ביג בן: פופוליטיקה
אין לנו שום סבלנות למטרד הכרוך בצפייה בשדרן חדשות שרוצה להיות ראש ממשלה ואת תפקידו של יאיר לפיד ב"אולפן שישי" יכולים למלא בהצלחה שדרנים לא פחות מוצלחים. מנחם בן עם תובנות השבוע
כמעט שפשפתי את עיניי כשקראתי שיאיר לפיד במסגרת האג'נדה הפוליטית המשומשת והחלולה שלו (הכוללת מילים משמימות ונטולות משמעות כמו "חוקה לישראל"), תובע לסגור את גלי צה"ל ואת הטלוויזיה החינוכית. בשביל זה אנחנו צריכים אותך אידיוט? כדי שתסגור שניים ממוסדות התרבות הכי חיוניים והכי חשובים בישראל?
- למדור הספרותי של מנחם בן
לעצם העניין אין לנו שום סבלנות למטרד הנפשי הקל הכרוך בצפייה בשדרן חדשות שרוצה להיות ראש ממשלה. את תפקידו של יאיר לפיד ב"אולפן שישי" יכולים למלא בהצלחה שדרנים לא פחות מוצלחים ואולי אף הרבה יותר מוצלחים ממנו, מיונית לוי עד דני קושמרו,
יש לי שלושה תרגומים מהקוראן לעברית ולכן אני קובע בוודאות כי ההיסטוריון הגדול פרופ' בני מוריס טועה כמו רבים לפניו כשהוא חוזר בספרו החדש "1948" על ההשמצה הנוראה כאילו כינה מוחמד בקוראן את היהודים כ"בני קופים וחזירים", אלא שלא היו דברים מעולם. להפך: מוחמד חוזר ומגדיר בקוראן את היהודים כבני העם הנבחר והטעות נובעת מאי הבנת פסוק 65 ב"בשורת השולחן" בקוראן, שבו מזהיר מוחמד (ממש כפי שעשו נביאי ישראל) את החוטאים מקרב היהודים כי עונשם יהיה כ"עונשם של אלה אשר קללת אלוהים עליהם והם כקופים וכחזירים", שזה משהו אחר לגמרי. אני מקווה שמוחמד לא התכוון ליהודים המאמינים שמוצא האדם מהקוף למשל.
משפט קצר בכתבתה של שרית מנחם ב"דה מארקר" על תעלומת התאבדותו של דני ברק, מנכ"ל "לידר שוקי הון", עורר בי כמה שאלות: "ואולם בזמן האחרון ידעה גם טלי (אשתו) שהוא לא במיטבו. הוא עבר טיפול נפשי וכבר כמעט לא נהג ברכב בעצמו". "טיפול נפשי"? איזה טיפול נפשי? האם טיפול הכרוך בתרופות? כי הימנעות מנהיגה ברכב היא המלצה מוכרת לנוטלי תרופות פסיכיאטריות. וידוע למשל כי תרופות הרגעה מסוג סרוקסט (בשמותיהן השונים) מביאות לא אחת לתגובות התאבדותיות או רצחניות (ובית משפט בארה"ב הכיר בכך מזמן כפי שסיפר בשעתו בעז גאון בכתבת שער נרחבת ב"סופשבוע" של "מעריב").
כלומר, אדם נקלע לדיכאון רגיל כזה או אחר (במקרה של דני ברק ז"ל מדובר באיזשהו הפסד במכרז או משהו כזה), ואז הוא מופנה לטיפול פסיכיאטרי ההופך את הדיכאון הרגיל שלו לדיכאון תרופתי העלול להיות הרבה הרבה יותר מסוכן. אולי כדאי לבטל סוף סוף את חוק החיסיון הרפואי (לפחות אחרי מותו של אדם) כדי שהתקשורת והמערכת המשפטית יוכלו לחקור מה בדיוק קרה. למען כולנו.
שוב ושוב חוזרים אבירי הזמר המזרחי על הטענה כי גם בעולם שרים היום במילים פשוטות לא הרבה יותר מ"אני אוהב אותך" וכאלה. אז מה רוצים מהזמר המזרחי? אז נכון שרמת המורכבות של שירי הזמרים בעולם פחתה מאוד. זה כבר לא "האושר הוא רובה חם" הנפלא של הביטלס. אבל ההבדל הגדול בין הזמר בעולם היום לבין הקיטש המזרחי כאן הוא בקלישאה הממוסחרת במריחה המליצית.
אין שום רע ב"אני אוהב אותך". זה תמיד יהיה משפט נפלא ולא קלישאי. לעומת זאת לשיר כמו קובי פרץ "זו אהבה אחרת/ כמו אש אצלי בוערת/ רוצה איתך ללכת/ עד הסוף" זאת עילגות מליצית של ילד מהדימוי של "כמו אש אצלי בוערת" ועד הניסיון להיראות פיוטי ב"רוצה איתך ללכת עד הסוף" (במקום "רוצה ללכת איתך עד הסוף"). אני מניח שקובי פרץ לא מבין על מה אני מדבר.
יוסי גיספן הואיל כזכור להזכיר אותי לפני כמה שבועות בראיון איתו ב"תרבות מעריב" (לאחר שתקפתי שיר נחות שכתב לליאור נרקיס). רציתי רק לומר לאיש החביב הזה שאני דווקא מת על השיר שחיבר לשרית חדד ("שמע ישראל" - "כשהלב בוכה רק אלוהים שומע" - שיר מקסים). בגלל השיר הזה הייתי בהחלט קורא על שמו רחוב אפילו שדרה כפי שגיספן רוצה כל כך. מה שמוכיח שאני לא נגד כל הזמר המזרחי.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם