מה שקורה בעכו: לקראת פסטיבל עכו
מוני יוסף, המנהל האמנותי של פסטיבל עכו לתיאטרון ישראלי שנפתח היום, מסביר מה מייחד את הפסטיבל שלו מאירועי תיאטרון אחרים בישראל
רק דברים שונים ומיוחדים. ההצגה "25", מתוך הפסטיבל יואן שגב
השנה יקיף הפסטיבל כ-65 מופעים, שבהם ישתתפו כ-300 אמנים מרחבי הארץ והעולם. בתשובה לשאלה איך נראו ימיו בשבוע שלפני הפסטיבל עונה מוני יוסף, מנהל ומייסד תיאטרון עכו ומנהלו האמנותי של הפסטיבל יחד עם שותפתו סמדר יערון, ש"הם בעיקר לא נראים. אנחנו רצים מחזרה לחזרה ומעיר לעיר לראות את הכל. אין זמן לנשום, עייפים מתים, אבל נהנים מכל רגע".
מה מאפיין את הפסטיבל השנה?
"יש שני דברים שניסינו לשים עליהם דגש. הראשון הוא שהפסטיבל באמת יהיה אחר. שהקריטריון הראשוני שלנו להכניס דברים לפסטיבל יהיה שהם באמת יהיו שונים ומיוחדים וכאלה שיכולים להיות רק בעכו, ורק בפסטיבל. אם נקבל הצעה מצוינת ויוצרים מוכשרים נורא שיביאו משהו נהדר, אבל נחשוב שהוא יכול להצליח גם בתיאטרון רפרטוארי או פרינג'י בתל אביב, סביר שלא ניקח את ההצעה.
לדעתנו, ההצעות שצריכות להתקבל הן כאלה שבאמת יכולות לחיות רק בעכו ולהיות באמת שונות ואחרות משאר התיאטרון בארץ. דבר שני שמסתמן השנה בפסטיבל הוא שילוב בין יוצרים ותיקים ומנוסים מאוד בתיאטרון האחר, כמו דודי מעיין, ובין יוצרים צעירים מאוד ומסקרנים מאוד, כמו ג'ייסון דנינו הולט, שמביים הפקה מעניינת ומיוחדת. אבל שוב, אם לחזור לנקודה הראשונה, גם בהקשר הזה חשוב לנו שיביאו שפה ייחודית, שונה ועצמאית. משהו שלא יכול היה להתקיים בקאמרי או בהבימה. לא שיש לנו משהו נגדם, כמובן".
יש בכלל תיאטרון שוליים אמיתי בישראל? הרי בסופו של דבר כמעט כל היוצרים בפרינג' היו רוצים להגיע לתיאטרון גדול.
"זאת נקודה נכונה וזו באמת התחושה במקרים רבים, אבל לא בכולם. אני חושב שמי שיוצר תיאטרון שוליים עם קריצה לתיאטרון המרכזי עושה עוול לתיאטרון השוליים ומפספס את הרעיון כולו. אם אתה רוצה ללכת לתיאטרון המרכזי זה בסדר גמור. לך לשם. אבל אם אתה רוצה לעשות תיאטרון אחר, ייחודי, חפש באמת את השפה הייחודית שלך".
אבל אולי ההפקות של עכו נמצאות יותר מדי בשוליים? קשה לזכור בשנים האחרונות הפקות מעכו ששרדו הרבה אחרי הפסטיבל והמשיכו לעלות אפילו בתיאטרוני פרינג'.
"נכון, כי אנחנו מחפשים את ההפקות שהן ייחודיות לעכו ושלא צריכות בהכרח לצאת מפה. נכון שעד כה לא הצלחנו מספיק במה שרצינו, שזה ליצור מרכז תיאטרון בעכו שיעבוד כל השנה. אני לא חושב שזה נכון שעושים חזרות בתל אביב ובונים את ההפקה בתל אביב ואז יורדים לעכו בשבוע האחרון. היה עדיף שיעבדו בעכו כל השנה".
אי אפשר בלי לשאול לגבי המהומות שהיו בפסטיבל לפני שנתיים, איך המצב עכשיו?
"שקט לגמרי. אגב, גם אז המצב היה שקט אחרי יומיים. אני זוכר שישבתי אז בישיבה עם שני סגני ראש העירייה של עכו. אחד מהם ערבי והשני יהודי ממפלגת ישראל ביתנו. הייתה ביניהם חברות אמיתית וקרבה אמיתית, ורק לנוכח תקשורת או פוליטיקאים אחרים כל אחד פתאום הקצין מאוד את עמדתו. זה פשוט תקשורת ופוליטיקאים שרכבו על העניין וליבו אותו".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם