הפיכסות והפיכסיז
זה לא לעניין להציג את עצמנו כאילו הפיקסיז ואלטון ג'ון הם מקור היניקה הרוחני שלנו. ירצו, יבואו. לא ירצו, לא יבואו
לא רוצה? שלא יבוא. יש לנו את שלמה ארצי רויטרס
די לנו בשמות כל החנויות והמותגים הישראלים הכתובים אנגלית. אנחנו ממש לא צריכים עוד עודפי תרבות אמריקאית ואנגלית פה, הדוחקים את הזמר הישראלי במיטבו. יש לנו תודה לאל זמרים גאוניים ומופלאים ממש, משלמה ארצי וברי סחרוף עד אהוד בנאי ואתי אנקרי, מירדנה ארזי עד יהודה פוליקר, מעברי לידר ואסף אמדורסקי עד אריק ברמן ואפרת גוש. ממש לא חסר לנו כלום, ובטח לא זמרים אמריקאים ואנגלים שילהיטו את הקהל הלבנטיני שלנו, שלא נגמל מההתפעלות הגימנזיסטית שלו מכל מי שמדבר אנגלית או שר אנגלית בלי מבטא ישראלי.
אז נכון שאלטון ג'ון הוא כישרון גדול, אבל חבר'ה, הוא ממש לא כישרון יותר גדול משלמה ארצי. אז יופי אם יבוא, ואם לא - אז שיהיה לנו בריא. אנחנו ממש הולכים להסתדר בלעדיו, ואפילו בלי אלביס קוסטלו, שנראה די אהבל, ומי שנורא רוצה, שיחפש אותו באנגליה.
אל תבואו יותר
לכן לא ברור מדוע פנתה שרת התרבות שלנו בסוג של תחינה נואשת לאלטון ג'ון בבקשה לא להחרים אותנו, תוך הבטחה שיוכל להגיד מה שהוא רוצה מהבמה. האומנם כל דבר? לא הייתי מציע לו לומר, למשל, מה שאמרה כתבת הבית הלבן הישישה והמכוערת להפליא, שהציעה לנו לחזור לפולין ולגרמניה.
אז זה בסדר לרצות שיבואו, גם הוא, גם רוד סטיוארט גם הפיקסיז, אבל להציג את עצמנו כאילו זה מקור היניקה הרוחני שלנו, ובלעדיו אנחנו נחנקים, זה ממש לא לעניין. ירצו, יבואו. לא ירצו, לא יבואו.
עם זאת, כדאי אולי לצפות שהקהל הישראלי עצמו והאמרגנים הישראלים עצמם יאמרו לעצמם שמי שמחרים אותנו, אנחנו
מחרימים אותו. לא רצית לבוא עכשיו? לא תוכל לבוא אף פעם, כי לא נזמין אותך פעם נוספת (אם אנחנו אמרגנים), ולא נקנה כרטיסים להופעות שלך (אם אנחנו קהל). אחרי הכל, לא צריך ללמד יהודים, שהחרימו כזכור את שפינוזה, איך מארגנים חרם. גם בזה אנחנו יכולים להיות לא פחות טובים מהגויים.
ובכלל, כדאי לנו תמיד לזכור: כאן זו ארץ הקודש. כאן זה המקום עם האנרגיות הכי חשובות בעולם (כמו שאמרה מדונה המקסימה, שביקרה פה ותמשיך לבקר), ואווירא דארץ ישראל מחכים, כידוע. אבל מי שלא רוצה להחכים, שלא יבוא. איך אמר אריאל הורוביץ הנהדר: "אמרת שדי, אז יאללה ביי". אל תבוא יותר.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם