סיפור אהבה: על החדש של בל אנד סבסטיאן
האלבום החדש של בל אנד סבסטיאן "Write About Love" לא שונה בהרבה מקודמיו, אבל זה לאו דווקא רע
בל אנד סבסטיאן, ''Write About Love''

אחת הטענות שמבקרים תמיד זורקים לעבר הלהקה הסקוטית בהנהגת סטיוארט מורדוק, היא שהם לא משתנים, ולכן כבר לא רלוונטיים; שכבר 15 שנה עם עושים בדיוק את אותו אינדי-צ'יימבר-Twee-פופ מולחן היטב ושרים את אותם טקסטים על אהבה ואכזבה. האמת שזה נכון, אבל זה לאו דווקא רע, כי בל אנד סבסטיאן הם להקה שתמיד כיף להאזין לה, גם אם השירים שלהם נשמעים כמעט זהים כבר קרוב לעשור.
בל אנד סבסטיאן הוציאו את שני האלבומים הראשונים שלהם "Tigermilk" ו-"If You're Feeling Sinister" ב-1996, הם זכו להצלחה ביקורתית ולמעשה סייעו בייסוד ז'אנר חדש שבעקבותיו קמו להם עשרות חקיינים, כולל הם עצמם. באלבומים הבאים שלהם הם זכו להצלחה גם בקרב הקהל (לפחות יחסית ללהקת אינדי), ועם זאת חלק מהמבקרים כינו את אותם כ"פארודיה על ההרכב עצמו".

מורדוק, כותב השירים והקול שמאחורי ההרכב, הוא ללא ספק אחד המוזיקאים המחוננים בתחומו והוא יוצר שירי אהבה מתוקים-מרירים, לעתים קצת מתוקים מדי, שכל מאזין יכול להזדהות איתם. גם באלבום הנוכחי הוא ממשיך כאמור את אותו קו מוזיקלי (ביחד עם המפיק טוני הופר שהפיק גם האלבום הקודם של ההרכב "The Life Pursuit" ועבד גם עם בק ועם אייר). הוא אפילו קרא לאלבום "Write About Love", שם שלמעשה היה יכול להתאים גם לכל אלבום אחר של ההרכב.
11 שירים כולל האלבום. כולם נעימים ורכים כמיטב המסורת של בל אנד סבסטיאן. הוא מתחיל ברצף מצוין עם "I Didn't See It Coming"
סביר להניח שמי שאוהב את בל אנד סבסטיאן ימשיך לאהוב אותם גם אחרי האלבום הנוכחי. הוא אמנם רחוק משלמות והוא לא שונה בהרבה מקודמיו, אבל קשה שלא להיסחף אחרי הקסם של מורדוק, גם אם הוא מתפוגג אחרי כמה רגעים.