קו המשווה: בתול בן 30
הביוגרפיה החדשה על פרויד מאירה את האובבסיה המינית שלו. וגם: מי נגד שיאי הספרות?
- מנחם בן עם תובנות השבוע
לא מעט מהאובססיה המינית של פרויד ניתן אכן לייחס להימנעות המינית שלו שנמשכה לא רק בשנות רווקותו הארוכות, אלא גם בחלקים ניכרים לאורך חייו כאיש נשוי, כשנמנע בין השאר מיחסי מין עם אשתו בגלל חשש מהריון לאחר שילדה חמישה ילדים לאורך שמונה שנים (פרויד היה נגד אמצעי המניעה המקובלים, כולל מישגל נסוג), ובמקביל, לא התעסק ככל הנראה עם נשים אחרות, ובעיקר לא עם המטופלות ההיסטריות והנוורוטיות שלו, גם אם חלקן עוררו בו תשוקה.
מי שמועסק במין בלי הפסקה הוא בדרך כלל מי שאין לו מין. ממש כפי שאדם רעב, חושב כל הזמן על אוכל. למה למשל מתעקש פרויד לטעון במערך סמלי החלום שלו, כי "דלתות ושערים" מייצגים ערווה נשית, ואילו מדרגות מייצגות "הזדווגות"? מה פתאום?! "פשר החלומות" כולו הוא נסיון טרחני מאין כמוהו לתת לכל בדל חלום משמעות מינית כזו או אחרת.
זה גם מה שאומר לנו הביוגרף בקטע על יחסיו המוקדמים עם אהובתו האפלטונית גיזלה, למשל: "אילו איפשר לו אופיו להיות נועז יותר עם גיזלה - - - - ייתכן שהמין לא היה נהפך לעינוי פנימי חזק כל כך". אם תירצו, זה כל הסיפור.
פרויד טעה לגמרי גם בענייני אלוהים. הוא בכלל לא הבין את העניין הזה, וספרו המאוחר על משה מבוסס על בורות מוחלטת. מה שעוד בולט הוא אי-ההבנה המהותית של פרויד לגבי נשים, כמעט פרדוקס כשמדובר על אדם שרוב מטופליו היו מטופלות, ורוב המיקרים הפסיכיאטריים שעליהם סיפר היו נשים, מ"אנה או" עד "דורה".
פרויד בעיקר לא הבין את ההתניה הריגשית, הקובעת את יחסן של נשים למין. כשדורה מספרת לו כי כשהייתה נערה נישק אותה בפתאומיות מישהו בשם מר זלנקה, והיא "נמלאה תיעוב ונמלטה", לאחר שהרגישה בין השאר את אברו הזקור על גופה, טוען כלפיה פרויד כי הייתה "היסטרית לגמרי ובהחלט", מאחר ש"נערה בריאה הייתה מרגישה התרגשות מינית" נוכח אברו הזקור של מר זלנקה. מבחינת פרויד, אולי גם החיילת של חיים רמון היתה צריכה להרגיש התעוררות.
גדעון סער צודק לגמרי בכוונתו להכניס את פרשת השבוע, סידור התפילה ופרקי אבות לתוכנית הלימודים. תלוי אמנם איך יעשו את זה, ומה בדיוק ואיך בדיוק ילמדו מתוך כל אחד מהרצפים האלה, אבל מדובר בסך הכל בשיאי הספרות בכלל. אין שום דבר שישווה לפרקי הבריאה וסיפור יוסף ,למשל. וחשוב לחזור וללמד אותם.
גם "פרקי אבות" המישנאיים הם רצף מקסים של דברי חוכמה מתנגנים, וסידור התפילה כולל פיוטים נפלאים (בין השאר, מזמורי תהילים). רק "הארץ"
הִיא יוֹשְׁבָה לַחַלּוֹן/ וְשׂוֹרְקָה שְׂעָרָהּ/ בְּעֵינֵיכֶם הִיא פְּרוּצָה/ וּבְעֵינַי הִיא בָרָה.
76 שנה מלאו למותו של ביאליק (ב-4 ביולי 1934) ומתוך כל שיריו זוהרים כפנינים דווקא ה"פזמונות", הלא ממש נחשבים כביכול, שאכן זכו להיות מולחנים, והם ממשיכים לשאת איתם את רוח השיחרור הרוחני והיציאה מהגלות, שייצג ביאליק. הרי גם היום צריך להגיד לרבנים החרדים שבהם מרד כי שיער באשה איננו ערווה, וכי הטוהר איננו על פי השיער אלא על פי הנפש.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם