ראשי » רייטינג » קולנועגלוש ב - nrg מעריב מהסלולר

לא קולע: ביקורת על "22 קליעים"

"22 קליעים" הוא סרט מנדנד שדומה יותר למשחק מחשב מאשר למשהו עם עלילה. שניצר דורש היגיון

פרנסיס פורד קופולה, יוצרם של שלושת חלקי "הסנדק", השקיע מאמצים ניכרים כדי להפוך את הפושעים, גיבורי הסאגה התת-שלבית שלו, לדמויות הגזורות בממדים מיתולוגיים. דומה שרישאר ברי, הבמאי והתסריטאי הראשי של "22 קליעים", שמושפע עמוקות מ"הסנדק", תפס כיוון הפוך לגמרי. הוא כאילו משתדל להוכיח בכל סצנה בסרט המאפיוזי האלים שלו עד כמה טמבלים הם הפושעים, ועד כמה מוגבלים אופקי החשיבה המופשטת שלהם.

ז'אן רנו הוא מאפיונר-על, שוויתר על עסקי הפשע לטובת פרישה לחיי משפחה שלווים ולטובת האזנה מתמדת לאופרות של פוצ'יני, שהוא כה כרוך אחריהן. לא עוזרת לו אותה הודעה של פרישה מרצון, וחבורה בת שמונה מחסלים ממתינה לו בחניון תת-קרקעי בעיר מרסיי, ומרססת את גופו ב-22 קליעים קטלניים. וראה זה פלא - רנו, שנראה כעת כמו מסננת, שורד את המתקפה המקיפה, ולאחר משך החלמה קצר הוא יוצא למסע ציד בעקבות מחסליו הבוגדניים.

מהרבה בחינות דומה "22 קליעים" לסרט "כבוד", עבודתו האחרונה עד כה של חיים בוזגלו בכיכובם של זאב רווח ועמוס לביא. ואם רנו ("ניקיטה", "ליאון") מגלם מעין תעתיק צרפתי של רווח, הרי שיריבו המר, שאותו מגלם השחקן האלג'יראי קאד מראד ("ברוכים הבאים לצפון"), הוא העתק מדויק של עמוס לביא. נראה בדיוק כמותו, וכך גם מתנהג על הבד. סרטו של בוזגלו שרץ כעת בבתי הקולנוע בארץ צולם כבר לפני כשלוש שנים. מעניין לדעת אם רישאר ברי ראה אותו קודם שניגש לגבש את סרטו שלו, כדי להעתיק ממנו סצנות. סתאאם.

היריבים המרים ב‭22"‬ קליעים" היו פעם חברים בנפש, ממש כמו ב"כבוד‭."‬ רק קנאתו של האיש הרע, כלומר הגנגסטר מראד, באיש הטוב, כלומר הגנגסטר רנו, גוררת את העלילה למסע של רציחות ונקמות איומות, כולל העמדה בסכנה של חיי ילד קטן. למזלם של הבורגנים השאננים תושבי העיר מרסיי, מלבבת בתוך המשטרה המושחתת של הכרך הדרומי החוקרת הנועזת מרינה פואיז. בעלה, גם הוא קצין משטרה (ששמו בסרט אלי גולדמן‭,(!‬ חוסל על ידי המאפיה. החוקרת היא מבינה גדולה בנפשם של אנשי הפשע, וסופה שהיא עולה על פתרונות יצירתיים בדרך לגאולת הצופים מהסרט המנדנד הזה, שדומה יותר למשחק מחשב היפר-אקטיבי מאשר לעלילה עם היגיון סביר.

ברי ביסס את ‭22"‬ קליעים"

על מקרה אמיתי שהתחולל במרסיי לפני כ‭35-‬ שנה, אך סרטו נופל קורבן לדלות ההמצאה בסיפור. יותר מכך, הוא נופל קורבן לשתלטנותם של אנשי מחלקת העריכה, שעשו יד אחת עם אנשי הסאונד וערבול הצלילים ורקחו מוצר מתוזז מדי, קופצני שלא לצורך, הנעדר הנמקה פנימית. לא אחת נראה הגיבור "הטוב" רנו, שלא חדל מהתרוצצות ומפעלתנות יתר, כמו התיאור של טרומפלדור בשיר העממי הנודע: "ביד אחת המחרשה / ובשנייה רובה / ביד שלישית תנ"ך קטן / וברביעית גידם‭."‬ מין סופרמן, או מוטב לומר, דונלד דאק. רץ ממשימה למשימה, מחיסול לחיסול, מגילוי אהבה משפחתית למארב רצחני, רק כדי לא לאפשר לסרט להשיג כמה רגעי מנוחה שבהם עלול חלילה הצופה להבין לאיזו מלכודת פתאים הוא נפל.

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...