מספרים אהבה: על בדידותם של המספרים הראשוניים
למרות תחושת בוסריות ועומס קלישאות, הספר "בדידותם של המספרים הראשוניים" מאת פאולו ג'ורדאנו מצליח לרגש ולטלטל
''בדידותם של המספרים הראשוניים'', פאולו ג'ורדאנו, הוצאת כתר, 292 עמודים
אירופה משתגעת. עטיפת הספר יח''צ
הספר, שנכתב בידי הפיזיקאי הצעיר וטוב המראה פאולו ג'ורדאנו (רק בן 28, חפשו תמונות שלו, זה כדאי), זיכה את כותבו בפרס ה"סטרגה" היוקרתי לספרות באיטליה. עם צאתו זכה הספר לשבחים רבים ונמכר ביותר מיליון עותקים באיטליה בלבד. ההתרגשות עברה בהמשך לשאר מדינות אירופה ומשם לעולם.
אלמנט שני שחייב לצוץ בביקורת על הספר הוא משמעות שמו. מספרים ראשוניים, כידוע, הם מספרים מיוחדים אך בודדים. בעוד שאר המספרים מתחלקים להם בכיף, הם יכולים לארח בתוכם רק את עצמם ואת 1. זה אמנם מייחד אותם, אבל קצת פוגם במסיבה. "ראשוניים תאומים" הם בודדים במיוחד.
הכוונה למספרים ראשוניים שמופרדים במספר אחד בלבד זה מזה. 3 ו-5 ,11 ו-13 וכו'. כמעט נוגעים, אך לא ממש.
גיבורי "בדידותם" הם כאלה, במטאפורה ברורה מאוד אך אפקטיבית. מדובר במין סיפור אהבה בין שתי נפשות אבודות - אליצ'ה ומתיה - שניהם מיוחדים מאוד, בודדים מאוד וכמו ראשוניים תאומים-לא יכולים אף פעם להיפגש.
הפיזיקאי הצעיר. פאולו ג'ורדאנו
פייטרו פסה
למעשה, גם לאורך הספר הם מתנהלים בקווי עלילה נפרדים, וגם כשהם מתממשקים ישנה תחושה שהם לא באמת פועלים באותו המרחב. מתיה הוא מתמטיקאי (בדומה למחבר הספר), שסוחב עמו פצע עמוק מהעבר-הוא הפקיר את אחותו התאומה והאוטיסטית מיקלה בשעה שהלכו ליום הולדת של חבר, וזו נעלמה וככל הנראה טבעה.
הסצנה העצובה מעצבת את דמותו המיוסרת של מתיה לאורך הספר. גם אליצ'ה, הצד הנשי בסיפור, סוחבת עמה צלקת עמוקה, הפעם פיזית, שנגרמה לה כתוצאה מתאונת סקי שהותירה אותה נכה.
השניים נפגשים בבית הספר ומתחילים ברומן לא ממומש שמלווה אותם לאורך כל חייהם. החל מהשם, דרך אפיון הדמויות ועד העלילה המתפתלת, הספר נושא עמו תחושה של בוסריות ושל עומס קלישאות.
מלכת שכבה מתעללת
בבית הספר? יש. נער חיוור ומיוסר שמתאהב בנערה חיוורת ומיוסרת? יש. דמות אב מאיימת? יש.
חוץ מסצנת הפתיחה, שבה מיקלה נעלמת, אין הרבה רגעים לאורך הספר שמצליחים להפתיע או לרגש באמת. גם הרומן בין שני הגיבורים הראשיים ברור למדי ונושא תחושה של סיפור שקראנו או ראינו כבר עשרות פעמים.
ובכל זאת, משהו בספר עובד. למרות הבוסריות ולמרות חוסר המקוריות, הדמויות שבו קמות לחיים ומצליחות לטלטל. יש משהו ב"בדידותם" שלא מאפשר את הנחתו מהיד, והמחשבות על מתיה האומלל או אליצ'ה הדיכאונית מלוות את הקוראים הרבה אחרי תום הקריאה.
לא ברור אם הספר אכן ראוי לכל המהומה שליוותה את צאתו באיטליה ובעולם, אך ללא ספק מדובר בספר מרגש ומומלץ לקריאה.
"בדידותם של המספרים הראשוניים", הוצאת כתר, 292 עמודים
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם