הזירה הלשונית: שאלות ותשובות
שלגון קרח זה ארטיק או קרטיב? מאיפה הגיע המונח "קרן" בכדורגל? מה מקור הביטויים "פירות ים" ו"לדפוק ברז" והאם יש מילה כזאת "גזמבו"? אתם שואלים, רוביק רוזנטל עונה
ארטיק וקרטיב הם מותגים ישראליים, ארטיק לשלגון חלב, כצורה מקוצרת של המילה האנגלית arctic. קרטיב לשלגון קרח, הרכבה של קר+טיב. במילון הסלנג של בן אמוץ ובן יהודה מובאת הציטטה הבאה: "אם יספיק לי הכסף, אני אקנה שני קרטיבים. אם לא, אני אקנה ארטיק אחד ונתחלק". עם זאת, אפשר לשמוע גם על חוף הים קריאות "ארטיק לימון". "ארטיק לימון" הוא גם שם של אתר אינטרנט. גם בכמה שירים שנכתבו בנושא יש ערבוב בין ארטיק וקרטיב.
שירה ממודיעין שואלת: מה מקור הביטוי 'לדפוק ברז'?
זהו גלגול של הפועל המרוקאי ברז, או ברז לו, ברח לו. מכאן הפועל להבריז. הביטויים השונים הם על פי דגמים ישראליים מוכרים שבולט בהם יסוד האלימות: שם ברז, תקע ברז, הכניס ברז, וכאמור, דפק ברז.
ש' מצפון הארץ שואל: מהיכן הגיע הביטוי הנשמע בשיח הצבאי 'להכיל את האיום'?
זהו תרגום מאנגלית של שימוש דומה בפועל to contain. פירושו בהקשרים האלה הוא "להיות מסוגל להתמודד עם האיום". מילון המונחים הצבאיים של יאיר בורלא מציין ש'הכלה' היא מילה שנוצרה בנאט"ו, ופירושה "עצירת כוחות האויב, עיכובם או ביתורם". בורלא מציין כי המילה היא "תרגום לא מוצלח של containment, אך כך השתרשה בצה"ל".
עמית מהשרון שואל: האם יש קשר בין המילה "צעיר" למילה הערבית "צע'יר", כלומר קטן, צעיר.
אין חילוקי דעות על הקשר בין 'צעיר', וכמובן 'זעיר', לבין המילה הערבית. דמיון כזה מצוי גם למילים באותה משמעות בשפות שמיות אחרות.
יואב ממודיעין כותב: השימוש בצירוף המילים "על אודות" רווח מאוד בשנים האחרונות. האם אין מדובר בתוספת מיותרת, בדומה לשיבושי לשון מקובלים נוספים כגון "בסך הכל הכללי"?
"על אודות" היא הצורה המקראית. "אודות" פירושה דברים, עניינים, ולכן משפט כמו "דיברנו על אודות יעקב" פירושו "דיברנו על דבריו וענייניו של יעקב". מאחר ש"אודות" אינה בשימוש מחוץ לצירוף, היא החלה להיתפס כמילת יחס עצמאית הנרדפת ל'על', וכך נולדה האפשרות "דיברנו אודות יעקב", שאין לה בעצם משמעות, אלא אם כן מקבלים שהיא קיבלה משמעות חדשה. בכל מקרה "על אודות" הוא צירוף תקני אך ארכאי. ד"ר ראובן סיוון כותב בלקסיקון לשיפור הלשון כי השימוש ב"אודות" ובוודאי ב"על אודות" אינו שגיאה, אבל עדיפה הצורה הפשוטה: "דיברנו על יעקב". המדור מסכים אתו בשתי הקביעות.
קרטיב או ארטיק?
צילום: אלכס רוזקובסקי
שוש חזן גרינברג מפתח תקווה כותבת: "ויכוח ניטש אצלנו במשרד. אני טוענת שאם אני מתחתנת עם מישהו אני אוטומטית נהפכת לדודה של הילדים של אחיו. חברתי טוענת שבמצב הזה אני "אשתו של הדוד" בלבד. מי צודק?
המקרא אינו מותיר מקום לספק, ותומך בעמדתה של שוש. בספר ויקרא נכתב: "ערוות אחי אביך לא תגלה, אל אשתו לא תקרב, דודתך היא". יש להוסיף לכך שבענייני משפחה הנטייה כבר בעברית הקדומה היא, שמילה המציינת יחס משפחתי תהיה רחבה ככל האפשר. גיסים, למשל, הם כבר בתלמוד כל מי שבמרחב המשפחתי בדור מסוים. נינים הם צאצאים בדורות רחוקים ולאו דווקא דור רביעי.
למה לא מוברכ? מוברק צילום: אי-אף-פי
צביה מירושלים שואלת: איך נכון לומר, מזרן או מזרון? בילדותי (הרחוקה) תמיד אמרנו מזרון, וגם מזרונים.
האקדמיה הכשירה את 'מזרן', שהיא מילה תלמודית, וקבעה שאין לומר 'מזרון'. המדור הביע את דעתו כבר בעבר שאין לפסול את 'מזרון', כיוון שזו צורה נפוצה שאינה מציגה כל בעיה דקדוקית. אין סיבה לא להציג בעניין הזה שתי אפשרויות תקניות.
צבי לבנקופף כותב: מדוע כותבים את שם נשיא מצריים "מוברק"? זו טעות - הרי פירוש המילה מבורך. מדוע אין כותבים מוּבּרַכּ?
יש כלי תקשורת המממשים כאן בצורה שמציע צבי, הבנויה על התעתיק הנכון מערבית. אבל כיוון שבעברית לא נהוגה כ' רגילה בסוף מילה, ובוודאי לא כ' דגושה, משמשת הק' פשרה הוגנת וקריאה.
מרים מהצפון כותבת: בזמן האחרון כולם, כולל שדרנים ברדיו ובטלוויזיה לוקים בתופעה מרגיזה: זביבה במקום סביבה גְביש במקום כביש, דְבֶריה במקום טבריה' וכו'. מה ההסבר לכך?
התופעה מוכרת ובהחלט אינה חדשה. יש לה סיבות שונות הנובעות מנוחות, ויש אומרים עצלות פונטית. בלי להיכנס להגדרות מסובכות, בכל הדוגמאות שלמעלה הב' הרפה "מושכת" אחריה את העיצור שלפניה לכיוונה, כך שיהיה קרוב לתכונות מסוימות שלה. וכך הופכת כ' דגושה לג', ס' לז'
ועוד. יש מקרים בהם שינוי מסוג זה מביא לשינוי קבוע בשפה, כמו בפועל להזדמן (במקום להזתמן), שבו האות ז' בשורש זמ"נ מושכת את הת' שאחריה והופכת אותה לד'. לתופעה זו קוראים הידמות (אסימילציה). בדוגמאות שמביאה מרים מדובר בשינויים דיבוריים לא נורמטיביים.
שולמית מפתח תקווה כותבת: בשיח בנושא ספרות או בנושא מוזיקה מרבים לשמוע את המושגים "תקליט קאלט", "ספר קאלט" וכדומה. למיטב הבנתי, מקור המילה הוא culture . מה הקשר בין השתיים?
קאלט היא מילה אנגלית (cult), שפירושה פולחן. מקורה הלטיני הוא גם מקורה הלטיני של המילה culture, מה שקוראים קולטורה. cult פירושה בלטינית להתיישב ולעבד את האדמה.
למה קוראים לזה סרט קאלט? ריקוד מושחת
יחצ
מיכל יעקבי כותבת: השבוע נסענו בכביש 4 וראינו את השילוט שבו נכתב Kefar Sava, ולא Kfar Saba. מה נכון ומה מקור השם?
המקור הוא תלמודי. במסכת נידה כתוב: "מעשה בשקמה של כפר סבא שהיו מחזיקין בה טומאה, ובדקו ולא מצאו, לימים נשבה בו הרוח ועקרתו, ונמצא גולגולת של מת תחובה לו בעיקרו". הב' בשם המקורי אינה דגושה, ואין למקום היישוב הזה קשר לסבא או לסבתא. הכתיב kefar מתייחס לכך שהאות כ' מנוקדת בשווא נע.
מאחוריך מופיע שלט לא ברור צילום: אלי דסה
המקור הוא צרפתי, הביטוי המקורי הוא Fruits de mer. הוא נתקבל בשפות שונות, ובאיטלקית מגישים במסעדות frutti di mare. גם הפולנים אימצו את הביטוי. למה דווקא פירות? נראה שהדמיון הקולינרי הצרפתי עבד כאן שעות נוספות, ובכל מקרה נדרשה הפרדה יצירתית בין דגים לבין יצורי ים שאינם דגים. דרך אגב, גם תינוקות אינם פרי, אבל אנחנו קוראים להם "פרי בטן".
אבי לוי מהצפון שואל: מהיכן מגיע הביטוי "מדינות עולם שלישי", ככינוי למדינות נחשלות? מיהם העולמות הראשון והשני, אותם לא מזכירים אף פעם?
מקור הביטוי בצרפתית: tiers monde, והוא נטבע על ידי הדיפלומט הצרפתי ז'ורז' בלנדייה בשנת 1956, בעקבות כינוס המדינות הבלתי מזדהות מאסיה ואפריקה. בעקבותיו נשמעו גם החל משנות השישים הצירופים 'העולם השני' ו'העולם הראשון', 'העולם השני' יוחס למדינות הגוש הקומוניסטי, ו'העולם הראשון' למדינות המערב. בצרפתית מקורו של הביטוי כנראה בביטוי 'המעמד השלישי', המתייחס לפשוטי העם.
אלישע פרוינד כותב: שמעתי שני הסברים למקור המילה טראנטע. האחד, שמדובר בשיבוש של המילה הצרפתית trent, שלושים, ככינוי למכונית עתיקה משנת ייצור 1930, או לאשה שהגיע לגיל מופלג זה ועדיין לא מצאה שידוך. ההסבר האחר, המופיע גם במילון הסלנג המקיף, הוא שמדובר במילה מיידיש שמקורה ברוסית ומשמעותה "סמרטוט".
קשה לקבל את הגירסה הראשונה. מדובר במילה ביידיש הקיימת ככל הידוע לפני שנות השלושים. ביידיש פירושה גם גרוטאה, כך שאין צורך בהסברים מפולפלים. צריך לזכור גם שהביטוי נשמע בארץ כבר בשנות החמישים, ואז שנות השלושים לא היו עתיקות כל כך.
איפה המדינה הראשונה והשנייה? ילדים באפריקה
צילום: איי-אף-פי
אברהם שרון שואל: לאחרונה קראתי במקומות אחדים את המלה ליב"ה, בצירוף הרווח במקומותינו "לימודי ליבה", כאילו מדובר בראשי תיבות. מהם ראשי התיבות, או שמדובר בטעות?
המונח נקבע בדוח דברת שהגישה את המלצותיה בשנת 2005, ושם נקבע בין היתר כאחד העקרונות: "קביעת תוכנית ליבה של לימודים עבור כל התלמידים בחינוך הציבורי". בקיצור, לא ראשי תיבות ולא נעליים. עם זאת, כפעולת תגמול, הוצעה באתרים שונים גירסה חלופית, דו משמעית, בראשי התיבות הנ"ל: "לומדים יהדות במקום העבודה".
תוהה מאיפה בא הביטוי "קרן" צילום: איי-אף-פי
הביטוי הוא ערבוב של שני צירופים, תלמודי ולועזי. במסכת יבמות נכתב: "אתה הוא עקיבא בן יוסף, ששמך הולך מסוף העולם ועד סופו?". הביטוי בצורתו היום מופיע בספרות התחייה, והוא תרגום של הביטוי האנגלי His reputation precedes him. אפרים קישון שכתב ספר בשם זה העניק לניב חיי נצח.
נועה שואלת: לילד שהולך לבית הספר קוראים תלמיד, איך קוראים לילד שהולך לגן?
"אלוהים מרחם על ילדי הגן", כתב עמיחי, וזו תשובה לא רעה. עם זאת אפשר בהחלט לומר, ואף לשמוע "תלמידי גן חובה".
מיכל יעקבי שואלת: מה מקור המונח "קרן" בכדורגל? חלקנו טוענים שזה שיבוש של המילה האנגלית המקבילה corner, וחלקנו, שזה בא מהמיקום בו נבעטת בעיטת העונשין, מפינת המגרש שנראית כמו קרן בהגדרה הגיאומטרית.
שתי התשובות נכונות. קרן העברית נקבעה בזכות קרבה במשמעות ובצליל בין המילה האנגלית corner, שפירושה פינה, לבין המילה העברית 'קרן' שפירושה גם הוא זווית או פינה. יתכן שמקור המשמעות הזו של קרן, המוכרת מן המקורות, כגון בביטוי "יושבי קרנות", הוא במזבח שבפינותיו היו נעוצות קרנות האיל, ומכאן גם "אחז בקרנות המזבח".
יניב מחיפה כותב: שר התמ"ת כעס על דובר שר הביטחון שתִדרך עיתונאים. למה הכוונה? אנשי התקשורת צריכים הדרכה ממי שהם אמורים לסקר או לבקר?
שאלה טובה מאוד, והתשובה בשאלה: זהו נוהג פסול מעיקרו, שהונהג על ידי דוברי צה"ל לדורותיהם, ומשום מה לא עורר התקוממות בין העיתונאים. מכאן עבר לתחומים נוספים. המילה האנגלית המקבילה היא briefing, הצגת מידע מקוצר וממוקד.
רבקה רנרט שואלת: כשהייתי קטנה אבי היה נוהג לומר לנו "היידה גזמבו!" כשרצה לומר לנו "קדימה", "בואו נלך". השבוע התווכחתי עם בעלי, שטוען שהמילה גזמבו חסרת משמעות והיא סתם קשקוש, ואילו לדעתי תרגומה הוא "ילדים", או "קדימה". מה אתה אומר.
המדור נוטה להסכים עם בעלך, אך נשמח אם מי מהגולשים יביא מקור מפתיע של המילה "גזמבו".
יש לך שאלה שתמיד רצית לשאול בענייני לשון? ראית או צילמת מודעה או תמונה שיש בה עניין לשוני? שמעת ביטוי סלנג שכדאי לשפוך עליו אור? הילד השמיע הברקה לשונית מהממת? שלח/י באמצעות "כתוב לעורך".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם