זה לא יהיה השיר שלנו
אביב גפן הכריז שיהיה הראשון שיתייצב למלחמת אחים. סג"ל ממליץ לו על הנוהל המוכר: קח גימלים
כמה מכם חותמים על התסריט? אני מניח שרובכם. שהרי צדיקים כמוכם יודעים נפש בהמתם התקשורתית. אלא שלא מדובר בתסריט דמיוני. דברים זהים אכן נאמרו בריאיון עיתונאי. רק שלא עמיר בניון או אריאל זילבר נקבו בהם, אלא זמר השלום, האהבה והדור המזוין אביב גפן.
בשבת שעברה במוסף "7 לילות" של "ידיעות אחרונות" הופיעה כתבה על קורות גפן במופע החימום ליו-2 באתונה. כתבת יח"צ מהסוג שסג"ל הישן היה מתאר בפרוטרוט לאילו איברים אנטומיים של גפן הגיע בה הכתב. לקראת סוף הכתבה גפן נגע בעניינים אקטואליים. הוא ביכה את הפלסטיני במחסום הרעב ללחם (בתקופת פריחה כלכלית שהפלסטינים מודים שלא הייתה כמוה) והבהיר את עמדתו בענייני דת ומדינה.
נבו זיו הכתב שאל אותו "אם תנסה ממש בכוח תהיה מלחמת אחים?" ואביב גפן ענה בנחרצות: "אז תהיה מלחמת אחים סו פאקינג וואט. אני אתייצב ראשון". דומני שהתבטאות כזו שווה לפחות כותרת משנה אם לא הפניה בשער. אבל לא כך חשבו ב"ידיעות".
מה שאומר אחד משני דברים. או שב"ידיעות" לא מעריכים את אביב גפן כבחור רציני בעל עמדות ראויות לדיון, על אף שהקדישו לו כתבה בתזמון לא ברור; או שמבחינת העורכים אמות הספים לא נעו נוכח דבריו על מלחמת אחים. אולי הם מסכימים.
או-קיי, עכשיו נעבור לשקופית הבהרה. בדרך כלל אינני נוהג לכתוב על אביב גפן. ראשית משום שאביו הוא שכני למוסף "סופשבוע" וגם כי סוכנו מאיר קוטלר הוא אדם שאני מכבד ומחבב. אני מעריך את גפן כמוזיקאי מחונן שאחראי על חלק מהשירים היפים שנכתבו כאן, אם כי בכל הקשור לדעותיו הילדותיות בענייני מדינה וחברה הוא לא האורקל מדלפי.
אבל מלחמת אחים אינה הופעה מיוזעת בבארבי. יש דם, מוות ואם אני מבין נכון הרי שאני וילדיי נמצאים בצד השני של הכוונת ברובה של גפן, המצהיר "סו פאקינג וואט". ערב יום כיפור, לא בא לי להיכנס לקרבות למי יש יותר גדול ומי יותר דמגוג.
באווירת החרם, כששחקנים ויוצרים משחקים באזור הדמדומים המסוכן של נתק ושנאה, האמירה של גפן יכולה לשמש כנקודה אריכימדית להבהרת דברים. יש מקום לעצור ולשאול את גפן ואמנים המייצגים רוח הומניסטית, תפיסת עולם המבכרת פיוס ודיון על מלחמה, כיצד הם מוכנים להושיט יד לשלום לאויבים שמפוצצים ילדים באוטובוסים
מכיוון שאני במצב רוח קונסטרוקטיבי יש לי הצעה פתוחה לאביב גפן. לפני שאתה חותם על נשק באפסנאות בוא לביקור. נפתלי בנט, מנכ"ל מועצת יש"ע, מארגן ביקורים ביו"ש למעצבי דעת קהל. כמוך.
מטיילים קצת, מדברים עם אנשים, מבינים את השטח דרך הרגליים והלב. לא חלילה ביקור מיסיונרי, שמור על הדעות שלך, תתווכח, אבל תכיר את האויב, כביכול. ההצעה פתוחה גם לכל המחרימים. וגפן, אם תכיר את המשתתפים (ותוכנית טלוויזיה שבה התארחת לשבוע בבת עין אינה היכרות עם מגוון ההתיישבות ביו"ש אלא פריק שואו שמטרתו רייטינג) אולי לא תמהר לפתוח במלחמת אחים.
אגב מלחמה, יש לי שאלה לסיום. לא הצלחתי להבין כיצד בחור בעל עקמת שמנעה ממנו גיוס מסוגל להתייצב ראשון למלחמת אחים. לך קח גימלים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם