השורד האחרון: המאמא הלאומית
כשפג תוקפו של כל האקשן, הוציאו ב"הישרדות" את היידישע מאמע כנשק יום הדין, וגרמו לנו להצטער שלא עשו עונת ספיישל מיוחדת של אמהות במקום עונת האולסטאר הדהויה הזו. וגם: יש מאמי לאומית חדשה וקוראים לה בשבקין
בעונה שמלאה בטעויות ליהוק ובחירת מתמודדים לא מעניינים, במשימת המשפחות דווקא הצליחו לאתר בדיוק את האנשים הנכונים כדי להעביר לכם יום הורים מהנה בסגנון פיליפיני. כל כך מהנה שזה קצת ביאס שלא החליפו את העונה הדהויה הזו בעונת ספיישל, שהיתה כוללת רק את ההורים של המתמודדים. עונת אולסטאר בין אמא של קפון לאמא של אביגיל - "שורדות נגד דודות".
בין כל הזיופים ותחושת החמצמצות המציקה שיש העונה מכך שמה שאנחנו רואים על המסך הוא כבר מזמן לא ריאליטי, הביקור מהבית היווה רגע מזוקק של מציאות. כי הרי כולנו מתחברים לרגעי המבוכה והפדיחה כשהאמא מגיעה לעבודה עם הסירים ורוצה להכין לכל החבר'ה בלינצ'ס עם אורז. אז למה בעצם לא להוציא את היידישע מאמע מהבוידעם כנשק יום הדין, כשפג תוקפו של כל האקשן.
כוכבת הפרק הייתה מירי קפון: יורה משפטים מכוננים יותר מהר מבשבקין, עושה השכמת בוקר יותר מתישה ממעיין ועובדת יותר קשה במחנה מטל אנגלנדר על ספידים. גם השפדריקית של אביגיל שימשה סייד קיק מוצלח ביותר, מהרגע שהבהירה למר אדון זוארץ שהיא וריצה זה כמו שפקס ואינטליגנציה רגשית.
הפרק של אתמול היה שרשרת סברובסקי בתוך ים של תליונים מזויפים ששורטים לנו את הצוואר. ורק מקס תמיד נמצא שם כדי להזכיר לנו שגם לקיטש טוב יש גבולות. וגם לקיטש טוב אפשר למצוא שיר רע.
עם כל ההורות המגוננת מצד האמהות של קפון ואביגיל, קצת שכחנו את האיש שהביא לנו את התענוג הזה - בשבקולס. האיש שנאלץ לעשות את הבחירה הקשה עבור כל שורד, אבל הבהיר לכל החברים האחרים על האי שלא יבואו לעשות לו ריגשי, כי הוא הרי נורא רגיש.
אם במקרה לא שמתם לב, העונה הזו ביצעה חילופי משמרות באחת הפוזיציות החשובות ביותר של הריאליטי הישראלי - המאמי הלאומית. מירית סוף-סוף פינתה את משבצת הנשמה הטהורה לטובת משרת "הקוטרית של הלייף". את מקומה תפס בשבקין, שנעץ את שיניו בנישת הצדיקות חזק מאד העונה, והאמת? מדובר באופציה הרבה יותר חיננית מאשר ההיא עם הביקיני הכחול.
בשבקולס ממלא את כל הסעיפים הנכונים בטופס ע"ש נינט טייב בשביל להיכנס לפוזיציה
ממש לא ברור מתי אירעה אותה טרנספורמציה שהפכה את הלוחם העשוי ללא חת לג'לי של רגשות. הרי רק לפני שנה וחצי הוא אמלל את החיים לנסרין, ויצר לעצמו איזו תדמית של חייל מורעל, שכל חייו מדים וכל חבריו נגדים, והנה עכשיו הוא זכר אלפא שמיילל על געגועיו לאלפא. כנראה ששנה וחצי הם כן זמן סביר לשינוי תדמית קיצוני.
חיפשתם מאמי לאומית חדשה ב"הישרדות"? קיבלתם את בשבקין. למה? כי אין מה לעשות: בחור בריון שפורץ בבכי בגלל שהכלב שלו מתוסכל מכל אופנוע שעובר ברחוב - זו תמיד תמונה מנצחת. פה קבור הכלב.
1. נתן בשבקין: "אני עוד שניה אוכל אותו. כאילו, אני שם אותו על הצלחת ואוכל אותו". סתיו בשבקין: "שים בכיף, מה? פחות אחד" (הפיליפיני מגיש לבשבקינים אוכל, נתן וסתיו מוצאים דרכים לדלל את צפיפות האוכלוסין על האי).
2. "זו עוצמה כמו נהר סוחף, כמו מפלי הניאגרה, כמו כשיש הרבה גשמים ופתאום המטולה, התנור, מלא מים. אלו היו העוצמות שאני הרגשתי" (מירי קפון זורמת יותר מדי עם המשחק).
3. "לא שמתי לב אליהן, לא זוכר מה הן אמרו, לא עניינו אותי. אני גם לא רוצה להגיד שמבחינתי זו הייתה קשקשת מיותרת שרק טחנה לי את המח ועייפה אותי. שתי זקנות קנטרניות שפשוט התישו אותי. לא רוצה להגיד את זה בטלוויזיה, אבל זה המצב" (שפקס מתקשה לגלות איפוק ונימוס בביקור האמהות).
4. "כשעידן היה קטן, תמיד הייתי קונה ספרים בכמויות, והיה את הספרים של הג'ונגלים. הייתי מתארת לו את האריה ואת הנמר ואת הג'ירף ואת הקוף. ורק אני מחפשת את עידן, אולי שייצא לי מתוך היער ואני אראה אותו, ואני אחבק אותו, ואני אנשק אותו, ואני אגיד לעידן תשמע זה רק סיפור, זה לא קרה. אתה בחלום" (מירי קפון מנסה לתת לבן שלה קריאת כיוון).
5. "קים הקטנה, את לי כל הרגש. קים הקטנה, את לי האושר. אהבה גדולה כה מיוחדת, ריגוש נפלא שממלא את הלב. ילדה שלי, את כל כך יפה. ילדה, את כה טובה. עוד יום בלעדיך, כמה עצוב לי. שובי אלי, נהיה שוב יחדיו. בלעדיך קימי, הכל אפור וקודר. בלעדייך קימוש, אני אומלל וחולה. תחזרי אליי קים, רק כך נהיה שוב מאושרים" (חיים נחמן שפקס, בקרוב בספרי הלימוד).
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם