שירה בציבור: צדוק עלון
רן יגיל עם שיר עברי חדש בשבוע, והפעם: "אֲנַסֶּה הַקֻּלְמוֹס וְאֶרְאֶה" שכתב צדוק עלון על אביו
הרב חביב עלון צילום באדיבות צדוק עלון
מַרְבִּית שְׁנוֹת חַיָּיו
כָּתַב סִפְרֵי תּוֹרָה, מְזוּזוֹת, תְּפִלִּין וּמְגִלּוֹת אֶסְתֵּר
עַתָּה הֵם פְּזוּרִים
בְּלֹא סֵדֶר
בְּבַיִת זֶה וּבְבַיִת זֶה בְּעִיר זוֹ וּבְעִיר זוֹ
וְעַל פְּנֵי הַמָּקוֹם
הַיְלָדִים בַּשְּׁכוּנָה הָיוּ מַקְנִיטִים אוֹתִי
וְאוֹמְרִים אָבִיךָ סְתָם סוֹפֵר
(בְּעוֹד שָׁנִים יְסַפְּרוּ לִי חֶלְקָם
כִּי קָבְעוּ בְּבֵיתָם מְזוּזוֹת
שֶׁכָּתַב אָבִי)
יוֹשֵׁב הָיָה עַל הָרִצְפָּה
וּמַשְׁעִין אֶת הַקְּלָף עַל בִּרְכּוֹ
וְכוֹתֵב
עוֹדוֹ יוֹשֵׁב עַל הָרִצְפָּה
וּמוֹצִיא מְקֻדָּשׁוֹת מִלִּבּוֹ
אוֹתִיּוֹת עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם
שָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ
מַדּוּעַ מִתְקָרֵא הוּא סְתָם סוֹפֵר
וְהוּא הִסְבִּיר לִי בִּשְׂפָתִי
מָהֵם רָאשֵׁי תֵּבוֹת
וְכִי כּוֹתֵב הוּא סִפְרֵי תּוֹרָה וּמְזוּזוֹת
תָּמִיד לִפְנֵי שֶׁהִתְחִיל
לִכְתֹּב בְּקֻלְמוֹס חָדָשׁ
הָיָה מֵכִין אֶת חֻדּוֹ
שֶׁיִּהְיֶה קָטוּם וְשָׁסוּעַ כַּהֲלָכָה
וּבוֹדְקוֹ עַל יְדֵי לְחִיצַת חֻדּוֹ
בְּצִפּוֹרְנֵי אֲגוּדָלָיו
פַּעַם בַּאֲגוּדָל שְׂמאֹלוֹ
וּפַעַם בַּאֲגוּדָל יְמִינוֹ
אַחַר כָּךְ הָיָה מְנַסֶּה אוֹתוֹ בַּסֶּתֶר עַל קְלָף
וְכוֹתֵב
"אֲנַסֶּה הַקֻּלְמוֹס וְאֶרְאֶה"
הָיִיתִי מַבִּיט בַּחֲשָׁשׁ שֶׁמָּא
הַנִּסָּיוֹן לֹא יַעֲלֶה יָפֶה
פַּעַם בְעוֹד הוּא מוֹצִיא תְּפִלָּה מִלִּבּוֹ
לְהַצְלָחַת דַּרְכּוֹ בַּקֻּלְמוֹס
בִּקַּשְׁתִּי מִמֶּנּוּ
שֶׁיְּלַמְּדֵנִי כֵּיצַד לִכְתֹּב בּוֹ
הוּא נָטַל קְלָף
וְאָמַר לִי
יְנַסֶּה בְּנִי הַקֻּלְמוֹס וְיִרְאֶה
אֲנַסֶּה הַקֻּלְמוֹס וְאֶרְאֶה
אביו של צדוק עָלוֹן, חביב עַלְוָן ז"ל, לא היה רק סופר סת"ם. הוא היה גם רבה של העדה הכורדית בירושלים ויקיר העיר. הוא סב של חוקרת הספרות ד"ר קציעה עלון, ראש החוג למגדר בבית ברל ועורכת "הכיוון מזרח".
השיר עצמו כתוב באופן פרוזאי, אבל חלוקת השורות היא מאוד יפה וכך נוצרת בעצם הקבלה בין הרצון של הדובר לכתוב שירים מודרניים מרגשים וטובים, לבין מלאכת הקודש של סופר הסת"ם
שעיקרה טכנית, אבל עליה להיות מוקפדת. בעצם זהו שיר עדין שבו מעידה הצורה על התוכן ולהפך. כל זה עובר דרך הפריזמה של יחסי אב ובן על כל המורכבות המשתמעת מכך.
צדוק עלון, פרסם בבמות רבות, כותב פרוזה הגותית ושירה. הוא ד"ר לפילוסופיה ומומחה לשפינוזה. ספר שיריו השני עומד לראות אור. בחיי היומיום הוא מנהל מרכז המבקרים של בנק ישראל. כלכלה ושירה תמיד הלכו יחד. לא?
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם