הזירה הלשונית: שאלות ותשובות
מאיפה הגיע צווארון הגולף, איך פותחים רוכסן בעברית, מה מקור המילה "עיר בירה" ולמה אומרים "געגועים". אתם שואלים, רוביק רוזנטל עונה
צווארון הגולף המוגבה אופייניי ל"חולצת הגולף". חולצת הגולף היא פיתוח של חולצה שעוצבה בסוף המאה ה-19 עבור שחקני טניס ונקראה אז "חולצת טניס". בשנות השלושים של המאה העשרים היא אומצה על ידי שחקני הפולו, ונקרא מעתה גם "חולצת פולו". במחצית השנייה של המאה העשרים אימצו אותה שחקני הגולף, ומכאן "חולצת גולף", ו"צווארון גולף".
משה מירושלים שואל: ראיתי במקום כלשהו הקדשה לתורם "אלום-שם" והתבלבלתי. איזו צורה נכונה יותר? אלום-שם מלשון אילם, או עלום-שם, ששמו נעלם?
רעיון חביב, אך אין מילה כזו "אלום". עם זאת, החילופין הספונטניים בין "נעלם" ל"נאלם" מתרחשים לא אחת. יש קרבה אסוציאטיבית בין שני השורשים, אך ככל הנראה אין ביניהם קשר היסטורי.
אלישע פרוינד שואל: מה מקור המילה "דוושה", ומה בינה לבין הפועל לדוש?
"דוושה" היא צורת עברית של המילה הארמית-תלמודית דוושא. היא בהחלט קשורה לשורש לדוש, שפירושו לדרוך ולרמוס, וזו גם המשמעות התלמודית.
יעקב אנגלרד שואל: האם רהט שפירושה שוקת הוא המקור לדיבור רהוט, ומה הקשר בינה לבין הריהוט בבית? או כפי שנכתב באחת המודעות: "מצאתי דירה רהוטה".
הרהט והדיבור הרהוט באים מאותו מקור, זרימה חופשית של מים או של מילים, וקושרים את השורש לשורש הנפוץ יותר רוץ. אין קשר בין הרהט והרהיטות לבין הרהיט המקראי, שפירושה שם קורה המחזיקה את הגג ("רהיטינו ברותים"), וממנה גזר אליעזר בו יהודה את הפועל לרהט.
איה בר מלונדון כותבת: כולם טוענים שהמונח 'פנדל' גזור מהמונח האנגלי penalty, ואילו אני לא מבינה מה הקשר בין השניים, ואיך נולדה המילה פנדל.
השאלה אכן מטרידה, אך אין כל דרך אחרת להבין את המילה פנדל אלא כגלגול של penalty, שכן כל מונחי הכדורגל הגיעו אלינו מאנגלית בריטית השיבוש הזה אינו חריג, הוא חלק ממה שקרוי פינגליש, פלסטיניאן אינגליש, ז'רגון שבו הכניסו הדוברים הישראלים שינויים פונטיים במילים אנגליות שלא היו נוחות להגייה. ליין-מן (קוון) הפך ליימן, הנדברקס הפך אמברקס, הנדס-אפ הפך אנזפ. במקרה של פנדל חוצץ העיצור ד' בין העיצורים נ' ול', שהרצף שלהם אינו נוח להגייה. נפילת ty היא קיצור פשוט ומקובל.
לובש חולצת גולף. טייגר וודס
AFP
עמית מרמת גן מגדיר עצמו "תסריטאי מתוסכל שנמאס לו לכתוב 'מניד ראש לשלילה"', ושואל: האם יש מילה הופכית ל'להנהן'?
מסתבר שיש מילה כזו במילון: לִאֲלא. אהרן מגד הציע את הפועל הזה, "ללאלא" בספרו "החי על המת". לא ממש נקלט.
תפוזים מגן עדן? פרדס גלעד דור
הדמיון כלל אינו מקרי, אך אין מדובר כאן בתשמו"ץ (כלומר, אימוץ מאוחר של משמעות על פי צליל), אלא בהתפתחות היסטורית של מילה עתיקה מן הפרסית הקדומה שפירושה שם מקום גדור. מכאן, דרך האכדית, התגלגל הפרדס העברי במשמעות גן פרי, ובמקביל למילה היוונית ואחר כך הרב-לשונית "פרדייס", שפירושה גן עדן.
עמרי מאזור השרון כותב: סבתא שלי שרדה את השואה. היא לא ניצלה בזכותו של מישהו אלא פשוט פעלה כך ששרדה. האם לא נכון להעדיף "שרידת שואה" או "שורדת שואה", על פני "ניצולת שואה"?
קשה להתווכח עם מילים שהשתרשו. השם "ניצולי שואה" מתייחס לשואה כסכנה מקיפה ואימתנית החלה על כל מי שחי בארצות הכיבוש באותן שנים. "לשרוד" אולי מדויק יותר במקרים מסוימים, אך הוא אינו מעביר את היסוד הדרמטי בחייהם של כל היהודים שעברו את השואה ונותרו בחיים.
ועוד שאלה של עמרי: אם יש מילה המתארת את הפעולה ההפוכה מלרכוס רוכסן?
בדרך כלל משתמשים בפועל הרב-תכליתי "לפתוח". שימוש שגוי אך מקובל הוא "לפרוף את הרוכסן", למרות שבמקור התלמודי "לפרוף" פירושו לסגור ולחבר.
עדי מהרצליה כותבת: מחלוקת רחבת משתתפים הובילה לשאלה בדבר הביטוי שבכותרת "את הכסף סופרים במדרגות". היו שטענו שיש לומר "את הכסף לא סופרים במדרגות", מאחר ואין מתהדרים בכסף לפני החתימה על החוזה.
האפשרות הראשונה היא הנכונה, המדרגות הן אלה שבהן יורדים לאחר שמקבלים את הכסף. כוונת הביטוי היא שכל עוד העיסקה (או ההימור) לא נסתיימו אין לדעת מה תהיה השורה הסופית. מקור הביטוי במשחקי קלפים. מדרגות היציאה הם גם ההקשר המתאים לביטוי "חוכמת החדר המדרגות", וכאן הכוונה לרעיונות הבאים במאוחר, לאחר שהעיסקה או הוויכוח הסתיימו.
אבי שהדי מרמת גן: אשמח לשמוע על מקורה של המילה "מרץ". האם במקורה אין פירושה מחלה?
יש קשר בין מרץ למחלה. השורש מרצ נקשר על פי המחקר המשווה לשורש מרע, שפירושו חולה, חש סבל, ומכאן "שכיב מרע". בספר איוב מופיע הפועל להמריץ, וכוונתו לכפות ולהאיץ, דהיינו לגרום למשהו להיעשות תוך סבל. בטקסטים מאוחרים יותר
אפשר למצוא את "חבלי מרץ", שהם חבלי הכאב של היולדת. והמילה מרץ שלא כחלק מצירוף מופיעה בספרות ימי הביניים וקשורה גם כאן לכאב. הכאב החזק הקשור במחלה התגלגל למשמעות של דבר מה חזק ומעורר, ומכאן המשמעות המקובלת היום.
רינה ברוך שואלת: האם מה מקור הצירוף "לחץ אטומי"?
התואר המעצים "אטומי" היה נפוץ יותר בעבר, בעיקר בצירוף "לחץ אטומי". הוא נולד מן הפצצה האטומית, כאשר "אטומי" נחשב הדבר החזק והקשה ביותר. מילים הקשורות בפצצות ופיצוצים פופולריות מאוד בעברית כמילות העצמה ואף שבח.
סובלים מלחץ אטומי. פצצה גרעינית
אי-פי
שמחה ליברמן מאצבע הגליל שואל: מה מקורה של המילה "געגועים"?
המילה געגועים, ובצורה החלופית הנפוצה יותר געגועין, מופיעה בתלמוד ובמדרשים, ובדרך כלל מדברת שם על הכמיהה של אבות ובניהם להיפגש. האטימולוג ארנסט קליין סבור שלמילה קשר לפועל געה במשמעות בכה (געה בבכי), המתגעגע בוכה מצער הרצון לפגוש את אהובו.
בכל מקרה עדיף יותר מאחד. בורקסים ברבים מיכל רביבו
הביטוי המלא, במשמעותו היום, מופיע בימי הביניים המאוחרים. במקורה בירה היא מבצר, כמו במילה האכדית המקבילה "בירתו", ומכאן גם "בירנית". בירה בהוראתה המקראית, בספר נחמיה, היא בניין המוקף מכל צדדיו וחצר באמצעו, ושם גרו האנשים החשובים בעיר. בירושלים היתה "בירה" בהוראה זו, צמודה לבית המקדש. על ההוראה החדשה, העיר המרכזית במדינה, השפיע הצירוף 'שושן הבירה' במגילת אסתר, שהוראתו דווקא העיר המשנית, דהיינו, המצודה השלטונית שבתוך שושן.
אוהד מתל אביב שואל: יש כלל שכאשר שם עצם מסתיים ב-ה' או ב-ת', התואר שמוצמד לו בא בנקבה. יש מילים כמו "צומת" שעליה יש לומר "צומת גדול". מדוע יש יוצא דופן שכזה?
המילה התלמודית "צומת" אינה יוצאת דופן מבחינה דקדוקית. זו מילה בזכר, על פי הופעתה בתלמוד ("שניטל צומת הגידין"), שאתרע מזלה שהשורש שלה מסתיים באות ת' המזוהה עם צורות הנקבה, והיא מזכירה סיומות נקבה רבות כמו תרנגולת ותרשומת. יש כמה מילים דומות מבחינה זו כמו צוות, וכאן ברור לנו שמדובר בזכר. יש גם מילים בקבוצה בנקבה (שַחַת) או בזכר ונקבה (פַחַת), וכאן כמובן אין בעיה.
מיכל מראשון לציון כותבת: "משפחתו של בעלי לעתיד ממוצא טורקי, והם טוענים שהמילה בורֶקס היא למעשה ריבוי, כאשר צורת היחיד היא "בורֶקה", בנקבה. לטענתם אין כזה דבר "בורקסים", כי בורקס זה ברבים. האם הם צודקים?
צודקים גם צודקים. היחיד היא בורקה, הרבים בלדינו: בורקס, כמו פיפיטאס ופיניונס. בורקסים הוא ריבוי כפול ישראלי, בדומה לצ'יפסים וג'ינסים.
גולש מאזור הצפון כותב: את הברכה "תרוויחו ותסעדו" ראיתי עם ב' כלומר "תרבחו", למרות שבמילון אין "רבח" בעברית, אלא רווח. מה הסיבה?
הסיבה היא שמשפט זה אינו משפט בעברית אלא ביהודית-מרוקנית, ופירושו "תרוויחו ותשמחו".
דוד מרמת גן: האם יש קשר בין העוגה האנגלית "מאפין" לבין המילה העברית "מאפים", או שזהו צירוף מיקרים בלבד?
אסוציאציה חביבה ומתוקה. המילה המקראית "מאפה" קשורה לשורש השמי המכובד אפה. המאכל האנגלי מוכר מסוף המאה ה-17. יש להודות שמקור השם אינו ברור אפילו למילון וובסטר, אך קשה להצביע על אפשרות שמילה מקראית נדירה תשפיע כאן על האנגלית.
שירן מנערן כותבת: מה משמעות המילה ג'ימלייה, המוכרת משיר תנועות הנוער "ג'ימליה ג'ימליה ג'ימליה גים ג'ים"? ידוע לי שיש כפר באלג'יר בשם ג'ימליה, אך כיצד נתגלגלה לשפה העברית ומה משמעות המילה?
חיפשנו וחיפשנו ולא מצאנו, וזו שאלתנו לקוראים: מה מקורה של "ג'ימלייה"?
יש לך שאלה שתמיד רצית לשאול בענייני לשון? ראית או צילמת מודעה או תמונה שיש בה עניין לשוני? שמעת ביטוי סלנג שכדאי לשפוך עליו אור? הילד השמיע הברקה לשונית מהממת? שלח/י באמצעות "כתוב לעורך".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם