קשקשת בקשת
תוכניות יום השישי של קשת, "מועדון ארוחת הערב" החדשה ו"ארץ נהדרת" המתחדשת, מלאות במלל מיותר, אבל עדיין משאירות אותנו רעבים לעוד
אי אפשר ממש להשוות בין השתיים: בעוד ש"מועדון ארוחת הערב" היא תוכנית פרה-פריים שתפקידה לצרצר ברקע בזמן הבישולים של יום שישי, "ארץ נהדרת" היא חגיגת אור ופצפצים שאמורה לתפקד בתור המופע המרכזי של ישראל. ובכל זאת, לכבוד יום שישי החדש, אחזנו במערוך, התיישבנו מול המרקע ובאנו לבדוק האם השתיים מספקות את הסחורה.
מתי: שישי, 18:30
מה: מארינה מקסימיליאן בלומין וחיים כהן מאחדים כוחות. הוא מבשל, היא שרה.
סיידקיקים: אורחים מתחלפים (בשישי האחרון היו אלה צביקה הדר, אסף אמדורסקי וישראל גוריון) פלוס הבחורה שנולדה למשפחה מטבחית, מיכל אנסקי, שמתארחת בבתים של בשלנים.
מה בתפריט: שילוב חם של אוכל, מוזיקה ולא מעט שיחות סרק. כמו בריאיון שנתנו פה בסופה"ש, ניתן לראות מהשנייה הראשונה כי בלומין וכהן מתחברים ממקום של תשוקה. חייבים להודות - מדובר באחד הצמדים הכי סימפטיים שנראו לאחרונה על המסך. הוא שף משופשף, אוהב ומבין אמיתי באוכל, שיודע להעביר דרך המסך את חוויית הבישול על שלל טעמיה ותענוגותיה. היא כבר מזמן לא רק זמרת, אלא אישיות טלוויזיונית מפתיעה ברמת הכריזמה. ביחד, הם מהווים שילוב מנצח לשעת אחרי הצהרים.
נראה כאילו הם נהנים מכל שנייה על
בעד: תוכנית אידיאלית לשעות הפרה-פריים של יום שישי. הרבה מתכונים מגרים, שירים נעימים ואווירה טובה, והכל עובר ליד האוזן (והעין) בזמן שעושים דברים אחרים.
נגד: יש כל כך הרבה דיבורים עד שלפעמים המנה העיקרית - הבישולים והשירים - הולכת לאיבוד. נכון, צריך למלא את הזמן, ועדיין, בבקשה לדבר פחות ולבשל יותר. וכן, אפשר גם לשיר.
בשורה התחתונה: די לדבר, רוצים לאכול!
ציון: שלושה וחצי מזלגות.
מתי: שישי, 21:15
מה: נבחרת "ארץ נהדרת" משנסת מותניים וחוזרת לעונה חדשה ובוהקת.
סיידקיקים: שני כהן, חברת צוות חדשה במקום אורנה בנאי שהועפה, סליחה, עברה ל"רשת" המתחרה. אם שופטים לפי התוכנית הראשונה, זה בעיקר מופע של גברים. כהן נכנסה בקטנה, עם הופעות חמודות אך שוליות. סביר להניח שככל שהעונה תתקדם וכהן תצבור קילומטראז' העסק ישתנה.
מה בתפריט: בתוכנית הראשונה קיבלנו פאנלים בשידור חי, אקט שכבר נעשה בתוכנית בעבר. למרות האריזה המחודשת, השטנץ הקבוע נשמר: עיסוק באירועי היום, או יותר נכון השבוע, בצורה מושחזת פחות או יותר. פרק הפתיחה הציג ערבוב נכון למדי של מה שקורה כאן: פוליטיקה לצד פייסבוק, מארינה מקסמיליאן בלומין לצד בנימין נתניהו, תאוות הפרסום של פרופ' יורם יובל לצד מופע הקרקס והפריק שואו של "האח הגדול" (ארז ואלין בחיקוי היסטרי). בין הנושאים האקטואלים - אלימות הנוער בבתי הספר, השתלטות הזמר המזרחי על התעשייה ושוק החתונות - היה גם ניסיון לפנות לכ-ולם.
בחצי הראשון של התוכנית ניתן היה לראות חזרה על גאגים רצים למען הילדודס, בחצי השני כבר שלפו את האריק איינשטיין לבוגרים יותר. כאמור, אין הרבה חידושים בגזרת "ארץ". גם הניסיון לחדש בפינות לא היה מקורי, כמו למשל "מבחן בגרות" שנראתה כאילו נרקחה במרתפי המגזין "רייטינג", או משאל הרחוב שראה ימים טובים יותר אצל דודו ארז.
אבל כוחה של "ארץ נהדרת" הוא בכותביה, ואכן מדובר בנבחרת שיכולה לספק יהלומים וכוכבים אם היא רק רוצה. למשל, מערכון הפתיחה בהשראת גלעד שליט, המתוחכם והעוקצני, היה מפגן כוח לנבחרת, כמעט כמו שיגור הטילים במצעדים האיראניים. אז נכון, לא כל פאנץ' שם היה או יהיה שיהאב 3, אבל לפחות נדע שיש להם את הכלים.
בעד: תוכנית דגל מיתולוגית, שדוחסת את אירועי השבוע בצורה חיננית, מושחזת ואקטואלית.
נגד: יותר מדי בדיחות לא מצחיקות ובינתיים מעט מאוד חידושים.
בשורה התחתונה: כאילו שיש לנו ברירה. נתמכר, ברור שנתמכר.
ציון: שלושה טל פרידמנים.
ומה אתם חשבתם על התוכניות? טקבקו לנו!
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם