ארץ מטופשת: על סיום העונה של "ארץ נהדרת"
פרק הסיום של "ארץ נהדרת" היה עמוס בנונסנס ודל בסאטירה אמיתית. כמו בכל העונה, העיסוק בנושאים שעל סדר היום נדחק הצידה לטובת בדיחות פייסבוק, הומור שטותי ומיחזור דמויות עבר. איפה שולה זקן? הולילנד? חוק שכר הבכירים? כנראה שליטל מעתוק מעניינת הרבה יותר. אנחנו עושים unlike
''ארץ נהדרת – סיום העונה'', שישי, 21:15, ערוץ 2
אחרי הכל, זה לא באמת משנה מה הולך שם ואם הבדיחות מצחיקות – גם אחרי עונה די צולעת, "ארץ נהדרת" היא עדיין מדורת השבט היחידה שיש לנו פה.
קראו גם: האם "ארץ נהדרת" העתיקו את מערכון הסיום שלהם?
אמש היה ערב חגיגי במיוחד שכן "ארץ" סגרה עונה (אחרי מספר מסחרר של 13 פרקים! למה כל כך מהר? עוד לא הספקנו לומר "בבו בונה בבנימינה" וכבר עזבתם). אם במקרה נחתתם מהירח אתמול בבוקר, אל דאגה. לאורך כל היום דאגה "קשת", הזכיינית הגאה, לפמפם שהערב זה קורה, כולל תוכנית בוקר מיוחדת עם שרון כידון ודן שילון ופרומו כל שתי דקות.
מה לא הבטיחו לנו? כל הדמויות חוזרות, קטעים מושקעים והשיא – הפלגה מיוחדת בה יפגשו על אוניה "כל המנהיגים של המדינה" (כך גם הבטיח אתר התוכנית). כנראה שביקום של "ארץ נהדרת" מנהיגי המדינה הם ליטל מעתוק, מירי בוהדנה, טל ברודי ושיראל, כי זה מה שקיבלנו בפועל.
כאן טמונה למעשה הבעיה של התוכנית אמש ושל כל העונה בעצם – יותר מדי נונסנס במשקל נוצה וחסר ערך, מז'אנר "המקפלות", ופחות מדי סאטירה אמיתית ועיסוק בענייני היום. הכותבים בחרו ללכת על הקליל והמוכר – שוב מירי בוהדנה מדברת ב-ב', שוב המבטא של ברודי, שוב עודד בן עמי עם פרצוף עוגיה – ובקושי נגסו איפה שכואב. זה לא שחסרים חומרים בישראל: הולילנד, שולה זקן, חוק שכר הבכירים, האפלייה בעמנואל – מספיק הרי לעלעל בעיתון יומי כדי למלא שתי תוכניות שלמות.
ציפי לבני עושה ''פוק''. ''ארץ נהדרת''
צילום מסך
משום מה, יוצרי התוכניות ותסריטאיה בחרו ללכת לכיוונים המטופשים יותר – מבטאים, מקפלות, הומור נמוך. גם כשהביאו דמות פוליטית – ציפי לבני בחיקוי לא מוצלח במיוחד של עלמה זק – העדיפה זו להתמקד בבדיחות שחוקות על פייסבוק (שיואו, אמרו "פוק" ו"לייק" בטלוויזיה! כמה מודרני ושיקי מצדכם) ולא בהארדקור של האקטואליה. את הנושאים החשובים באמת דחקו למבזקי החדשות שהגיש קיציס במהירות, הקציבו להם כמה שניות ופינו את הזמן להומור נמוך במינון מוגבר.
אביב גפן זו סאטירה במיטבה. "ארץ נהדרת" צילום מסך
כך יצא שקיבלנו לא מעט מערכונים שלא ברור מה ערכם. למשל, למה לשלוף שוב את חיקויי אביב גפן מהנפטלין ועוד בלי לומר שום אמירה בנושא? במה עזר מערכון הרובוטית של שני כהן, חוץ מלהיות סקסיסטי ומבזה נשים? למולי שגב הפתרונים.
הקונספט שעטף את הפרק – ארץ נעדרת, בו מדענים מן העתיד מנתחים את ישראל של ימינו – היה חביב ושימש פלטפורמה לכמה בדיחות פוגעות (למשל, האבחנה כי ההמנון הלאומי הוא רינגטון). ועדיין, "ארץ" בחרה במודע ללכת על הקו הקליל, השטותי, חסר הערך המעשי.
במערכון הסיום – אותה הפלגה מדוברת – הומחשה הבעיה בשיאה. מירי בוהדנה, ליטל מעתוק, המקפלות, טל ברודי, מומי ושיראל. המון גיחי גיחי ואף אמירה אחת נוקבת באמת.
אז כן, במבט לאחור "קשת" יכולה להיות מרוצה מהעונה.
נתוני הרייטינג היו משביעי רצון, כמה משפטים חדשים נוספו לפנתאון, נוצרו דמויות אהובות ברחוב וסביר להניח שתהיה לנו עוד עונה. אבל לקרוא למה שקרה אתמול ובשבועות האחרונים "סאטירה" יהיה לחטוא לאמת.
אם "ארץ" רוצה להפוך לתוכנית הומור שטותית וקלילה, בלי אמירה או נגיסה, היא לא ספק מצליחה במשימה. אבל אם בכוונתה לנצל את מקומה כתוכנית המובילה של ישראל וללחוץ איפה שכואב, צריך להפסיק לפחד ולהתחיל להתעסק בנושאים החשובים.
זה מאוד נחמד לתת אינספור זמן מסך למקפלות, אבל במציאות בה אהוד אולמרט ושולה זקן מואשמים בשליחת ידיים למקומות אסורים, או ששלי יחמוביץ' יוצאת למתקפות חסרות תקדים נגד האליטות במסדרונות הכנסת, מדורת השבט לא יכולה להתעסק רק בליטל מעתוק ורינגטונים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם