מיי סוכר: על ההופעה של מיי פיינגולד
מיי פיינגולד מנסחת מחדש את חוקי הנשיות הבימתית בהופעה החדשה שלה. כשהיא באה לתת בראש, פיינגולד מספקת סגנון היפ רוק ומראה לכולם שהיא חתיכת זמרת. שלומי לאופר שולח מחדש סמס
חמושה בשלושה נגנים (גיטרה, בס, תופים), שתי זמרות ליווי ודי.ג'י (גיל מרום, שיחד עם מיי כתב והלחין את כל השירים) מיי משלבת סגנונות, מקפיצה את הקהל, משחררת אנרגיות, חולצת נעליים ונותנת בראש. אשכרה נותנת בראש.
בלי קטעי קישור כמעט בכלל לאורך כל הערב (עם יוצא מן הכלל אחד, אבל עוד נגיע אליו), אבל עם הרבה אמירה. הטקסטים שלה אינטליגנטיים ונוקבים.
מבט ציני ומפוכח על הישראלים ב"החלום הישראלי" (עם קריצה להמנון הלאומי), חשיפה אישית אינטימית וכואבת ב"מה נשתנה", גישה לוחמנית ב"תודה" ובשיר הפתיחה של הערב, שגם היה הסינגל הראשון ששחררה, "לשבור רגל" היא נכנסת ישירות בעצמה: "גם הזמרת לא זמרת, היא לא מעניינת / היא רק נובחת וקודחת ובסוף אף פעם לא גומרת...".
זהו, שהיא טועה. הזמרת היא חתיכת זמרת. פיינגולד נמצאת על הסקאלה של אורית שחף ("היהודים") ודיאנה גולבי, בת דמותה בתוכנית הריאליטי שגם אליה עוד נגיע.
פיינגולד הבימתית היא לא רק זמרת, היא גם שחקנית נפלאה (אולי בגלל זה היא משחקת/מזמרת עכשיו ב"לילה לא שקט" בקאמרי), חיה רעה שמוצאת את עצמה בשלב מסוים של הערב על מערכת התופים ובעיקר מעבירה מנעד רגשי גדול באמצעות מנעד קולי ענק.
היא קורעת את הגרון אבל הקהל מתמסר אליה ונכנע באחת. לא תמיד קל לעכל את
קשה להאמין שרק לפני שנה היא נלחמה על הסמסים שלנו ב"כוכב נולד". הנה, הגענו לזה. פיינגולד היא אחד הדברים הכי טובים שצמחו מהערוגה של טמירה. בשונה מרוקרים אחרים שניסו את מזלם, היא דווקא הצליחה לתפוס תאוצה אבל גם להתנתק לגמרי מהתדמית שלפעמים קצת משבשת את המשך הדרך המקצועית.
"ערב טוב, אני מיי פיינגולד. אתם בטח מזהים אותי מהישרדות", היא אומרת בקטע הקישור האחד והיחיד שלה, רגע לפני שהיא פוצחת בשיר הכי טוב בדיסק – "נולד כוכב". מדובר ביצירת מופת מצחיקה בטירוף וכל כך חכמה.
"אני תכננתי את הכל מראש", היא שרה, "כי בשביל לנצח במשחק צריך לדעת איך משחקים... להשתמש בכל מה שיש, לא להתבייש, גם בטוסיק, גם בשכל" ותוך כדי היא יורדת אל הקהל ומחלקת גלויות "כוכב נולד", עם מקום לחתימה בצד. את הסמס שלי היא קיבלה מחדש.
"תכינו את כסא השופט / אנחנו נספר לך מה את באמת / הקול שלך גדול מדי, ההופעה שלך טינופת / תשירי בפרדס ליד השוקת / את בת עעעלף, אבל רק בחתונות תראי ת'כסף / את שואפת יותר מדי, יותר לאט / ונביא אותך עד אילת", לזכר הגמר ההוא שבו היא הפסידה לרוני דלומי.
הפסידה. אבל ניצחה. המופע החדש הוא רק תזכורת לזמרת הכי טובה שצמחה שם. גם אם "סודה-פופ", דיסק הבכורה שלה, לא יגיע לזהב בשבוע (ע"ע נינט) וגם אם המופע שלה לא יכבוש מחר את קיסריה (אבל אין מסיבה בעיר שתהיה שלמה בלעדיה), וגם אם "תודה" לא יהיה שיר השנה במצעד השנתי, פיינגולד הוכיחה אתמול שהיא נולדה כדי להישאר, ואם אתם לא מבינים את זה, יש לה גם שיר אחד בשבילכם – הוא נקרא "אדיוטים".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם