סמל סקס: על "סקס קטלני" של אורנה בן דור
בדרכה להאיר את בעיית מחלות המין, אורנה בן דור מפעילה מנגנון הפחדה מלחיץ למדי. הבעיה היא שעם כל הסטטיסטיקות, הסטיגמות ועודף המניפולציות, התוצאה היא יותר הבוקר שאחרי מאשר לילה של תשוקה
''סקס קטלני'', שבת, 21:00, ערוץ 10
לא, לא "איידס", כפי שמציעים במבוכה סטודנטים בקמפוס כשהם נשאלים על מחלות מין שהם מכירים. דווקא מחלות נטולות יחסי ציבור כמו זיבה, קלמידיה ופפילומה. אגב, 80 אחוז מאזרחי מדינת ישראל נגועים בחיידק הפפילומה, שיכול לגרום לסרטן צוואר הרחם אצל נשים.
הקונדום לא מגן מפני המחלה והדרך היחידה לשמור על עצמך היא לעבור בדיקת פאפס לגילוי תאים סרטניים בדיעבד. אם אתם עדיין לא עסוקים בלתחוב את הראש לתנור, השלימו את החסר: מהיכן הסטטיסטיקה הזו? האם, ואיך, משפיע חיידק הפפילומה על הגברים שבחבורה? ואם ממילא אין דרך להתגונן בפניו, האם אפשר היה להסתדר עם קצת פחות הפחדה?
אבל נראה ש"סקס קטלני", סרטה הללא ספק חשוב של אורנה בן דור ששודר אמש (שבת), לא מתיימר באמת להציג מידע שימושי או להרגיע. הוא כאן בעיקר כדי להדאיג ולהפנות את תשומת ליבנו לכך שמלבד תאונות דרכים, אלימות ופיגועי ירי מזדמנים עורבות לחיינו גם מחלות מין תמימות למראה. טוב לדעת, בלי שמץ של ציניות.
בהתאם לכך, המסר שחוזר על עצמו שוב ושוב – מודעות, סקס בטוח, בדיקות תקופות – לא מותיר הרבה ברירה אלא לרוץ ולהיבדק. אלא שבדרך יורה בן דור לאינספור כיוונים ומוודאת שהמסע אל קופת החולים יהיה זרוע בפאניקה וערפול מסוים.
בהמשך הישיר לזריקת השמות האקראית בפתיחה, הצגת הנושא חוטאת בפיזור ומפעילה את כל התותחים כבדים בלי לתאם ביניהם. פוריות, בגידות במשפחה, סטיגמות והוללות – כולם נזרקים לאוויר ומקושרים למחלות מין, מבלי להיכנס לפרטים ותוך העצמת אותן הסטיגמות נגדן הסרט יוצא.
גם העריכה היסטרית מדי - זה אחר זה מוצגים לנו עדויות של אזרחים פשוטים מטושטשי פנים שמספרים כיצד נדבקו בזיבה או הרפס, ורק בחורה אמיצה אחת, שחלתה בסרטן צוואר הרחם, מספרת את סיפורה ללא סודיות.
בין לבין שזורים סיפורי הרופאים, שמספרים על פציינטים סוררים ועל הסיכויים להידבק
כאתנחתאות אומנותיות משמשים צילומי אנשים בתנועה, בסלואו-מושן מרוח הישר מהניינטיז, שמנסים כנראה להבהיר כמה העולם גדול וכמה אנחנו קטנים ובורים. עוד באפקטים המיוחדים – צילומים של בתים לבנים וחדשים ברמת אביב, ככל הנראה, שממחישים מסר נוסף – מחלות מין אינן נחלתן של זונות מהתחנה המרכזית בלבד.
כליווי מוזיקלי משמש פסקול הלקוח מ"משפחת טננבאום", סרט מקסים שיוצריו בוודאי לא חלמו על כזה שימוש יצירתי.
בין כל אלה מסתתרת איזו הנחה מובלעת שמספיק לנופף בפנינו במספרים, כיתובים עמומים ("זיבה מלווה בצריבה וקלמידיה יכולה להרוג אותנו" – ממש כך) ופינג-פונג בין בורגנים מבית טוב לזונות הבלתי נמנעות, כדי לעשות את העבודה.
ההנחה הזו נחה כנראה על אינספור תוכניות מז'אנר "עכשיו תתחילו לפחד" בהן הולעטנו בשנים האחרונות, שלא לדבר על סיפורי שפעת החזירים הישר מהמציאות.
חבל שבן דור החליטה לעשות לעצמה חיים קלים. יותר מזה, חוכמה בשקל מתקופת הילדות אומרת שכל מה שבריא הוא בהכרח לא טעים, במיוחד אם אף אחד לא התאמץ לשפר אם טעמו. זו בדיוק הבעיה עם הסרט הזה: "סקס קטלני" הוא בדיוק הברוקולי המאודה שמתחשק לזנוח כי אין לו טעם, לוק או טוויסט בהגשה – רק בריאות יבשה ופשוטה לפנים.
הסרט של אורנה בן דור מעורר את החשד, שכמו בסרטים דוקומנטריים רבים, הושם פה דגש על הניסיונות ליידע, להציף, להעלות מודעות ועוד מיני פעולות חינוכיות, ופחות על עניין טלוויזיוני. התוצאה היא סרט עם שם סנסציוני ("סקס"! "קטלני"!) אבל מראה והרגשה של הרצאה יבשה ולא מושכת.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם