
השורד האחרון: הפסקת עשר
רגע לפני שהעונה הרביעית יוצאת לחופשה קצרה בגלל המונדיאל, "הישרדות" סיפקה את הפרק הכי מוצלח שלה עד כה: ספיד דייט עם שפקס, וידאו דייט עם טומי וסיפורי תרנגולים לשעת לילה מאוחרת עם קפון. קוריצה, שובי הביתה!
כרגיל, זכינו לקבל את אותם המראות בניחוח "קלאב מד" שיש בכל פרק איחוד. קצת כוסות שתייה עם מיץ טרופי, חופן המבורגרים, תחרות שואב הפסטה המהיר במערב ושלב הריקודים עם המענטזת התורנית. אבל למרות השגרה היה בסך הכל פרק מהנה, קצבי ומשעשע, כזה שלא אימלל את הצופה, ואולי הטוב ביותר של העונה הרביעית.
קודם כל, כי סוף כל סוף היה מספיק תוכן כדי למלא שעה וחצי של שידור, אבל גם כיוון שלראשונה העונה קיבלנו קצת מקוריות עם שיטת הספיד דייטינג המרעננת, שסיפקה המון מפגשי פסגה מהנים.
קפון וגיא גולד נפגשו לדו שיח של תחמנים קטנים, שבטוחים שהם תחמנים גדולים, אבל יצרו את הגרסה הלא מצויירת של שמשון ויובב. שרון ובשבקין פתחו בנסיון מספר 7,803 של ההפקה ליצור לכם איזה אקשן רומנטי. והשיא כמובן הגיע עם הקרנתו של הסרט "שפקס פוגש את מאיון". אפוס מרגש על אדם שאינו ממש מחובר לעצמו, אשר מנסה לשנות את חייהם של שבעה סלבריטאים באמצעות אכילה בפה פתוח וקשקשת בלתי פוסקת.
אחרי שמעיין סיימה להוציא שם רע לשעונים מעוררים, גם טומי קפץ לביקור רק כדי להוכיח לנו שהוא אפילו לא צריך להיות בפיליפינים כדי להרוס אסטרטגיות. זה היה ללא ספק הרגע המוזר והעצוב של הערב. מלבד, כמובן, בחור בוגר שכותב ספר ילדים על תרנגולת שנשחטה בטרם עת.

אם יש משהו טוב שהאיחוד בין קלינגה למאיון יצר, מעבר לדאחקות המוצלחות של מרינה על היצירות הספרותיות של קפון, זהו תמהיל הבריתות החדש שעשוי להיווצר בסאמה סאמה. במבט ראשוני מדובר בסמאטוחה אפילו יותר מסובכת מהחוקים של משימת הפרס.
לקפון יש את גיא ואביגיל. למרינה יש את אנגלנדר. לשפקס יש את שרון ולידר, שבכלל קרועה בין הברית הקודמת לחברות החדשה והאמיצה עם מירית שנבנתה על בסיס הרבה מסקרה שנשפכה לנהר.
מירית, מעיין, בשבקין ולידר הם "החבר'ה הטובים", אלו שיילכו לכל הצבעה עם הקוד האתי של הצופים ויארגנו פעולות גיבוש בין מועצת שבט למשימת פרס. שרון, שעסוקה בפלירטוטיישן
הקלף שעשוי לשנות את התמונה הוא דן מנו. אם מירית רואה אותו חוזר מאי המתים, היא מאבדת עוד מיתר קול, מאפסנת את הביקיני הכחול במזוודה ומבקשת טרמפ חזרה לאי המתים. מנו הוא היחיד שיכול לערער את השבט ולהעיר את המשחק.
כמה חבל רק שמהקאמבק הצפוי שלו עולה ריח צחנה גדול של קומבינה. עבודה בעיניים. ממש כמו ההרגשה שהיתה בטח לאנגלנדר כשגילה שהוא פירק ארבעה קשרים, סחב שני נחשים וטיפס ב-20 סולמות, רק כדי שכל השבט יקבל מיטה צרפתית.

אפשר להיות ציניים עד מחר לגבי ההחלטה לבטל את פרקי "הישרדות" שיוצאים מול חצי גמר וגמר המונדיאל. יהיו כאלו שיגידו שמדובר בכשלון של התוכנית, אבל האמת היא שזו הצלחה.
הצלחה, כיוון שלא רק שגוף שידור בישראל מפסיק לחיות בפלאנטה אחרת מהצופים שלו, אלא גם מכבד אותם מספיק בשביל לומר להם בפרצוף שלא בא לו להיות זה שהורס את החגיגה. אולי בכל זאת אנחנו מתקדמים לאנשהוא.

1. "הוא באמת חמוד כזה, אבל חמוד במובן הטוב של המילה. לא חמוד" (שרון חומדת את בשבקין במובן הרע של המילה)
2. "בואו נתגבר כבר על העניין עם קוריצה. שקפון ימצא כבר חיים, גט א לייף. לך תציל חיות באפריקה. תעזוב את קוריצה בצד" (מרינה מושיבה את קפון בלול)
3. "גם כתב ספר על קוריצה. טוב שהוא לא עשה לה קבר גם ובוא'נה, טוב שהוא לא הולך כל שנה, משתטח על הקבר שלה, על קוריצה" (מרינה ממשיכה בקרב התרנגולות עם קפון)
4. "לא ידעתי אם לצחוק או לבכות. לתת לשרון אגרוף ולברוח" (אחרי האיחוד, גיא מסדר את כל האופציות הריאליות שנמצאות אצלו בהישג יד)
5. "אף פעם לא ייחסתי חשיבות לשם שלנו. גם אם היו קוראים לנו בייגלה. לא היה איכפת לי" (מרינה לא שמה על סאמה סאמה)