תסמונת דאון: על "הדיכאון יוצא מהארון"
אורנה בן דור חוזרת עם הסרט "הדיכאון יוצא מהארון" בו היא חוקרת את מחלת הדיכאון דרך טיפולים של ידוענים. בשיחה אישית היא מספרת על הפרובוקציות, קצב העבודה המטורף, השותפות עם נועה מימן ומסבירה שבחרה לעבוד עם ידוענים בנושא דיכאון מאחר ו"יש לזה משמעות כאשר מישהו מוכר יוצא מהארון עם מחלה"
בן דור אלופה במציאת נושאים שמסעירים את הצופים. אז אחרי סקס וילדים, השלב הבא הוא לעסוק בדכאון, בעיה רפואית שחלק ניכר מהאוכלוסיה סובל ממנה, גם אם לא במודע.
"הסרט הוא חלק מסדרה על בריאות", אומרת בן דור. "הרעיון היה לעשות סדרה בת שלושה פרקים על בריאות שעוסקת בנושאים שמעניינים אנשים בריאים. בחרנו לעסוק בנושא מחלות המין, בדיקות ההריון המטורפות וכל עניין הדיכאון. דיכאון מאפיין הרבה מאוד אנשים היום. סוג של.. אני לא רוצה לקרוא לזה 'דיכי' כי זה מקטין את התופעה, אבל מדובר בכל אותן התחושות שגורמות לנו לשיתוק, לחוסר יכולת לפעול ולתפקד. ניסינו לתת כאן תמונה של שיטות טיפול שונות ושל אנשים שחוו את זה במהלך חייהם".
יש רושם שהבחירות שלך הן די סנסציוניות.
"תראה, זה סרטים שמיועדים לפריים טיים. מראש סוכם על שלושה סרטים. העלנו הרבה נושאים ושלושת הנושאים האלה נבחרו".
בסרט הנוכחי, זה שעוסק בדיכאון, בוחרת בן דור להציג את התופעה דרך סיפורים האישי של שלושה מטופלים ידועים: העיתונאים שי גולדן ונרי לבנה והקומיקאי תומר שרון.
"הייתה פה מחשבה", אומרת בן דור. "רציתי מראש להציג אנשים מוכרים שמוכנים להחשף. כל הרעיון היה להוציא את הדיכאון מהארון, להפוך אותו לנושא תקני ולא נסתר. חלק מהעניין
יש לזה משמעות כאשר מישהו מוכר יוצא מהארון עם מחלה. גם האיידס נחשף דרך אנשים מוכרים שיוצאים מהארון. בחרתי לא סלבס במובן הזול של המילה, אלא שלושה אנשים רציניים בתחומם".
תומר שרון רציני?
"מאוד. שתדע שגם האנשים המצחיקים שאני מכירה יש בהם רצינות. גם נרי לבנה הרי אומרת בסרט שבפומבי היא חייבת להשתטות ולהצחיק, זה סוג של כלי להתמודד עם הדיכאון".
בכנות, לפעמים המשתתפים נראים קצת לא אמינים. בכיינים אפילו.
"אני האמנתי לכולם. אולי אתה יותר חשדן. זו בדיוק הבעיה, שדכאון זה משהו לא פיזי, שאין לו קווי מתאר ברורים. ב-16 במאי עולה סדרה שלי בערוץ 8 על התאבדויות. שם ממש הבנתי שהסיבות לדכאון לפעמים נראות מהצד מוצדקות ולפעמים אתה לא מבין מאין הן באות. אני חושבת שהדבר הנכון הוא להתייחס לתחושה הסובייקטיבית של הבן אדם, לא לקטלג מישהו בתור 'בכיין' בגלל שלא מבינים אותו".
הבחירה בנושא היא בגלל ניסיון אישי?
"כמובן שגם אני חוותי דכאון, גם האנשים סביבי. אני מכירה את הנושא היטב. אין בסביתנו היום, בתקופה המוטרפת וחסרת הגבולות, אדם שהוא לא בדיכאון".
בן דור אולי מכירה את נושא הדיכאון, אבל אין ספק שהיא לא שוקעת. להיפך: מי שעוקב אחר עולם הטלוויזיה הסוער יכול לראות שהיא משחררת סרט דוקומנטרית בתדירות שרובנו עושים קניות בסופר.
"זה לא מדויק", היא אומרת.
"את הסדרה על ההתאבדויות התחלתי לפני שנתיים. על סדרת הסרטים הזו התחלתי לעבוד לפני תשעה חודשים. וכן, אני עובדת 20 שעות ביום. נועה מימן ואני פתחתנו משרד הפקות, 'אדד ווליו', ואנחנו עובדות בו מסביב לשעון. אנחנו שתי נשים חרוצות שאוהבות לעבוד. חוץ מזה, כנראה שגם מעוניינים ביצירה שלנו. צריך שניים לטנגו".
יש שיגידו שזה בגלל שאבא של נועה, יוסי מימן, הוא מבעלי ערוץ 10.
"אז מה? אני מכירה לא מעט בנים ובנות של. הבן של הרמטכ"ל הוא בכיר בצבא? לשון הרע, בתחום שלנו, היא לא דבר חדש. חוויתי את זה עוד לפני המפגש עם נועה. תעשה עלי גוגל, תראה השמצות מפה ועד נהריה. זה לא הוגן לומר שהעדיפו אותנו בגלל הקשר המשפחתי.
הרי היום כולם אמביציוזיים וכולם רוצים להצליח. גם יוסי מימן וגם יוסי ורשבסקי מערוץ 10 רוצים שהערוץ יצליח. לעשות בחירות לפי שייכות משפחתית נקראה לי בעייתי ולא הגיוני. עמדנו בכל המבחנים".
ועכשיו גם זכיתם להשתתף בפסטיבל בינלאומי עם "אוי מאמא"
"כן. יש לנו מזל, אבל אנחנו עובדות מאוד קשה בשבילו".
"הדכאון יוצא מהארון", שני, 21:00, ערוץ 10
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם