שירה בציבור: אורציון ברתנא

רן יגיל עם שיר עברי חדש בשבוע, והפעם: "הים כמו באהבה" של אורציון ברתנא

רן יגיל | 30/5/2010 14:30

הַיָּם כְּמוֹ בְּאַהֲבָה

הַיָּם כְּמוֹ בְּאַהֲבָה -
לַמְרוֹת הָרֵיחַ הַמַּקְדִּים
יוֹדְעִים אוֹתוֹ רַק כְּשֶׁכְּבָר לְגַמְרֵי רְטֻבִּים.

הַיָּם כְּמוֹ בְּאַהֲבָה -
נִגָּר בֵּין הָאֶצְבָּעוֹת, מַשְׁאִיר אֶת הַיָּד הַמִּתְאַגְרֶפֶת
רֵיקָה וּרְטֻבָּה.

הַיָּם כְּמוֹ בְּאַהֲבָה -
מִי נוֹגֵעַ בְּמִי? מִי בָּא אֶל מִי? מִי צָף
וּמִי נוֹשֵׂא עַל גַּבּוֹ?
וּמִי מַטְבִּיעַ?

הַיָּם כְּמוֹ בְּאַהֲבָה -
כָּל־כָּךְ הַרְבֵּה מַיִם
וּבְכָל זֹאת אָמוּת בַּצָּמָא לִפְנֵי שֶׁאֶרְוֶה.

הַיָּם כְּמוֹ בְּאַהֲבָה -
הָרוּחַ וְהָעֲנָנִים וְהַצִּפֳּרִים
בִּמְעַרְבֹּלֶת אַרְטִיק קַרְטִיב.

הַיָּם כְּמוֹ בְּאַהֲבָה -
לִתְקֹעַ פֶּגֶר מַקֵּל בַּפֶּגֶר מֶדוּזָה
עֵסֶק רַב-שָׁאוֹן, מִתְפַּשֵּׁט מִתְפַּיֵּס מִתְלַבֵּשׁ
וְשׁוּב

פרופ' אורציון ברתנא

עונת הרחצה החלה והקיץ אוטוטו, במלוא עוזו, כבר כאן, אבל לאורציון ברתנא זה לא כל כך משנה כי הוא והים חברים גם בחורף. השיר הזה בנוי על אנפורה, צירוף מרכזי חוזר בכל בית - כאן זו שורה האמורה להתבהר ככל שהשיר מתקדם. בעצם הדובר בשיר מנסה באמצעות התבוננות ועולם דימויים עשיר להסביר לנו למה הים הוא כמו מעשה אהבים.

מה ארוטי ומושך כל כך במרחב הפתוח הזה, שאתה יוצא אליו מן העיר הצפופה? בבית הראשון זו המודעות לרגש שבאה עם הרטיבות; בבית השני זה חוסר היכולת לתפוס ביד את אותו הרגש לאחוז בו חמקמקותו; בבית השלישי

מאבק המינים; בבית הרביעי חוסר הסיפוק והרעב הארוטי; בבית החמישי שיכרון החושים; בבית השישי זה סוף האקט שיש בו משום ההחמצה.

קצת קשה אך מקורי לדמות איברי מין באקט מיני לפגר מקל, כנראה של ארטיק, ופגר מדוזה. וכמה יפות ונכונות לתיאור הים ומעשה האהבה שתי השורות "כל כך הרבה מים/ ובכל זאת אמות בצמא לפני שארווה". גם הסיום שהוא כמו גל מעין חוזר חלילה גלגל עם המילה הקצרה "שוב" מתחבר למהות הים ומעשה האהבה ולאנפורה החוזרת בכל שורה כגלים הבאים אל החוף.

פרופ' אורציון ברתנא (1949) הוא מסאי סופר ומשורר.