הזירה הלשונית: זהירות, ג'ינג'ים
מה מקור המילה "ג'ינג'ים"? מאיפה ה"אוטובוס" קיבל את שמו? האם יש מילה למקצועו של איש המתקן תיקים? ומהי נקודת הפיינגולד? רוביק רוזנטל פותר את הסוגיות הלשוניות המטרידות של השבוע
הביטוי "לילה לבן" אומר "לילה שאין ישנים בו" והוא מוכר בצרפתית, ברוסית ובשפות נוספות. מקור הביטוי בנהגים שהיו מקובלים בימי הביניים בהקדשת אדם למעמד אביר. בגמר הכשרתו עבר פרח האבירים טקס נוצרי-צבאי שבו טיהר את גופו, התוודה על חטאיו, לבש מלבושים לבנים נקיים וגלימה אדומה ונשאר ער כל הלילה, כשהוא עומד או כורע ברך לפני המזבח".
מיכה שפר שואל: "מה מקור הפעלים לשחרר ולהשתחרר? אם שחזר מוצאו מהשורש חז"ר, מהיכן בא שחרר, חר"ר"?
"שחרר" שייך לקבוצת הפעלים בהן נוספת ש' לשורש רגיל, והוא קיים כבר בתלמוד. הש' נוספת כאן אכן לשורש הכפול חר"ר, שממנו נגזרו מילים הקשורות לחופש כמו חורין (בן חורין) וחירות.
אירית גבעול כותבת: "נולדתי בבירת הנגב ולכן שבוע תמים היה שמי עירית, שהיא פרח בנגב. לאחר שבוע של הגייה גרונית מעיקה, אצה אמי לעירית (...) באר שבע, ושינתה את שמי לאירית. מה משמעות השם הזה?"
השאלה ארוכה ונאה, התשובה קצרה ומשעממת: לשם אין משמעות, אלא אם כן מדובר באשה ממוצא אירי, במלעיל. באילת הנגבית הלכו בכיוון ההפוך לאמא של אירית, והחליפו את משעול אירית למשעול עירית.
תמיר בצר שואל: "האם יש מילה למקצועו של איש המתקן תיקים?"
קבוצת בעלי המקצוע בעיבוד מוצרי עור ובתיקונם הם הרצען, הבורסקי (גם בורסי) והאושכף, וכמובן הסנדלר המתמקד בנעליים. המקצועות האלה עברו כמעט לגמרי מן העולם.
איתי קולבינגר שואל: "מהיכן הגיעה המילה וואלה לעברית? האם מקורה בצרפתית?"
המילה הצרפתית voila, שפירושה 'הנה, הרי', שימשה בעבר בסלנג הישראלי כביטוי של כבוד או הפתעה, ונאמרת במלרע. מקור וואללה בשימושיה המקובלים, במלעיל, הוא ערבי, והוא נאמר בנגינות שונות ובמשמעות של הפתעה, זלזול, הסכמה ועוד. פירושו בערבית באלוהים, כלשון שבועה.
זיו בראון שואל: "מה מקור המילה נג'ס בעברית. בערבית משמש הביטוי לכלב, שהוא חיה טמאה לפי האסלאם".
אין קשר. לנג'ס וניג'ס ונאג'ס מקורן ביידיש, בעקבות הפועל נודשען, ממנו התגלגל גם נודניק.
עדי מתל אביב שואל/ת: "מהיכן הביטוי 'בשבע עיניים'? האם לבדוק משהו בשבע עיניים לא סותר את העובדה שלרובנו רק זוג עיניים"?
המקור הוא מקראי, מספר זכריה: "כי הנה האבן אשר נתתי לפני יהושע, על אבן אחת שבעה עיניים הנני מפתח פיתוחה". הפרשנות המקובלת לפסוק היא: האבן תישמר בקפדנות ומצדדים שונים. מכאן התגלגלה ליידיש: מיט זיבן אויגן, וחזרה לעברית של ימינו.
חיה דגן שואלת: "כיצד ואיך הפך המשורר הרוצח למך מספר בראשית ללא יוצלח"?
למך הלא יוצלח, ובעצם ליימך, נולד ביידיש, אך הוא נסמך על המקורות. הפרשנות המדרשית על סיפור למך מציגה אותו באור מגוחך ולא כרוצח אכזר. גם הרג אדם ללא כוונה, גם נענש ולכך נוסף עונש מיוחד. עדה וצילה, על פי הפרשנות, שימשו, אחת לפרו ורבו ואחת לתשמיש, אבל עקב הרצח שהתגלגל אליו בעל כורחו סירבו שתיהן לקיים אתו יחסי מין במשך למעלה ממאה שנה.
הגולש עוירך דין שואל: "בספרות המשפטית ובפסקי הדין מכנים רשות הפועלת בתחום הפרטי בשם 'פיסקוס'. ככל הידוע פיסקוס הוא תחום של גביית המיסים שמקורו ב'אוצר' הרומי. מה ההסבר לכך?"
המדור פנה למומחה, המשפטן-המילונאי אביעד הכהן, והרי תשובתו: אכן פעם השתמשו במונח הזה, כשהשופטים עוד ידעו לטינית, או לפחות רצו להראות שהם יודעים. כיום בקושי עושים בזה שימוש. השורש הוא המילה "פיסקאלי", והכוונה היא לפעולת רשות שאינה בעלת אופי שלטוני מובהק, דוגמת הוצאת רישיון או התקנת תקנות, אלא בעלת אופי מסחרי, דוגמת רכישת ציוד משרדי או שכירת מבנה.
שי שואל: "האם יתכן כי המושג 'להתחיל ברגל ימין' נובע מהמילה האנגלית right, שפירושה גם נכון וגם ימין"?
צד ימין נחשב בתרבויות רבות, גם בתרבות ביוונית-לטינית וגם בתרבות העברית, כצד החזק והעדיף וצד שמאל כצד החלש והדחוי. גלגול המילים בלטינית נדד מהמשמעות הכללית למשמעות המרחבית. right התגלגלה מהמילה הלטינית רקטוס שפירושה חוק, ומהמילה הגרמנית recht שפירושה נכון וגם חוק.
בגרמנית קיבלה המילה משמעות נוספת:
זיו בראון שואל: "האם יש מילה עברית לאוטובוס?"
"אוטובוס" היא מילה גרמנית שנקלטה והתאזרחה בעברית. מקור המילה הוא באנגלית: אומניבוס היא מילה לטינית שפירושה "עבור כולם", ומכאן גם "סקר אומניבוס" בעולם הסקרים. אוטובוס נקרא באנגלית "אומניבוס באר", המתקן המוארך המיועד לכולם, המונח שימש תחילה למרכבה מוארכת עם סוסים, ואחר כך לגירסה הממונעת. באנגלית ובשפות אחרות קיצרו את השם הארוך ל"בוס", ובישראל אפילו נפוצה אגדה שהאוטובוס נקרא כך כי הוא עשוי מבוסים (קני סוף).
אלעד צ: "מה מקור המילה ג'ינג'י?"
ג'ינג'י היא שיבוש עברי של המילה האנגלית ginger, שהוא צמח הזנגוויל שנתן את שמו גם לצבע הצהוב-אדמדם, וגם לאנשים בעלי שיער בצבע זה.
יגאל כהן צדק שואל: "ברצוני לתהות על קנקנו של הביטוי פרינג', מתיאטרון 'הפרינג'"?
תיאטרון פרינג' הוא כידוע תיאטרון שוליים. המשמעות המוקדמת של המילה הוא פס, רצועה או מעין פתיל המשמש מסגרת לדבר מה, אריג, רצועת דשא בחצר ועוד. מכאן הורחבה למשמעות שוליים או קצה. מקור המילה צרפתי, עם מקור לטיני.
יעל מהוד השרון שואלת: "עד כמה שידוע לי, בלגן אינה מילה עברית, וכך גם אנדרלמוסיה ז"ל. איך מתרגמים לעברית את mess האנגלית"?
המילה התלמודית אנדרלמוסיה מקורה בתלמוד, והיא בהחלט לא מתה, אם כי אינה נפוצה. מקורה אמנם יווני, אך היא התאזרחה בעברית כמו מילים יוונית רבות אחרות. פירושה ביוונית תפיסת אדם החשוד במעשה רצח בארץ אחרת.
איתמר מתל אביב כותב: "בספר 'הוא הלך בשדות' מאת משה שמיר נתקלתי במילה זסשצרנת: 'דינקה היתה זסשצרנת שבעולם'. מה משמעות המילה?"
זסשץ הם העיצורים השורקים, הניתזים בין הלשון והשיניים, ומי שמזסשץ משמיע אותם בשריקה. האות ר' אינו שייכת ונכנסה כנראה כדי להקל על ביטוי השורש הבלתי ניתן להגייה הזה.
אלעד צ. שואל: "מהיכן הגיעה צורת המשפט המובאת בחדשות ברדיו פעמים רבות לאחר ציטוט אדם, למשל הרמטכ"ל: 'כך הרמטכ"ל אמש'"?
לצורה המקוצרת הזו אחראי אפרים קישון, שהשתמש לעיתים קרובות ברשימותיו ב"כך ארבינקא", "כך שולטהייס" ועוד ועוד.
נמרוד מירושלים שואל: "מדוע שלילה של ציווי נאמרת לעתיד? למה אומרים 'שב', אבל כשרוצים לשלול אומרים 'אל תשב'?"
השלילה הקדומה של הציווי נפוצה בתנ"ך, בעיקר באמצעות "אל" וגם באמצעות "לא", כמו בעשרת הדיברות: "לא תעשה לך". מילת השלילה בהקשר זה מכילה את יסוד הציווי, והדבר מייתר את הצורך בצורת ציווי מיוחדת של הפועל. יש רואים בצורה זו "ציווי מעודן".
יניב מן המרכז שואל: "מה מקור הביטוי 'שועל קרבות'"?
זהו פיתוח, ככל הידוע ישראלי, של הביטוי "שועל ותיק" או "שועל זקן", המוכר בשפות שונות, ופירושו אדם מנוסה וערמומי.
ישראל איינהורן שואל: "מדוע התחילו לומר 'איילון צפונה' במקום 'איילון צפון'"?
הנוסחים "איילון דרום" ו"איילון צפון" אכן מטעים, שכן למעשה מדובר ב"איילון מזרח" המוביל צפונה, ו"איילון מערב", המוביל דרומה. בכביש 6, למשל, נקבע גם כן הנוסח הפחות מדויק, "צפון" ו"דרום", כנראה בהנחה שהנוסע הסביר מבין במה מדובר.
יאיר שואל: "בתקופה האחרונה שמתי לב לשימוש התכוף במושג סמול, בהקשרים פוליטיים ובעיקר בטוקבקים נזעמים. מה מקור המילה והשימוש בה?"
את השאלה למה מתכוונים הטוקבקיסטים הנזעמים יש להפנות אליהם. מי שחתום על הכתיב המיוחד הזה הוא דווקא איש שעמדותיו שמאליות, דורון רוזנבלום, שהכניס לרשימותיו את "אסמול", בעקיצה לעילגות של דובר עממי מן הימיןעוד בטרם ימי הטוקבקים. ברקע גם בדיחה דו-לשונית על השמאל, שהופך להיות יותר ויותר small.
דניאל שואל: "אשמח אם תוכל לבאר את פירוש המילה 'סָטֶל' מתוך שיר של הדורבנים: 'אח, איזה בוקר סטל'".
סטל שייכת למשפחת המילים הקשורות לתחושה הנעימה והעמומה של מי ששאף מעט עשב למינהו, או מתנהג כאילו הוא תחת השפעת העשב, לצד מסטול, סוטול וסטלן.
יונתן מברלין שואל: "ככל שאני מבקש להעמיק אל נכבי הלשון, אני נתקל בכל פעם באותה שאלה: 'מה מקור המילה 'נבכי'"?
המקור הוא בספר איוב, שם מופיע הצירוף "נבכי ים", כלומר, עומק הים. השימוש בנבך במשמעות זו הוא תמיד בריבוי. בימי הביניים זכתה המילה נבך גם למשמעות בתחום האסטרונומיה. איך לכל אלה קשר למילה ביידיש נֶבֶּך, שפירושה מסכן וחסר ביטחון.
טלי מראשל"צ כותבת: "הלכתי עם בני בן השנתיים ברחוב ונתקלנו בתמונה של לבבות. הילד שלי התעקש שמדובר ב'לֵבים'. מהיכן באה צורת הריבוי לבבות?"
ה-ב' הכפולה מופיעה בשורש המילה לב מאז ומתמיד, ומכאן הצורה המקראית "לבב" מכאן גם הדגש במילים כמו "ליבה" או בנטיות כמו "ליבנו", בשם התואר לבבי ובצורת הרבים לבבות. במקרא מופיעה "לבבות" פעם אחת בלבד, ו"ליבות" מספר פעמים, אבל דווקא היא נקלטה בעברית החדשה.
ניצה תבור: "מהו מקור הביטוי 'ללכת הייטא', לטיול עם תינוק או פעוט?"
הייטא היא מילה מוזרה, שאין לה ככל הידוע שורשים בשפות אחרות. ככל הנראה היא נולדה כחרורז ל"הביתה", בשיר הילדים הידוע "לא רוצים הביתה, רוצים ללכת הייטא". כל הסבר אחר יתקבל בברכה.
סטודנטית מהמרכז כותבת: "בלימודי נתקלתי במילה 'ממויָרים' בהקשר של חיידקים, טפילים או וירוסים שהוחלשו כדי לשמש כחיסון חי ויעיל אך לא מסוכן. מה מקור המילה הנ"ל, ומה בדיוק השורש שלה?
מקור החידוש הזה, שכמעט אינו בשימוש, בשורש מו"ר/מי"ר, ממנו נגזרות המילים הנפוצות המרה, להמיר ועוד. ממויר הוא מה שעבר טרנספורמציה, כמו החידק שבשאלה. הנגיף הממויר הוא נגיף חי מוחלש, לצד הנגיף המומת.
יניב שואל: "מתפשטת היום דרך כתיבה שבעיני רבים נחשבת אפילו לסגנון מכובד או רשמי, ובו מושמטת אות השימוש 'ש'. במקום: 'פסק הדין שעליו מבקש בא כוח התובעים להסתמך' כותבים: 'פסק הדין עליו מבקש בא כוח התובעים להסתמך'. האם זה תקין"?
השמטת ש' הזיקה לפני מה שקרוי "פסוקית שיעבוד" נחשבת לא תקינה, אך היא נפוצה כבר שנים רבות. לטעמי ההתעקשות על כך מוגזמת והגיע הזמן להכשיר משפטים נפוצים ומקובלים נוסח "הכפר בו נולדתי" או "המקום ממנו הגעתי".
שיאון מורבצ'יק כותב: "בדקתי ומצאתי ששוטר, cop, קשור בפועל האנגלי cop שפירושו לחטוף, והוא קיים גם בשפות נוספות כמו צרפתית והולנדית ומקורו לטיני. האם זה אינו המקור של המילים ביידיש חאפ וחאפר"?
חאפר הוא אכן אדם ה"חוטף" דבר מה, והוא קשור גם במונחים כמו "שכונת חאפ" או "חאפ-לאפ. המקור הוא הפועל ביידיש, כאפן, לחטוף. יידיש קיבלה את הפועל הזה מהשפות הסלאביות, בעיקר מרוסית, ונראה שהדמיון לפועל הלטיני מקרי.
מרים אהרוני כותבת: "'רפרנט' הוא אדם הממליץ או מאשר, בדרך כלל כתבי יד לפרסום. האם יש לכך מילה עברית"?
השימוש ב"רפרנט" בהקשר זה שגוי. referent הוא מונח בלשני שפירושו מסומן, דבר מה שהמסמן (בדרך כלל מילה) מתייחס אליו. המונח העברי הנכון והמצוי גם בשימוש הוא שופט, והמאמר נמסר לשיפוט. באנגלית referee הוא גם שופט-מעריך בתחום האקדמי, וכן בתחומים נוספים, בעיקר בכדורגל.
נראה שהשיבוש נולד בהשפעת המילה הקרובה באנגלית reference, שפירושה גם ממליץ או מעיד, בעיקר לגבי אדם כלשהו, אישיותו ויכולתו. לאחרונה נכנס לשימוש בעקבות רפרנס בהוראת מראה מקום הפועל לרפרר, למצוא מראה מקום.
אלישע פרוינד שואל: "האם יש קשר בין פיק ברכיים לבין פיקת הברך"?
אין ככל הנראה כל קשר. פיק ברכיים המקראי בא מהשורש השמי פוק, שפירושו התנודד או נכשל, ומכאן גם "להתפוקק". פיקה היא מונח תלמודי ופירושה בליטה, ומכאן פיקת הגרוגרת מן התלמוד, ופיקת הברך של העברית החדשה. יש קושרים אותה למילה פקק ואחרים למילה פקעת. פיקה, במלעיל, היא מטען הנפץ בתחמושת הרובה.
ישראל איינהורן שואל: "מהי נקודת הפיינגולד, ביטוי בארים המסמן מצב שמעבר לו אי אפשר להפסיק לשתות"?
המדור מודה שלא הגיע אליו שמעו של הצירוף. הצעות יתקבלו בשמחה.
יש לך שאלה שתמיד רצית לשאול בענייני לשון? ראית או צילמת מודעה או תמונה שיש בה עניין לשוני? שמעת ביטוי סלנג שכדאי לשפוך עליו אור? הילד השמיע הברקה לשונית מהממת? שלח/י באמצעות "כתוב לעורך".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם