או קבוצה מדינות המהוות יחד מדינה רחבה. במילון המונחים של האקדמיה בתחום הדיפלומטיה מופיע הביטוי "קהיליית אוסטרליה". עם הזמן, עקב הדמיון הרב למילה הנפוצה קהילה, שמקורה במקרא, התערבבו השימושים, והיום אין בפועל הבדל מובחן בין 'קהילה' ל'קהילייה'.
איציק אלקים כותב: אני נתקל רבות במילה 'הכוונת תנועה' ובפועל 'להכווין'. מדוע לא די לומר שהשוטר 'מכוון את התנועה'?
תשובה: השאלה הזו מציגה מצבים בלתי צפויים בלשון. כשאנו אומרים שהשוטר 'מכוון' את התנועה אין מקום לאי הבנה: השוטר מציג לנהגים את הכיוון בו עליהם לנסוע. כשאנו משתמשים בשם הפעולה 'כיוון' יש מקום לבלבול, שהרי 'כיוון התנועה' הוא גם מגמת התנועה, וגם ניהול התנועה. על כן משתמשים בצירוף 'הכוונת התנועה', שהיא פעולת השוטר. הבידול הזה נשמע גם בשימוש הפעלי: השוטר 'מכווין' את התנועה. זה נשמע מוזר, אך איננו שגוי.
יש לך שאלה שתמיד רצית לשאול בענייני לשון? ראית או צילמת מודעה או תמונה שיש בה עניין לשוני? שמעת ביטוי סלנג שכדאי לשפוך עליו אור? הילד השמיע הברקה לשונית מהממת? שלח/י באמצעות "כתוב לעורך".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם